נדמה לי שזה קצת ארוך.. אשמח שתכנסו

אז ככה,
יש לי חברה ואני באמת אוהבת אותה כל כך אבל אנחנו מכירות כמעט שנה והיא רוב הזמן עצובה.
אני תומכת בה, אני מדברת איתה ומנסה לשמח אותה אבל זה לא עוזר.
תמיד כשהיא אומרת לי שהיא מרגישה רע אני כותבת לה מגילות ארוכות, אומרת לה כמה היא מדהימה ויפה ושהיא צריכה לזכור את זה.
בכללי בבית הספר היא לבד בהפסקות, היא עצובה מזה ואני מנסה לעודד אותה, אני באמת מנסה אבל היא עדיין מרגישה עצובה.
אני לא יודעת מה לעשות..
אמא שלה מודעת לזה אני חושבת כי היא קראה לה את היומן (חברה שלי הסכימה לה) אבל היא לא ממש עזרה לה.
אני מרגישה רע למרות שכל הזמן אני שואלת מה שלומה כי חשוב לי לדעת מה שלומה.
בחיים היא לא אמרה לי "מעולה מה איתך?" זה תמיד חייב להיות "אני בסדר", אני רוצה שהיא תשמח.
אני רוצה שהיא תרגיש הרבה יותר טוב ואני כבר עייפה ומותשת, אני לא יודעת איך לעזור לה כי לא משנה מה אני עושה זה לא עוזר וזה לא מספיק.
אני יודעת שאני חברה טובה אבל במקרה הזה אני מרגישה חברה כל כך רעה כי אני לא מצליחה לעזור לה, אפילו קצת.
אנחנו עוד מעט מכירות שנה ובכל השנה הזאת לא שמעתי ממנה שהיא שמחה, אני מרגישה עצובה כי היא תמיד עצובה ואני רוב הזמן איתה, אני מרגישה עייפה ורע עם עצמי כל כך.
אנחנו אמורות לשמוח יחד אני והיא ואנחנו לא עושות את זה..
אני יודעת שזה מצב לא טוב אבל אני לא מתכוונת להגיד לה שאני רוצה שננתק קשר כי היא עצובה עכשיו וזה לא בדיוק יעזור, חוץ מזה אני צריכה לתמוך בה ולהיות איתה למרות שאני והיא הגענו למצב שזה משפיע גם עלי העצבות שלה..
אני לא יודעת..
מה אני יכולה לעשות?
אני חברה רעה? אני באמת מנסה ומנסה ושום דבר לא עוזר...
סליחה על החפירות