יש אנשים שהיו באישפוז פסיכיאטרי ולא מתביישים בזה?

איך אפשר לא להתבייש מדבר כזה?
וכן יכול להיות שהייתי פוסלת
תלוי למה הוא היה שם

אני הייתי כמה פעמים מגיל 16-18 התביישתי בזה והיום שאני בת 20 בכלל לא אני גאה בתהליך שעברתי

רק אנשים שטחיים פוסלים על דברים כאלה

שואל השאלה:
היו אנשים שממש הורידי אותי בגלל זה ועכשיו אני מרגישה בושה כזו אבל גם מבינה שהרבה אנשים היו שם ועדיין אני רוצה להרגיש שווה

חבר שלי לא מתבייש בזה

אחלה גבר

נסיכה, את שווה כמו כל אחד אחר 3>

^
זה לא קשור לאנשים שטחיים או לא
אם מישהו היה שם בעקבות זה שהוא לא מצליח להשתלט על עצמו ויש לו דחפים לעשות דברים אז לא מתאים לי קשר כזה
זה מסכן אותי ואת המשפחה שלי
סמכו עליי שאף אחד מכם לא היה רוצה לצאת עם אחד שלא מצליח להשתלט על עצמו ומסוגל לקום באמצע הלילה ולפנק אתכם עם דקירה או משהו

תמיד אמרתי ותמיד אגיד-
החברה שמה דגש ענקי על החשיבות של מעקב רפואי פיזי- יש כל מיני קמפיינים של "לכו להיבדק", וזה ידוע לכל בן אנוש שאם משהו כואב לו או אם הוא לא מרגיש טוב- יש אינסטינקט חד ללהרים טלפון לרופא ולבדוק את זה.
אני לא רואה שום הבדל בין חשיבות של טיפול פיזי לבין חשיבות של טיפול נפשי... כמו שאנחנו משתמשים בגוף שלנו באופן יומיומי- אנחנו משתמשים במוח ובנפש שלנו באופן יומיומי. הגיוני שהנפש תכאב, שנזדקק להכוונה ופיקוח, למעקב ולעצב טובה מבעל מקצוע. הגיוני גם שנגיע לרחוב ללא מוצא ונזדקק למשהו קצת יותר אינטנסיבי כמו אשפוז.
זה לא מביך ואין מה להתבייש בזה. ההפך- זה שיצאת משם מעיד על החוזק שלך ועל מלא דברים שלמדת, שאדם אחר בכלל לא התקרב לשיעורים האלה.
וכמו שאת יכולה לתת לעבר להרוס אותך- את יכולה לתת לו לבנות אותך. השאלה של "האם יפסלו אותי" תלויה בעיקר בגישה שלך לחיים. אם את לא תגדירי את זה כחיסרון, ותצליחי לדבר על זה ולספר את הסיפור שלך עם גאווה- גם אחרים יסתכלו על זה באותה הפרספקטיבה, ואפילו יעריכו אותך.

נקודה למחשבה:
את מי תעריכי יותר-
אדם שמצליח לעבור מעבר חצייה בשלום, או אדם שמצליח לעבור מסע שלם של תלאות וקשיים, עם הרבה בוץ ולכלוך?

וואלה אני אישית מת על פסיכיות, אבל לא פסיכיות שהיו שם בגלל משהו קטן ועכשיו הן בסדר אני מדבר על ממש

את באמת חושבת שמישהו כזה יכול להסתובב כאדם חופשי בעולם? סוג האישפוזים ששואלת השאלה התכוינה אליהם הוא שונה

שואל השאלה:
הכוונה שלי זה למצב נפשי לא טוב כמו דיכאון או חרדות משבר נפשי... לא מצב שאת מפחדת שידקרו אותך בלילה .^^^^הוקוס פוקוס

הוקוס פוקוס^
אני לא מאשימה אותך, אבל התגובה שלך גובלת בבורות. את מסתמכת על דעות קדומות של האלפייה הקודמת, בהן מישהו שמגיע לאשפוז הוא "משוגע" אלים שמסוכן לעצמו או לסביבה שלו, אבל זה באמת לא נכון.
את לא חייבת לשנות את דעתך אם את לא רוצה להיות בראש פתוח, אבל אני לגמרי מציעה לך ללמוד קצת על הנושא ולשנות גישה. אני זוכרת גם שדיברנו בפרטי על תפקיד מסויים בצבא, ובשביל להצליח בו את צריכה לראות כל אדם כאדם. במיוחד אנשים כאלו עם עבר כזה... זה לא מעיד עליהם שהם חלשים יותר, ובטח שהם לא מסוכנים יותר

לא יודעת בכל מקרה
אני מעדיפה שלא לצאת עם מישהו שהיה מאושפז במקום כזה
אבל כאילו אני בטוחה שיש הרבה שלא יפסלו

שואל השאלה:
תודה למעודדים !!

