פליז תיכנסו.. אני בוכה

תאכלי מלא המבורגרים ופיצות ואוכל שאת באמת אוהבתת וגם תאכלי עם חברותת מאמינה בך

תגידי לה שאת עושה את מה שאת יכולה את מיתאמצת ותגידי לה מה אכלת ...
את בתת משקל או משהו ?

שואל השאלה:
את מבינה בכלל מה זה הפרעות אכילה?
זה לא קשור למשקל או לעלות במשקל
אני במשקל רגיל
הייתי צריכה לעבור הרבה בשביל להחליט להעלות את הקלוריות ככה אז אני ממש ממש לא מסוגלת לתקוע כל היום המבורגרים וזה לא יעזור בשום צורה

שואל השאלה:
אני שוקלת 43 בערך ואני 1.60 אבל אני בת 13.5
לפי המחשבון bmi של הילדים ונוער זה משקל תקין.

תנסי להסביר לה שאת מסתדרת בעצמך ושעזרה חיצונית כרגע סתם תעשה את זה יותר גרוע.
ומדהים בעיניי שאת מצליחה להשתקם בעצמך, גאה בך באמת 3>

אני עם הפרעות אכילה
ואני מיתקשה מאוד לעלות את הקלוריות ואם הצלחת את זה לבד זה באמת מאמץ!!! זה קשה מאוד
זה לא קשור למשקל צודקת אני שאלתי בכללי אם היתכוונת אלי ...

שואל השאלה:
היא עדיין ממשיכה להגיד שאני רזה מדי ושאני עור ועצמות וכאלה
ואני בטוחה שזה רק בגלל שהיא לא רגילה ובגלל הצורה שהיא חושבת שאני אוכלת
כי יש לי חברות יותר רזות והיא לא אומרת עליהן.
אני העלתי הרבה וזה היה לי קשה והיא לא מבינה שהיא רק הופכת את זה ליותר קשה
והיא חושבת שאני אומרת לה שאני לא רוצה ללכת לתזונאית או משהו בסגנון רק "כי אני לא רוצה לעלות במשקל וכי אני רוצה להמשיך לאכול קצת"
ואני לא עליתי במשקל מאז שהעלתי את הקלוריות אבל גם לא ירדתי
ואכלתי פסטה עם שמנת וגלידה בשבוע האחרון באחד הימים

אימהות לא שמות לב לכלום... אני לא אכלתי פעם שבוע ולא שמו לב. עשית עבודה ממש טובה ואת ממש משתפרת! תתעלמי ממנה כי השמנה לוקחת זמן אז צריך סבלנות

שואל השאלה:
אנונימית792
אני באמת רואה את זה כמשהו לא ברור מאליו שהצלחתי להעלות את הקלוריות אבל היא לא שמה לב להבדל כי היא לא רואה לפי הקלוריות נגיד פעם הייתי אוכלת חטיף אנרגיה, תפוח ושוק עוף ביום
ועכשיו אני אוכלת חטיף אנרגיה, תפוח, שוק עוף עם פיתת כוסמין, חביתה/סלט טונה, ושוקו (סתם דוגמה)
והיא משווה שאם פעם אכלתי עוף והיום אני אוכלת פי 3 יותר עוף, עם תבלינים, פיתת כוסמין וירקות מבושלים זה אותו דבר מבחינתה

את מתנגדת ללכת לתזונאית ?
אולי זה יעזור לך
אם קשה לך לעלות במשקל
אבל אמא. שלך רואה שאת מישתדלת ?? כי רואים שאת באמת מנסה ! וכל הכבוד באמת כל הכבוד אולי תנסי לדבר עם אמא שלך ותגידי לה שזה מאוד קשה לך שהיא מעירה לך במיוחד שאת מנסה את ההישתדלות שלך

שואל השאלה:
להפך היא שמה לב היא פשוט לא רואה שינוי היא חושבת ששינוי קשור רק לאם אני עולה במשלק ומבחינתה אם לא עליתי אני באותו מצב ולא משתקמת
ומה שחשוב זה לעלות את הקלוריות זה מה שהיא לא מבינה
כאילו אני נפוחה כל יום כל הזמן ויש לי מלא שלשולים וגזים (סורי על התיאור) מאז שהתחלתי אבל אני עדיין אוכלת

