22 תשובות
אין בזה שום דבר רע, בטוחה שאת מהממת שימי זין על כולם, תשארי אולי עם ראש קצת יותר פתוח האנשים המתאימים יבואו
שואל השאלה:
את האמת, יש לי שתי חברות, אבל אני לא מסוגלת לספר להן את כל מה שעובר עלי.
אני תמיד מראה להן שהכל אצלי "מושלם", ואני מחייכת וצוחקת תמיד, ואני מרגישה בפנים שהלב שלי מת, שהנפש שלי מתה, אין לי איך להסביר את זה בצורה מובנת.
וכרגע אני רוצה לבכות, אבל אני תמיד שומרת את הדמעות בפנים):
את האמת, יש לי שתי חברות, אבל אני לא מסוגלת לספר להן את כל מה שעובר עלי.
אני תמיד מראה להן שהכל אצלי "מושלם", ואני מחייכת וצוחקת תמיד, ואני מרגישה בפנים שהלב שלי מת, שהנפש שלי מתה, אין לי איך להסביר את זה בצורה מובנת.
וכרגע אני רוצה לבכות, אבל אני תמיד שומרת את הדמעות בפנים):
אנונימית
תבכי תשחררי נשמה הכל בסדר, מוזמנת לדבר
שואל השאלה:
אני לא מסוגלת לבכות כבר כמה חודשים, זה כאילו שיש לי מחסום בזה.
מרוב כל הפעמים שמנעתי מעצמי לבכות זה מה שעכשיו קורה.
אני לא מסוגלת לבכות כבר כמה חודשים, זה כאילו שיש לי מחסום בזה.
מרוב כל הפעמים שמנעתי מעצמי לבכות זה מה שעכשיו קורה.
אנונימית
שואל השאלה:
אולי אני נשמעת לא חריגה, אבל לפחות אני מחשיבה את עצמי ככה.
כי מרוב כל הפעמים שאנשים התעלמו ממני, התרחקו ממני, התחלתי להבין שזאת האמת.
אולי אני נשמעת לא חריגה, אבל לפחות אני מחשיבה את עצמי ככה.
כי מרוב כל הפעמים שאנשים התעלמו ממני, התרחקו ממני, התחלתי להבין שזאת האמת.
אנונימית
שואל השאלה:
קצת אדישה, אבל מה הקשר ביניהם?
קצת אדישה, אבל מה הקשר ביניהם?
אנונימית
שואל השאלה:
אתה מתכוון לזה שיש לך מחשבות אובדניות או מה?
אתה מתכוון לזה שיש לך מחשבות אובדניות או מה?
אנונימית
למען האמת, כולנו שונים באיזושהי צורה. כל אחד מתאים את ההתנהגות שלו לסביבה על מנת שיקבלו אותו (בהנחה שאתה נחשב אדם בריא). זה סוג של אינסטיקט בסיסי של האדם שנובע מעצם היותו יצור חברתי.
החברה לרוב לא תבין אותך, ויותר מזה, היא גם לא תנסה להבין אותך. הסיבה לכך היא שאנשים הם אנוכיים מטבעם. ברוב המקרים, עד שאתה לא מתחבר לאדם לעומק לא באמת יהיה לו אכפת ממך, אז למה שהוא ינסה להשקיע מאמץ בלהבין מישהו שהוא שונה ממנו? זה לא שווה את הזמן שלו, במיוחד כשהוא ילדותי ומתנהג בצביעות.
אם את חושבת שאת חריגה, תסתכלי על החברות שלך, הן לא יותר טובות ממך בשום צורה. להיות צבוע ולזלזל במישהו רק כי הוא חושב אחרת זו התנהגות של אדם מקובע מחשבתית. אם את חריגה ליד אנשים כאלה, מזל טוב - זכית.
