כתבו שיר העוסק בדיכאון מהסגר: מיש יכול לעזור טנק יו

את הדלת נעלו
זרקו את המפתח לים
שברתי את החלון
החלון צר מדי
אי אפשר לעבור
השמש זורחת
לא בשבילי
בחדר יושבת
עם מחברות וסיכומים
ערימה של עבודות
תרגילים ועוד תרגילים
שיעורים שלא מלמדים שום דבר
שיכול לעזור לי בחיים
וברקע שוב ההורים רבים
אני רעבה ובמקרר
לא נשאר משהו טעים
היום אחגוג יום הולדת לבד
כי אף אחד לא בא
למסיבה שלא קיימת
אני בוהה בתקרה ומשתעממת
אני רוצה לברוח לעולמות אחרים
מזל שלפחות לא לקחו לי את השירים.


בבקשה.

שואל השאלה:
תודה רבה! את כתבת?

כן

הכל דיגיטלי, קשר וירטואלי של חשבון דיפרנציאלי
הם אומרים זו רק תקופה, עוד תבוא התרופה
סגור את עצמך מול העולם, תיעלם מול כולם
סגר ראשון, שני, שלישי
הכל על מנעד פוליטי-אישי
העולם שהכרתי הוא רק זיכרון ישן, נחבא אל מולי כמו מסך עשן

כתבתי עכשיו

שואל השאלה:
תודה רבה לשניכם@

עומדים אנחנו כאן והלב כולו שבור
כרגע בקורונה לפני שניה היה כיפור
כמה זה קשה אי-אפשר כבר לתאר
ומתי זה יגמר אין אחד שמשער
די עם הקורונה גמרה על הנשמה
כמה שנתקדם היא תיקח אחורה חזרה
היתה שנה קשה מי יקום פה ויכחיש
השנה היתה נחש שאותנו רק הכיש
קל להגיד וקשה לעשות
אבל צריך ללמוד ממנה דברים וכמובן גם לקוות
להבין שטיולים וכדורגל זה לא העיקר
גם לא האנשים שחותכים אותך בכיכר
העיקר זה הבריאות, המשפחה וגם הילדים
אלו הדברים שחשובים באמת בחיים
אותי הקורונה לימדה המון דברים
כמו למשל שכוח לא נמדד בכמה משקל אתה מרים
כוח נמדד בכמה אתה יכול לשרוד. כל יום סגר
תאמינו לי.. סוף הקורונה אני כבר אהיה פגר
למדנו מהקורונה המון דברים יפים. זה בטוח
למשל.. להפסיק להסתכל על בן אדם ולהיות שטוח
במקום ללכת ולהסתכל רק אחרי יופי
עכשיו אתה מסתכל על האופי
ואיך זה קרה אתה שואל?
כי כולם עם מסיכות על הפנים עד שניגאל
למסקנה צריך ללמוד ולהבין את הלקח שנותנים לנו
ולא להסתכל בקנקן אלא במה שהוא מוזג לנו

(כתבתי את זה קצת אחרי כיפור לכן היה כתוב שם לפני שניה היה כיפור. אני כותב על מלא נושאים אם תרצי עוד)