אמא שלך כנראה לא רואה את זה
אבל את עושה את ההישתדלות שלך

אוקי תמשיכי ככה רק אל תגזימי בגללה

שואל השאלה:
אני לא מתקשה לעלות במשקל כי זאת לא המטרה שלי
המטרה היא להשתקם כי אני לא בתת משקל וליד חברות שלי או סתם ילדות כלשהן אני נראת סתם רגיל, לא מיוחד, לא רזה מדי..
ואם היא רק הייתה אומרת את הדברים בצורה אחרת. במקום לאיים שיאשפזו אותי ושאני עושה לי נזקים (דברים שאני מודעת אליהם והבנתי) אז הלוואי שהיא הייתה אומרת שהיא רואה שאני משתדלת ומנסה, ושהיא תומכת בי בתהליך אבל שאולי כדאי להיבדק אצל תזונאית ושהכול יהיה בסדר
זה היה משנה את *הכול*

כן ... מבינה גם אותי רוצים שאני יעלה במשקל אבל אני מנסה לאכול מה שאני יכולה אני לא יכולה לאכול מעל ומעבר אני אחרי הכל בהלחמה אתם לא יכולים להעמיס עלי
את צריכה לעשות מה שאת יכולה ואין מה לעשות שלא מבינים ההורים כי הם לא מבינים הם לא מרגישים מה שאת חובה ברגעים שאת עושה הישתדלות ...
עשית מה שאת יכולה !
את לא יכולה מכל ומעבר כל עוד את מישתדלת זה טוב

שואל השאלה:
זה יותר קשור לזה שאני פוחדת שהיא תיקח אותי לתזונאית בכוח ובאיום ואני יכנס ללחץ וזה רק יקשה עלי לאכול
ושיכתבו את זה בתיק שלי וזה..

את צודקת שאת צריכה את התמיכה שלה והכל וזה משמעותי ...
אבל לפעמים הורים לא מצליחים להבין למרות שהם חושבים שהם מבינים

שואל השאלה:
אני אוכלת רגיל, ברוב הימים בריא כאילו בלי שטויות וזה כמו אנשים באורח חיים בריא
אם מישהו מהצד שלא מודע היה רואה אותי ואיך שאני אוכלת ביחס לאחים שלי או באופן כללי הוא לא היה חושב שיש שם משהו מיוחד

אל תאמיני למחשבונים באינטרנט, המדדים שלהם לא מדוייקים. מה שכן, הייתי במקום דומה לשלך ואני מבינה אותך... ניסית לדבר איתה? להסביר לה שהלחץ בנושא הזה מקשה עלייך להיות בסדר?

למה שהיא תקח אותך בכוח ?!
את עושה את ההישתדלות ואת בהחלמה

אני חושבת שאם תצליחי לגרום לה להבין אותך יהיה לך הרבה יותר טוב

אני חושבת שאת צריכה לנסות לדבר איתה ולהגיד לה את מה שאת מרגישה לגביי זה

שואל השאלה:
כמובן שגם התמיכה שלי הייתה עוזרת והייתי שמחה בהרבה ופחות בלחץ
אבל אני פשוט יודעת שאם יקחו אותי לתזונאית או יותר גרוע מזה אני יכנס ללחץ, ויבכה כל לילה ולא יצליח להתרכז בלימודים או לישון ואני יכנס לדיכאון קשה
והיא חושבת שזה יעבור לי ואז אני ישתקם פתאום

שואל השאלה:
אני מנסה לדבר איתה כל הזמן וזה לא משנה את דעתה היא חושבת שאני מחשבת לא טוב אפילו שאני מראה לה ערכים תזונתיים היא עושה כזה "אה.. לא נראלי"
ואני לא מצליחה לדבר איתה בלי לבכות כי קשה לי לדבר על הנושא הזה

תנסי לדבר איתה ולהגיד לה שזה ידרדר אותך ...