החברה לרוב לא תבין אותך, ויותר מזה, היא גם לא תנסה להבין אותך. הסיבה לכך היא שאנשים הם אנוכיים מטבעם. ברוב המקרים, עד שאתה לא מתחבר לאדם לעומק לא באמת יהיה לו אכפת ממך, אז למה שהוא ינסה להשקיע מאמץ בלהבין מישהו שהוא שונה ממנו? זה לא שווה את הזמן שלו, במיוחד כשהוא ילדותי ומתנהג בצביעות.
אם את חושבת שאת חריגה, תסתכלי על החברות שלך, הן לא יותר טובות ממך בשום צורה. להיות צבוע ולזלזל במישהו רק כי הוא חושב אחרת זו התנהגות של אדם מקובע מחשבתית. אם את חריגה ליד אנשים כאלה, מזל טוב - זכית.
אנונימי
אני לא יודעת בת כמה את,
אבל אני יכולה להגיד לך שהשנים בתיכון יכולות להיות נוראיות לאותם האנשים המיוחדים, כמוך.
לא חריגים, לא מוזרים, אלא מיוחדים...
זה באמת נורא- אותם האנשים מכיתה ז' תקועים לך בתחת ואת צריכה לראות אותם כל בוקר. חלקם מלווים אותך עוד מכיתה א' כשכולכם הייתם עם חננה באף... כבר אמרתי נורא?
אבל יש לך עוד תקווה
כי את כרגע רואה את החיים שלך במבט מאוד מצומצם, לפי מה שאת מכירה כרגע. מה שאת לא רואה, זה שכל העולם הזה מפוצץ במיוחדים, והסביבה שלך הולכת להשתנות עוד מיליון ואחת פעמים ככה שאת בוודאות תוכלי למצוא את הנפש שתבין אותך. גם אם את לא חושבת שזה אפשרי.
היא לא חייבת להיות דומה לך, כי לפעמים הפכים זה החיים, אבל היא לגמרי תצליח להבין אותך.
אני כותבת את זה הרבה באתר:
העולם הוא כמו פאזל ענקי שמורכב ממלא חלקים קטנים. וכמו שכל חלק שונה מהאחר וכל אחד יתחבר רק לחלקים שמתאימים לו- כך גם בני האדם... אם בן אדם ייקלע לסביבה שבה אין אנשים שמתאימים לו, הוא לא יתחבר אליהם. ובמקום להאבק בעובדה הזו ולנסות בכוח ליצור קשר שיפגע בשני הצדדים- צריך לחכות שהזמן יעביר יד על כל החלקים ויערבב אותם. הרי הסביבה משתנה, האנשים משתנים, וגם אם את כרגע מוקפת בחלקים שלא מתאימים לך, זה לא אומר שהמצב יימשך ככה לנצח.
תהיי סבלנית. זה באמת עניין של זמן. אני שונאת את המשפט הזה, אבל הוא כל הזמן מוכיח לי שהוא נכון.
פשוט תשתדלי לא לאכול את עצמך יותר מדיי, כי אם את תשכנעי את עצמך שאת "חריגה מוזרה"- זה יגרום לך לפתח שנאה עצמית וחוסר ביטחון שמאוד יקשו עליך בעתיד כשהאנשים הנכונים כן יהיו בסביבה וזה לא שווה את זה.
זה שאנשים לא היו סובלניים כלפייך לא אומר שמשהו לא תקין בך, זה אומר שקצב הבגרות וההכלה של כל אחד מכם שונה, והם לא הצליחו לראות בך את המעבר. בעיה שלהם...
תהיי קצת קלילה יותר עם עצמך, תכירי ביתרונות שלך ותגבשי את הזהות שלך כפי שאת רוצה ומרגישה לנכון. זה עדיף מאשר להיות קונפורמיסטית שמתאימה את עצמה לאחרים. ההמתנה עוד תשתלם, מבטיחה לך
אבל אני יכולה להגיד לך שהשנים בתיכון יכולות להיות נוראיות לאותם האנשים המיוחדים, כמוך.
לא חריגים, לא מוזרים, אלא מיוחדים...
זה באמת נורא- אותם האנשים מכיתה ז' תקועים לך בתחת ואת צריכה לראות אותם כל בוקר. חלקם מלווים אותך עוד מכיתה א' כשכולכם הייתם עם חננה באף... כבר אמרתי נורא?
