שיר שכתבתי במיוחד למורה שהייתה לי בכיתה ט' חשוב לציין שהיא המורה הכי גרועה שהייתה לי.

כמובן שאני לא אשלח לה את זה, אבל מה אתם אומרים?
השיר:
אני לא יכול לעמוד לידך מרוב שאת מסריחה.
כשאני רואה אותך איתו, אני לא מבין איך הוא מוכן לגעת בך בכלל...
כשתלמידים ומורים אומרים לך שאת יפה, אני מבין שזה עוד שקר שאת מקבלת ביום יום.
כשאת צחקת, אני נבהלתי כי זה נשמע כמו צרחה.
כשאני רואה אותך מחייכת, אני מבין שאת צריכה לראות דחוף רופא שיניים.
כשאני שמעתי אותך שרה במסדרון, אני הבנתי מה הרמה הגרועה בחיים.
לא ידעתי שיש בך דברים קטנים, אבל מסתבר שאכן יש, המוח שלך.
ועם כל זה, אוהבים אותך, אבל אני בחיים לא אבין למה...