וואי ..
תקשיבי
אפילו אם היא תקח אותך לתזונאית זה מדאגה למרות שזה ממש יעשה לך לחץ ועוד אבל היא לא בכוונה עכשיו לנסות לעשות לך רע היא בטח גם רוצה לטובתך למרות שאת לא רואה את זה
הייתי במצבים כאלה ואני עדיין ...

תקשיבי תנסי לאכול ותוך כדי לראות טלווזיה

תנסי לאכול ותוך כדי להסיח את הדעת שלך מהאכילה

זה כבר קרה לי. תזכרי שמה שלא יהיה זה יעבור בסוף. אם את לא מצליחה לשכנע אותה.. אולי היא תראה אחרי שתלכו. או שלא יהיה כל כך גרוע. יש מישהי מסויימת שהיא רוצה כבר לקחת אותך אליה?

או קיי ותקשיבי תסבירי לאמא שלך שזה מאוד חשוב לך אבל תגיד לה את זה בדרך הכי רגועה שאפשר

לאף אחד מהמגיבים כאן אין את הידע הרפואי כדי לתת לך תשובה. אם את בתת משקל או לא אוכלת מספיק קלוריות זה דבר אחד - אבל מה עם כל החומרים שחסרים לך בגוף? החלבונים, הפחמימות, הבוגרים, הויטמינים והמינרלים שהגוף שלך צריך כדי להתפתח כמו שצריך? כדי לדאוג למערכות שלך ולהפוך את הגוף שלך לחזק ובריא? לאכול הרבה פיצות או הרבה קלוריות זה לא מה שאת צריכה, את צריכה תפריט מאוזן שייתן לך מה שאת צריכה. ולכל אחד יש תפריט שמתאים לו. אני לדוגמא לא אוכלת מוצרים מן החי, אבל עדיין מקבלת את כל מה שאני צריכה מהתפריט שלי. אם אין לך ידע התזונה, אני ממליצה שתפני למישהו שיש לו, כי חוץ מהלחץ שנגרם לך ולאמא שלך, עלולות להיות גם השלכות גופניות בעתיד, ואני די בטוחה שאת רוצה להיות בריאה ומאושרת ולא לעבור בין בתי חולים ולשלם על הנשק שנגרם לך כשהייתי צעירה יותר ולא אכלת מספיק. מוזמנת לפנות אלי ואשמח לעזור.

שואל השאלה:
אני מאמינה שהיא רוצה לטובתי, אני יודעת, ואני יודעת גם שהיא חושבת שהדרך שלה היא הנכונה אבל אני רק רוצה שהיא תיתן לי צאנס לדרך שלי.
בלי להגיד לי כל יום שאני רזה מדי, שאני עושה לעצמי נזק ולשאול אותי "אכלת? אכלת? אכלת"
אני רואה תוצאות מאיך שהעלתי את הקלוריות
זה נהיה לי יותר קל לשלוט בזה, אני לא רוצה לרדת במשקל יותר ואם אני ירד אני יקח את זה כדבר רע מאוד
ואם אני יעלה אני יבין שזה בסדר
אני העלתי מהר מאוד את הקלוריות,
וזה היה פחות קשה ממה שחשבתי,
זה הלך לי די ישר לא חזרתי אחורה
פשוט התקדמתי מ500 ל700 ל1000 עד לאיפה שאני עכשיו.
זה נהיה לי גם פחות ביגדיל לאוכל "אוכל משמין" כמו שכתבתי השבוע אכלתי פסטה וגלידה ונהנתי לאכול את זה מה שלא הייתי יכולה להגיד לפני חודש נגיד

נסי להגיד לה במילים האלה

שואל השאלה:
amy wall
אני מעריכה את מה שכתבת, ורק לענות על זה אני עשיתי בדיקת דם לפני כמה חודשים שזה היה רק בתחילת השיקום ומאז העלתי יותר את הדברים של הויטמינים מהמזון והכול, ויצאו לי תוצאות טובות, ברזל טוב, ויטמינים טובים
מבחינת התפתחות אני בת 13.5 (אפילו עוד לא) ואמא שלי התפתחה כאילו מחזור בגיל 15 וכבר יש לי סימני התפתחות אבל לא קיבלתי
גם לא לפני כל הסיפור עם האכילה