אבל יש לך עוד תקווה
כי את כרגע רואה את החיים שלך במבט מאוד מצומצם, לפי מה שאת מכירה כרגע. מה שאת לא רואה, זה שכל העולם הזה מפוצץ במיוחדים, והסביבה שלך הולכת להשתנות עוד מיליון ואחת פעמים ככה שאת בוודאות תוכלי למצוא את הנפש שתבין אותך. גם אם את לא חושבת שזה אפשרי.
היא לא חייבת להיות דומה לך, כי לפעמים הפכים זה החיים, אבל היא לגמרי תצליח להבין אותך.
אני כותבת את זה הרבה באתר:
העולם הוא כמו פאזל ענקי שמורכב ממלא חלקים קטנים. וכמו שכל חלק שונה מהאחר וכל אחד יתחבר רק לחלקים שמתאימים לו- כך גם בני האדם... אם בן אדם ייקלע לסביבה שבה אין אנשים שמתאימים לו, הוא לא יתחבר אליהם. ובמקום להאבק בעובדה הזו ולנסות בכוח ליצור קשר שיפגע בשני הצדדים- צריך לחכות שהזמן יעביר יד על כל החלקים ויערבב אותם. הרי הסביבה משתנה, האנשים משתנים, וגם אם את כרגע מוקפת בחלקים שלא מתאימים לך, זה לא אומר שהמצב יימשך ככה לנצח.
תהיי סבלנית. זה באמת עניין של זמן. אני שונאת את המשפט הזה, אבל הוא כל הזמן מוכיח לי שהוא נכון.
פשוט תשתדלי לא לאכול את עצמך יותר מדיי, כי אם את תשכנעי את עצמך שאת "חריגה מוזרה"- זה יגרום לך לפתח שנאה עצמית וחוסר ביטחון שמאוד יקשו עליך בעתיד כשהאנשים הנכונים כן יהיו בסביבה וזה לא שווה את זה.
זה שאנשים לא היו סובלניים כלפייך לא אומר שמשהו לא תקין בך, זה אומר שקצב הבגרות וההכלה של כל אחד מכם שונה, והם לא הצליחו לראות בך את המעבר. בעיה שלהם...
תהיי קצת קלילה יותר עם עצמך, תכירי ביתרונות שלך ותגבשי את הזהות שלך כפי שאת רוצה ומרגישה לנכון. זה עדיף מאשר להיות קונפורמיסטית שמתאימה את עצמה לאחרים. ההמתנה עוד תשתלם, מבטיחה לך
שואל השאלה:
אני צריכה ליד אנשים כאלה.
ואני אספר לך סיפור שקרה לי לפני כמה ימים, למרות שיש לי כבר 3 סיפורים עם ילדים מקובעים מחשבתית, אני אספר סיפור עוד יותר מעניין.
אז ככה, לפני כמה ימים, אמרתי איזה משהו קטן בנוגע לאיזה מבחן, ואז היא פתאום התחילה להגיד: תלמידים, אל תלמדו ממנה(ממני), היא חסרת אחריות בגלל שהיא לא פנתה אליי קודם, אתם צריכים לשבת על הראש של מורות ולרדוף אחריהן(ועוד היא אומרת את זה למרות שזה מה שאני עשיתי).
מבינה על מה אני מדברת?
אני צריכה ליד אנשים כאלה.
ואני אספר לך סיפור שקרה לי לפני כמה ימים, למרות שיש לי כבר 3 סיפורים עם ילדים מקובעים מחשבתית, אני אספר סיפור עוד יותר מעניין.
אז ככה, לפני כמה ימים, אמרתי איזה משהו קטן בנוגע לאיזה מבחן, ואז היא פתאום התחילה להגיד: תלמידים, אל תלמדו ממנה(ממני), היא חסרת אחריות בגלל שהיא לא פנתה אליי קודם, אתם צריכים לשבת על הראש של מורות ולרדוף אחריהן(ועוד היא אומרת את זה למרות שזה מה שאני עשיתי).
