קבעתי עם חברה לעשות יום בשבוע לימודים כדי לצמצם פערים וזה היה אמור להיות היום וממש השקעתי הכנתי טקסט ומצגת ואז היא אמרה שאלה אותי אם אצלי או אצלה אז רשמתי לה שאצלי כי יש את המצגת והטקסט והמדפסת שלי לא עובדת אז היא התחילה להגיד משהו שהשולחן שלי לא מספיק גדול וזה למרות שהיא יודעת שהוא כן. אז היא רשמה: אני לא רוצה ללכת לחברה היום" ואז: "אז בואי פשוט נבטל אז שאלתי אותה למה והיא הקליטה ש:"פשוט לא בא לי, גם לך זה קורה ואת צריכה ללמוד לכבד את זה" אז התעצבנתי ורשמתי לה: "מה ללמוד לכבד? שלא בא למישהי לכבד משהו שאחרת השקיעה בו המון זמן ועבודה כדי לעזור לך?" כי היא אמרה לי שהיא לא הכינה משהו. אז היא רשמה לי: זה לא רק לא בא לי כואבת לי הבטן ויש לי בחילה" בקטע ממש לא אמין אז רשמתי לה "אז למה לא אמרת את זה קודם? אמרת רק שלא בא לך." ואז "את רוצה לעשות את זה מהזום" והיא סיננה אותי.
זה סתם מבאס שהיא לא מכבדת את זה שמישהו השקיע זמן כדי לעזור לה ללמוד כי "לא בא לה עכשיו ללכת לחברה" למרות שאנחנו גרות רחוב צמוד. והיא אומרת שהיא אף פעם לא משקרת ולא מתרצת ושאין דבר כזה שקר לבן.
מי צודקת? איך להירגע? ו"לא בא לי" זו סיבה מספיק טובה לבטל משהו שהשקיעו בו בישבילה?