אני מרגישה תחושות נוראיות

וואי תקשיבי אני מבינה אותך ממש ואני בטוחה שעוד המון שמבינים אותך את מוזמנת לפרוק בפרטי אני לא יודעת עם את דתייה או לא אבל את צריכה מטרה ששווה בשבילה לחיות עם את דתייה ועם לא אני כל לילה פותחת את החלון אצלי בחדר ובוכה לשמיים זה באמת עוזר

אנונימית יקרה,
נשמע כי את נמצאת במצוקה גדולה מאוד, נראה כי את חשה הרבה ביטול עצמי, אכזבה מעצמך, נבוכה וכנראה שכל הרגשות הקשים הללו עולים בעקבות מה שאת רואה כשאת מסתכלת במראה.
נראה שאת העברת את כל התכונות שקיימות בך רק למראה החיצוני שלך, נשמע שאת מאוד קשה עם עצמך ואולי זה גורם לך לתחושה של תסכול ושנאה עצמית.
מדברייך עולה כמה את כמיהה שיקבלו אותך בדיוק כפי שאת, אפילו את עצמך..
אני מבינה שאולי את לא שלמה עם עצמך, כמו להיות חצי בנאדם..כמו משהו שמרגיש חסר...
נשמע שאת כאילו במערבולת של ביקורת ושנאה עצמית שסוחפת אותך ומושכת אותך למטה אל מעמקים של צער ותסכול.
לפעמים כאשר האדם רואה את עצמו בצורה שלילית, עולה לה המחשבה האוטומטית שגם הסביבה רואה אותו כך. ולפעמים המחשבה הזו היא טעות, הנחה לא נכונה, השלכה של המחשבה העצמית על הסביבה, הרי אם האדם לא אוהב את עצמו הוא לא מצליח למצוא את הסיבות שיש לסביבה לאהוב אותו...
אני שומעת את הכאב הגדול שיש בתוכך, הבדידות הנוראית והרצון לשנות משהו כדי לקבל את עצמך, ואולי התקווה שלך שהתוצאה תהייה שגם הסביבה תקבל אותך בצורה יפה וטובה יותר. אני מבינה שאת כבר בתהליך של טיפול, ולמרות האומללות והביקורת הקשה שאת נוקטת כלפי עצמך מצאת בך את הכוחות לעלות לכאן ולזעוק את הזעקה שלך, וזה לגמרי לא מובן מאליו.
יקירה, אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ואני רוצה להזמין אותך לצ'אט אישי ואנונימי, בו תוכלי להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים ונוכל להיות שם עבורך גם אם תרצי, תוכלי להביא ולשתף מה שתרצי, אנו נהיה לך לאוזן קשבת, ובעיקר לא להיות עם התחשות האלו לבד
מצרפת את הלינק לאתר למטה, אפשר להתחבר גם מהנייד.
מוזמנת מתי שאת מרגישה שאת צריכה או רוצה...
שלך,
מתנדבת סה"ר