מבינה על מה אני מדברת?
אנונימית
שואל השאלה:
היא גרמה לי להרגיש הבעיה פה, הילדה הכי חסרת אחריות שבעולם, ואת יודעת למה?
הכל בגלל שאני כל כך רגישה וחסרת ביטחון עצמי, אני כמו זכוכית על הקצה שיכולה להישבר בכל רגע מכל הערה הכי קטנה.
היא פשוט שברה אותי, ואני כל הזמן חושבת על זה ומתחרטת על זה שבכלל דיברתי איתה.
היא גרמה לי להרגיש הבעיה פה, הילדה הכי חסרת אחריות שבעולם, ואת יודעת למה?
הכל בגלל שאני כל כך רגישה וחסרת ביטחון עצמי, אני כמו זכוכית על הקצה שיכולה להישבר בכל רגע מכל הערה הכי קטנה.
היא פשוט שברה אותי, ואני כל הזמן חושבת על זה ומתחרטת על זה שבכלל דיברתי איתה.
אנונימית
הבעיה האמיתית פה היא שאם היא רק הייתה יודעת על חצי ממה שזה גרם לך להרגיש- היא הייתה מרביצה לעצמה ומקיאה עלייך סליחות מפה ועד הודעה חדשה.
תנסי להבין שאת נפגעת לא כי היא התכוונה לזה וראתה אותך בתור משהו נוראי, אלא כמו שאמרת- בגלל שחוסר הביטחון השתלט עלייך. אבל זו לא צורה לחיות ככה... את צריכה לחזק את עצמך ובאמת להפנים את כל מה שרשמו לך פה- אין לך מה לקחת אישית ללב שלך את כל הדברים האלה, ואין לך מה לשכנע את עצמך שאת הבעיה.
אלו מילים שקל להגיד וקשה ליישם, וזה אף פעם לא קל לעבוד על החולשות שלנו, אבל נשמע שלא טוב לך במקום שאת נמצאת בו ואם פתחת את השאלה הזו- משהו בך יודע שמשהו צריך להשתנות.
תיקחי את היום בתור נקודת המפנה בחיים שלך
תנסי להבין שאת נפגעת לא כי היא התכוונה לזה וראתה אותך בתור משהו נוראי, אלא כמו שאמרת- בגלל שחוסר הביטחון השתלט עלייך. אבל זו לא צורה לחיות ככה... את צריכה לחזק את עצמך ובאמת להפנים את כל מה שרשמו לך פה- אין לך מה לקחת אישית ללב שלך את כל הדברים האלה, ואין לך מה לשכנע את עצמך שאת הבעיה.
אלו מילים שקל להגיד וקשה ליישם, וזה אף פעם לא קל לעבוד על החולשות שלנו, אבל נשמע שלא טוב לך במקום שאת נמצאת בו ואם פתחת את השאלה הזו- משהו בך יודע שמשהו צריך להשתנות.
תיקחי את היום בתור נקודת המפנה בחיים שלך
שואל השאלה:
אוקיי, אני אנסה ליישם את הכל, תודה❤❤
אוקיי, אני אנסה ליישם את הכל, תודה❤❤
אנונימית
את בסך הכל מוכיחה את הנקודה שהרוב הם הבעיה ולא את.
בסופו של דבר אם תסתכלי על ההיסטוריה, כל מי שקידם את האנושות היו אנשים "חריגים", לעיתים אפילו מרוחקים חברתית. הם חשבו שונה, הם הביאו משהו מיוחד ולא את החשיבה המקובעת והרפטיטיבית.
הנקודה שלי היא שאין סיבה לחשוב שלהיות חריג זה משהו שלילי, להפך - את לא רובוט שכפוף לחברה. לעיתים זה אפילו משהו להתגאות בו. אני גם כזה, לרוב אני לא מסכים עם הרוב.