אני כן זוכרת שדיברנו ואת באמת נחמדה בלי קשר לשאלה וגם לא חושבת שאמורים לקשר את הדברים האלו לשאלה הזאת
אבל בכל מקרה אני מבינה ויודעת שלא כולם שם "משוגעים" ואני בטוחה ששואלת השאלה הייתה שם בעקבות דברים אחרים שסיכנו אותה ולא את הציבור ואני מכירה כאלה שהתאשפזו שם ואני הכרתי בחיים לא מעט אנשים שסבלו מבעיות נפשיות כאלה (חרדות דיכאון וכו)
וכל הכבוד לשואלת השאלה שהצליחה לצאת מהמצב הזה
*אגב כמובן שאם אני יאהב מישהו ואני אגלה שהוא היה מאושפז שם בעקבות בעיות נפשיות אני לא אפסול אותו

אני הייתי בגלל חרדות ודיכאון שהגיעו לאובדנות קשה.
לא מתבייש בזה, יותר מזה..אני אישפזתי את עצמי מרצון ואני צא מתבייש לספר את זה גם לבן אדם שאני לא מכיר.
אני חושב שנפש של בן אדם עוברת המון ובמיוחד בדורות האלה שהסטרס נהיה חלק מהשגרה היומיומית, ואני באמת חושב שכמעט כולם נופלים למשברים נפשיים בשלב מסוים של החיים שלהם..מי יותר ומי פחות.
להתבייש בזה מבחינתי זה כמו להתבייש מאישפוז בגלל דלקת ריאות.

לגבי לפסול אנשים, זה תלוי..זה תלוי מה מחלת הנפש, הרקע, האיזון הקיים, סוג הטיפול, היציבות הכללית של הבן אדם ועוד הרבה.

אני יכול להבין בנות שפוסלות מישהו אם הוא סכיזופרן ברמה קשה שכל חודשיים וחצי מתאשפז כי הוא לא מקפיד על הטיפול, או כמו שפסלו אותי בשלב שהאובדנות שלי הייתה קשה. אבל לפסול בן אדם בגלל חרדות ודיכאון או הפרעת אישיות גבולית ודברים כאלה כאשר הוא מקפיד על טיפול תרופתי או פסיכוחוגי או גם וגם והוא יציב בסך הכל...לדעתי סתם חבל כי זה יכול להיות פספוס של מישהו מדהים.

יותר מזה, מי שעובר קושי נפשי כלשהו לומד על עצמו ועל העולם כל כך הרבה ויש לו פרספקטיבה שונה שאדם "רגיל" לעולם לא יתקרב אליה אפילו.

שואל השאלה:
התכוונתי לאנשים שפסלו אותי
ואלה לא אנשים בגיל שלי ולא ממש מכירים אותי אבל עדיין זה כאב לי .

לא פוסל

היי גם אני אולי הולכת לאישפוז
יש מצב שאתם מספרים לי מה עברתם שם ?
ואם זה משעמם או מפחיד ? ולכמה זמן הייתם שם
אה והכרתם שם חברים ? או שהייתם בודדים

אנונימית את מוזמנת לשלוח פרטי. אבל אני יכול להסביר לך רק על המחלקה בתל השומר..לא מכיר אחרות.

שואל השאלה:
אני לא הייתי בנוער אז לא יודעת איך שם.
אבל במבוגרים זה קשה את רוצה מצבים לא קלים משתעממת(במקרה הטוב)לפעמים יש אנשים שאפשר להתחבר אליהם ממשיכה לסבול אני נראה לי אפילו סבלתי יותר שם מנסים לתת לך תרופה שתעזור ותקל על מה שיש לך .אני אישית מצטערת שהלכתי לשם.
אבל אם תגיעי לשם אז מקווה שזה לא יהיה קשה לך. ומקווה שבנוער יותר טוב.