שואל השאלה:
ואני אומרת לה כל הזמן ככה והיא לא שמנה את דעתה אפילו קצת, היא עדיין אומרת אותם דברים
והיא מתייחסת למצב שאני בו עכשיו בדיוק כמו ללפני כמה חודשים.
היא לא רואה שום שינוי, שום הבדל
היא לא מבינה שזה היה לי קשה פשוט לקום בבוקר ולהחליט שמהיום הזה אני מעלה את הקלוריות ב200 סתם ככה,

הורים תמיד רוצים בטובתינו, אבל בגלל ההפרש בגילאים אנחנו לא תמיד מתקשרים איתם כמה שצריך. זה שאת יודעת שהיא רוצה בטובתך זה כבר טוב, אם היא עושה את זה באופן שלא נעים לך את יכולה לפתוח איתה שיחה על זה, אבל חשוב שתזכרי: היא כנראה יודעת קצת יותר ממך. יש לה פשוט ניסיון. היא חיה יותר זמן.
אם הבדיקות דם שלך טובות זה כבר טוב, עכשיו את צריכה לעבור את המחסום בראש שאומר לך להתעסק כל הזמן באוכל וקלוריות. להפוך את האוכל למשהו נחמד, שבשגרה. לא התעסקות ומשהו שגורם לך ללחץ.

שואל השאלה:
אני מכירה את עצמי הכי טוב, ומבינה מה עובר עלי זה ברור לי שאמא שלי גם מכירה אותי ורק רוצה לעזור לי
אבל אני מנסה להתנהג "רגיל" בכל עניין הקלוריות והאוכל
כביכול לא לעשות מזה ביגדיל, לא מהמשקל, לא מהאוכל, לא מלאכול משהו מסוים. כאילו להקטין את המשמעות של ההפרעת אכילה
להכניס לעצמי לראש שהכול בסדר, שהולך לי טוב, שהכול מצוין, שלא יקרה כלום וזה באמת עוזר לי כי כשאני מנסה לחשוב שאין לי יותר מדי עניין של אוכל אז אני יותר ויותר מתנהגת כאילו אין לי
אבל היא כל הזמן מכניסה את זה בשיחה, ונמאס לי מהמבטים השיפוטיים שלה.

אני באמת לא מכירה את אמא שלך, ואם את מרגישה טוב זה מצוין. היא כנראה דואגת ומרגישה תלויה באוויר, לא יודעת מה קורה עם הבת שלה. אני מניחה שזה מאוד מתסכל. אני מציעה שתדברי איתה, אם השיחה עובדת - מצוין. אם לא - תהי הבוגרת מבין שתיכן ותתגברי על האתגר שמולך - למרות שאמא שלך מקשה עליך.
תהי חזקה, תקציבי לעצמך מטרות יומיות ותעמדי בהן.
אני מאמינה בך (:

מהממת את!
חשבת על להתייעץ עם תזונאית?
כל הכבוד על המאמץ!

את יכולה לדבר איתי בפרטי:))

תאמרי לה שאת עושה מה שאת יכולה ואת לא יכולה יותר ואם את לא רוצה לספר לה תאכלי דברים מפוצצים חלבון מלאים בקלוריות ועם נפח קטן

אני לא מבינה כל כך בנושא ואני לא רוצה להטעות אותך.. אבל חשוב לי להגיד שאת מדהימה ואני גאה בך!! זה מדהים התהליך שעברת, אני מאמינה בך ואת מסוגלת לזה וכל הכבוד! אוהבת ושולחת חיבוק ענק

התזונאית מניסיון לא עושה *כלום * תאמיני לי זה סתם מבזבז כסף זמן לרגעים מביכים שבהם את צריכה לענות על שאלות

שואל השאלה:
אבל היא בטח תשלח אותי לאבחון