הדרך שלי להסתכל על הדברים היא לשלב בין המציאות האובייקטיבית שכוללת את החיצוניות ואת ההגבלות שהחברה מציבה לנו לבין המציאות הסובייקטיבית שכוללת את הרגשות, הפנטזיות וכל מה שה-"אני" שלך רוצה, ובכך להבין שאני צריך להיות קשוב לכל הרצונות שלי אך עם זאת להקשיב גם לסביבה שלי ולהבין מה היא דורשת. במילה אחת - תמרון.
בסופו של דבר אם תסתכלי על ההיסטוריה, כל מי שקידם את האנושות היו אנשים "חריגים", לעיתים אפילו מרוחקים חברתית. הם חשבו שונה, הם הביאו משהו מיוחד ולא את החשיבה המקובעת והרפטיטיבית.
הנקודה שלי היא שאין סיבה לחשוב שלהיות חריג זה משהו שלילי, להפך - את לא רובוט שכפוף לחברה. לעיתים זה אפילו משהו להתגאות בו. אני גם כזה, לרוב אני לא מסכים עם הרוב.
הדרך שלי להסתכל על הדברים היא לשלב בין המציאות האובייקטיבית שכוללת את החיצוניות ואת ההגבלות שהחברה מציבה לנו לבין המציאות הסובייקטיבית שכוללת את הרגשות, הפנטזיות וכל מה שה-"אני" שלך רוצה, ובכך להבין שאני צריך להיות קשוב לכל הרצונות שלי אך עם זאת להקשיב גם לסביבה שלי ולהבין מה היא דורשת. במילה אחת - תמרון.
אשמח שתזכרי את המשתמש שלי, ואם תרצי לשתף או לדבר- תשלחי ישר הודעה.
אני רוצה שגם תלמדי מהשיחה הזו פה- שאם את מקבלת כל כך הרבה אהבה ב5 בבוקר זה אומר שכנראה מגיע לך.
יהיה קשה לשנות תפיסת עולם שאימצת במשך תקופה, ואני בטוחה שיהיו עוד דברים שיגרמו לך להרגיש לא טוב כי שינוי לא בא ברגע.. אבל אם את מפנימה את זה ומוכנה לזה- יהיה לך יותר קל להתמודד עם התהליך שמורכב כולו מעליות וירידות. תהיי סלחנית כלפי עצמך, וגם בזמנים של ירידה- תעשי זום אאוט על כל התהליך ותביני שאת בעצם במגמת שיפור.
שוב- בהצלחה, ואני תמיד כאן 3>
אני רוצה שגם תלמדי מהשיחה הזו פה- שאם את מקבלת כל כך הרבה אהבה ב5 בבוקר זה אומר שכנראה מגיע לך.
יהיה קשה לשנות תפיסת עולם שאימצת במשך תקופה, ואני בטוחה שיהיו עוד דברים שיגרמו לך להרגיש לא טוב כי שינוי לא בא ברגע.. אבל אם את מפנימה את זה ומוכנה לזה- יהיה לך יותר קל להתמודד עם התהליך שמורכב כולו מעליות וירידות. תהיי סלחנית כלפי עצמך, וגם בזמנים של ירידה- תעשי זום אאוט על כל התהליך ותביני שאת בעצם במגמת שיפור.
שוב- בהצלחה, ואני תמיד כאן 3>
שואל השאלה:
scrim, תיארת בדיוק את דרך ההסתכלות שלי על דברים.
scrim, תיארת בדיוק את דרך ההסתכלות שלי על דברים.
אנונימית
שואל השאלה:
behappy, את צודקת, באמת קשה לשנות תפיסת עולם כזאת, ואני כבר המון זמן מנסה לשנות את זה, תמיד יש לי עליות וירידות, מתישהו אני אהיה חייבת להשיג את המטרה שלי, אני אהיה חייבת להיות שלמה עם עצמי(:
אני באמת לא יכולה להמשיך לחיות בצורה השגויה הזאת שרק פוגעת בי, זה נכון.
behappy, את צודקת, באמת קשה לשנות תפיסת עולם כזאת, ואני כבר המון זמן מנסה לשנות את זה, תמיד יש לי עליות וירידות, מתישהו אני אהיה חייבת להשיג את המטרה שלי, אני אהיה חייבת להיות שלמה עם עצמי(:
אני באמת לא יכולה להמשיך לחיות בצורה השגויה הזאת שרק פוגעת בי, זה נכון.
