מה אתם חושבים על הקטע כתיבה הזה?

דמעות שלא עוצרות , ריקנות שלא חולפת
רגשות שלא קיימות , אכזבות שתמיד מתקיימות .
הלבד הזה שתמיד חוזר ,
השקט הזה שהוא הכי רועש.
ושוב זה חוזר אל תוך הלילה
לא ממהר ללכת , פרץ לי לתוך הלב
לקח חדר ולא עוזב.
ומכירים את זה שאף אחד לא עוזר.
מה שנשאר לי זה להתמודד ,
להסתיר את הכאב ,להסתיר את הגעגוע
להסתיר את המחשבות , להסתיר את הרגשות .
ואולי יותר קל ליפול מאשר לעמוד
על הקצה ותמיד לפחד?
הכאב הוא שנייה , כאן הוא נצחי.
זה רק אושר שמסווה את האמת
בסופו של דבר זה תמיד יהיה.

* אני לא רוצה למות זה קטע כתיבה רק *