פריקה, אני מתוסכלת.

אני ממש מתוסכלת מהחיי חברה שלי.. כאילו יש לי שלושה חברים מאוד קרובים אבל אחת עדיין לא מרשים להיפגש בגלל הקורונה ולא ראיתי אותה כבר חודש פלוס, השנייה עסוקה כל הזמן ולא ראיתי אותה כבר חודשיים והשני פנוי אבל אנחנו נפגשים רק כל שבועיים.ויש לי עוד חברה אחרת גם לא מרשים לה להיפגש.
ואתמול במזל במקרה הצלחתי לסדר שיזמינו אותי לאיזה מפגש עם כמה ילדים והבנתי כמה הם שונים ממני שהם הרבה יותר פעילים חברתית ויש להם חיי חברה ממש הרבה יותר טובים משלי ששלי מסתכמים להיפגש עם ידיד כל שבועיים וזהו.
ויש שם מישהו שעשינו עבודה ביחד והיינו מאוד קרובים אבל עכשיו שסיימנו אותה מאוד ניסיתי לשמור איתו על קשר ואשכרה להיות חברים מחוץ לעבודה אבל הוא כמעט ולא התייחס אליי אתמול ולא מראה איזה רצון להתקרב אליי ואני לא חושבת שהוא מעוניין לשמור איתי על קשר כמו שאני רוצה...
פשוט הלוואי שהיה לי את החיים שלהם שהיו מזמינים אותי לדברים כאלה, אשכרה מתקשרים אליי אומרים היי את באה אנחנו יושבים אצלי. אף פעם לא הזמינו אותי לשום מפגש וכל האחרים סיפרו על מסיבות שהיו להם פעם .. וכאלה.. לרוב אני זו שיוזמת דברים כאלה עם אנשים... וזה מבאס.