אנונימית
"כשאתה לא מצליח להשיג מטרה מסויימת, אל תשנה את המטרה. תשנה את הדרך".
זה לא כלכך משנה כמה ניסית בעבר כי אם היית עם בגישה לא נכונה- זה כמו ללכת על הליכון ולהישאר באותו מקום.
אז תמחקי את מה שהיה ותנסי לשנות את הדרך ואת הגישה אחרי המילים שקיבלת. כי מה שscrim אמר מדהים ורק מוכיח לך שדרך ההסתכלות הזאת לא שגויה, ולכן אין לך מה להרגיש חוסר הביטחון עם עצמך. ברגע שתאמיני בזה ותצאי לניסיון נוסף להשיג את המטרה שלך עם הגישה הזו- יהיה יותר פשוט
זה לא כלכך משנה כמה ניסית בעבר כי אם היית עם בגישה לא נכונה- זה כמו ללכת על הליכון ולהישאר באותו מקום.
אז תמחקי את מה שהיה ותנסי לשנות את הדרך ואת הגישה אחרי המילים שקיבלת. כי מה שscrim אמר מדהים ורק מוכיח לך שדרך ההסתכלות הזאת לא שגויה, ולכן אין לך מה להרגיש חוסר הביטחון עם עצמך. ברגע שתאמיני בזה ותצאי לניסיון נוסף להשיג את המטרה שלך עם הגישה הזו- יהיה יותר פשוט
זה מצוין שאת מסתכלת על זה ככה, ואם את יכולה לשמור על שני סוגי המציאות מאוזנים אז בכלל.
תחשבי על הורה שמספק את כל צרכי הילד שלו באופן קבוע ומיידי ולא עוזר לו על ידי דחיית סיפוקים נטו מתוך רצון לעשות אותו מאושר. ההורה הזה תוקע את הילד בשלב של מציאות סובייקטיבית, והוא יגדל לחיות רק את המציאות שלו, מה שלרוב אנחנו מתארים כילד מפונק שער לרצונות הפנימיים שלו בלבד. אם כולם היו כאלה, איך היינו מתקדמים כחברה?
גם להיתקע במציאות האובייקטיבית זה לא נכון - הורה שמחנך את הילד שלו לרצות אחרים בכך שלא קשוב לצרכים הפיזיים והנפשיים של הילד שלו הופך אותו לילד שכל התפקיד שלו בעולם זה לעשות מה שאומרים לו, להתעלם מהרצון הפנימי ולהתייחס אך ורק לרצון הסביבה. אין פה דגש על האינדיבידואל בדומה לשיטות שהוכיחו את עצמן כלא טובות בהיסטוריה.
לכן הדרך האידיאלית ביותר היא לשלב בין שניהם ואם את כזאת אני לא רואה שום סיבה לנסות ולשנות את זה.
שורה תחתונה, לא משנה כמה את חושבת שאת חריגה, אל תנסי להשתנות בשביל שיקבלו אותך, פשוט תקבלי את הרצונות שלך בתור אדם, ואת הרצונות של החברה בתור חברה ותמצאי את הדרך שלך להשתלב בה מבלי לפגוע בערכים שלך. אם את תמנעי לחלוטין מלרצות את עצמך רק כדי לרצות את החברה - נכשלת בחיים.
תחשבי על הורה שמספק את כל צרכי הילד שלו באופן קבוע ומיידי ולא עוזר לו על ידי דחיית סיפוקים נטו מתוך רצון לעשות אותו מאושר. ההורה הזה תוקע את הילד בשלב של מציאות סובייקטיבית, והוא יגדל לחיות רק את המציאות שלו, מה שלרוב אנחנו מתארים כילד מפונק שער לרצונות הפנימיים שלו בלבד. אם כולם היו כאלה, איך היינו מתקדמים כחברה?
גם להיתקע במציאות האובייקטיבית זה לא נכון - הורה שמחנך את הילד שלו לרצות אחרים בכך שלא קשוב לצרכים הפיזיים והנפשיים של הילד שלו הופך אותו לילד שכל התפקיד שלו בעולם זה לעשות מה שאומרים לו, להתעלם מהרצון הפנימי ולהתייחס אך ורק לרצון הסביבה. אין פה דגש על האינדיבידואל בדומה לשיטות שהוכיחו את עצמן כלא טובות בהיסטוריה.
לכן הדרך האידיאלית ביותר היא לשלב בין שניהם ואם את כזאת אני לא רואה שום סיבה לנסות ולשנות את זה.
שורה תחתונה, לא משנה כמה את חושבת שאת חריגה, אל תנסי להשתנות בשביל שיקבלו אותך, פשוט תקבלי את הרצונות שלך בתור אדם, ואת הרצונות של החברה בתור חברה ותמצאי את הדרך שלך להשתלב בה מבלי לפגוע בערכים שלך. אם את תמנעי לחלוטין מלרצות את עצמך רק כדי לרצות את החברה - נכשלת בחיים.
היי תקחי את זה כמשהו טוב להיות "חריגה/מוזרה" אף אפעם אל תחשבי "אני רוצה להיות כמו כולם" אנשים מיוחדים או "חריגים" הייתי מתה להיות בחברתם 3>
שואל השאלה:
scrim, אני לא מנסה להשתנות בשביל שיקבלו אותי, אני יודעת שמי שירצה להיות חבר או חברה שלי מוזמן לדבר איתי.
אני אומנם לא מצאתי את האנשים הנכונים בבית הספר, אני גם מאמינה שאני לא אמצא אותם...
אבל אולי יום אחד אני אמצא את האנשים הנכונים.
ואני אספר לך שבשנה שעברה, אני ניסיתי ליצור קשרים עם אנשים שהיו נראים לי נחמדים, הם בסוף סתם התעלמו ממני והבנתי שהם פשוט צבועים.. אז המשכתי הלאה, כבר לא כל כך אכפת לי מהם.
אני פשוט לא משתלבת שם, ואני תמיד בודדה שם.
למרות שיש עכשיו סגר, אני פשוט בודדה עדיין וזאת תחושה נוראית.
אני פשוט מרגישה שלא מצאתי את האנשים הנכונים שם ושסוג האנשים שאני הכי לא מתחברת אליו נמצא שם.
המחשבה הראשונה שלי אחרי שבימים הראשונים ראיתי שלא הולך לי במקום הזה מבחינה חברתית היא: "אם לא טוב לי במקום כלשהו אני צריכה לעזוב אותו וללכת למקום אחר שיהיה לי טוב."
הבעיה היחידה היא שאין את המקום הטוב הזה שאני אוכל להיות בו.
יש עוד כמה מגמות אחרות שאני יכולה להיות בהן.
אחת המגמות קשה מדי וברמה לימודית יותר גבוהה משל הכיתה שלי.
השנייה מהמגמות ברמה לימודית נמוכה משל הכיתה שלי.
השלישית מהמגמות עם ילדים מהסוג הזה שנמצאים בכיתה שלי, ילדים שקשה לי להיות איתם ואני לעולם לא אתחבר אליהם.
וההורים שלי לא מרשים לי לעבור לבית ספר אחר כי הם מפחדים שגם שם לא יהיה לי טוב.
scrim, אני לא מנסה להשתנות בשביל שיקבלו אותי, אני יודעת שמי שירצה להיות חבר או חברה שלי מוזמן לדבר איתי.
אני אומנם לא מצאתי את האנשים הנכונים בבית הספר, אני גם מאמינה שאני לא אמצא אותם...
אבל אולי יום אחד אני אמצא את האנשים הנכונים.
ואני אספר לך שבשנה שעברה, אני ניסיתי ליצור קשרים עם אנשים שהיו נראים לי נחמדים, הם בסוף סתם התעלמו ממני והבנתי שהם פשוט צבועים.. אז המשכתי הלאה, כבר לא כל כך אכפת לי מהם.
אני פשוט לא משתלבת שם, ואני תמיד בודדה שם.
למרות שיש עכשיו סגר, אני פשוט בודדה עדיין וזאת תחושה נוראית.
אני פשוט מרגישה שלא מצאתי את האנשים הנכונים שם ושסוג האנשים שאני הכי לא מתחברת אליו נמצא שם.
המחשבה הראשונה שלי אחרי שבימים הראשונים ראיתי שלא הולך לי במקום הזה מבחינה חברתית היא: "אם לא טוב לי במקום כלשהו אני צריכה לעזוב אותו וללכת למקום אחר שיהיה לי טוב."
הבעיה היחידה היא שאין את המקום הטוב הזה שאני אוכל להיות בו.
יש עוד כמה מגמות אחרות שאני יכולה להיות בהן.
אחת המגמות קשה מדי וברמה לימודית יותר גבוהה משל הכיתה שלי.
השנייה מהמגמות ברמה לימודית נמוכה משל הכיתה שלי.
השלישית מהמגמות עם ילדים מהסוג הזה שנמצאים בכיתה שלי, ילדים שקשה לי להיות איתם ואני לעולם לא אתחבר אליהם.
וההורים שלי לא מרשים לי לעבור לבית ספר אחר כי הם מפחדים שגם שם לא יהיה לי טוב.
אנונימית
את נשמעת די אינטליגנטית, ומבחינת אישיות (לפחות מהרושם הראשוני שהשארת עליי) את די מזכירה לי את עצמי (intj).
כל אתגר שתעברי וכל תקופה קשה כזאת תבנה אותך ותחזק אותך בהתאם, לכן מומלץ להתמודד איתה ולא לברוח ממנה.
תשאלי את עצמך מה את מעדיפה - חיי חברה או השכלה? האם הרמה של המגמה שווה את הבדידות? האם כדאי לך לסבול רק בשביל זה?
אם את בוחרת בחיי חברה, ממליץ לך לשקול את המגמה השנייה בהנחה ויש שם אנשים שאת יכולה להתחבר איתם.
אם את בוחרת בהשכלה, אז כפי שאמרת, כרגע לא מצאת אנשים להשתלב איתם, אבל תמיד יהיו לך הזדמנויות כאלה בעתיד. את עוד צעירה, יש לך זמן להכיר אנשים, לחיות, לבטא את עצמך בעולם. מבטיח לך שהעולם הזה מלא בכל כך הרבה סוגים של אנשים, בסופו של דבר תמצאי את מי שמתאים לך.
אם את רוצה לדבר על זה לעומק תרגישי חופשי לשלוח הודעה בפרטי.
כל אתגר שתעברי וכל תקופה קשה כזאת תבנה אותך ותחזק אותך בהתאם, לכן מומלץ להתמודד איתה ולא לברוח ממנה.
תשאלי את עצמך מה את מעדיפה - חיי חברה או השכלה? האם הרמה של המגמה שווה את הבדידות? האם כדאי לך לסבול רק בשביל זה?
אם את בוחרת בחיי חברה, ממליץ לך לשקול את המגמה השנייה בהנחה ויש שם אנשים שאת יכולה להתחבר איתם.
אם את בוחרת בהשכלה, אז כפי שאמרת, כרגע לא מצאת אנשים להשתלב איתם, אבל תמיד יהיו לך הזדמנויות כאלה בעתיד. את עוד צעירה, יש לך זמן להכיר אנשים, לחיות, לבטא את עצמך בעולם. מבטיח לך שהעולם הזה מלא בכל כך הרבה סוגים של אנשים, בסופו של דבר תמצאי את מי שמתאים לך.
אם את רוצה לדבר על זה לעומק תרגישי חופשי לשלוח הודעה בפרטי.
באותו הנושא: