32 תשובות
תקשיבי פשוט תגידי לו מה שרשמת פה תשבו ותדברו זה יעזור
מה הכי הרבה שהם יכולים לעשות לך אם תמרדי? תחשבי על זה, הפחד שלך הוא כי הם חינכו אותך לפחד.
אני אומר שתלכי על זה, מקסימום יכעסו עלייך, זה שווה את החופש שלך.
תנסי להסביר לו בדיוק את כל מה שאמרת כאן, ותגידי אני יודעת שאתם רוצים בטובתי..
האמת שזה לא מוסרי להגיד לך למרוד, אבל אין מה לעשות תחכי לגיל 18 את תעשי מה שבראש שלך. אלה ההורים שקיבלת והם בסהכ מנסים להגן ולשמור עלייך, יש לי חברה כזאת אני מבינה שזה מוגזם.
אם תמרדי, לפחות אל תעשי את זה בדרך קיצונית, אל תשתי, אל תעשני וכאלה.
תשבו כל האחים לדבר איתם, לא רק את.
אם הם לא יקשיבו גם תמרדו כולם ביחד. יותר גרוע מהמצב הנוכחי לא יהיה
אנונימית
ואוו תקשיבי שאת חייבת לדבר איתם ולהסביר להם שאת לא ילדה קטנה ושאת בת 16.
אפילו תפני ליועצת בבית ספר שתדבר עם ההורים שלך זה ממש מוגזם.
ושאלה לא קשורה אבל את רוסיה?
אנונימית
אם הם לא מקיימים את אחד הכללים האלה אז תתחילי לבוא בטענות ש "כל עוד אתם לא שומרים על הכללים האלה אין שום סיבה שאני אשמור" (אבל תוסיפי לכל טענה סיבות הגיוניות למה הם גם צריכים לשמור את הכללים האלו)
אני תכף בת 18 ואני מודה להורים שלי שהי נוקשים איתי ועם אחים שלי
כשתגדלי את עוד תודי להם , גם אם עכשיו זה לא נראה ככה ותתפקעי מצחוק על המשפט
אבל את עוד תראי.
על מה היא תודה?^
היא לא יכולה לישון אצל חברה והיא בת 16
מה טוב יכול לצאת מזה??
^יש נוקשים בקטע של להציב גבולות כדי שהיא לא תמצא את עצמה נושרת מהלימודים, משוטטת ברחובות ועושה סמים ויש לקטוע לה את כל החיים ובמיוחד את החיים החברתיים.. זה מוגזם
אנונימית
היא אמורה לעשות טעויות ולחוות את העולם
שואל השאלה:
פעם אחת ניסיתי למרוד, מה שלא בדיוק הלך... השארתי את הטלפון בבית ויצאתי להסתובב בעיר. הייתי 4 שעות בחוץ ורק הסתובבתי. חשבתי שזה יגרום להם לדאוג או משהו אבל הם בקושי שמו עליי... וניסינו כבר לדבר איתם. באמת שכן, אבל הם לא רוצים להקשיב... ולפעמים זה נראה כאילו הם נותנים לאחים שלי יותר ממני, אחים שלי קטנים ממני בשנה.. פשוט נמאס. ואם לומר את האמת, מישהו כתב שהם לימדו אותי לפחד. וזה נכון חלקית, כשהייתי קטנה בערך עד גיל 6 אבא שלי היה מחנך אותנו לא רק במילים. אני זוכרת הכל, אחים שלי פחות. מאז אבא שלי חזר בתשובה וזה נעלם לגמרי אבל זה לא מוחק לי את הזיכרון וכל רגע אני מפחדת שהאיש הזה יחזור. בגלל זה אני לא רוצה לקחת את המרד רחוק מידיי
אנונימית
אם הוא רק יניח את היד שלו עלייך אל תישארי בבית עוד יום אחד.
בלי צחוק נראה אותו מנסה משהו בכלל את כבר לא בת 6.
שואל השאלה:
אני יודעת שהוא לא. 100 אחוז. אבל נשארה הצלקת הזאת
אנונימית
גם אצלי זה היה ככה ואז אבא שלי ממש השתנה ונהיה פתוח יותר ועד גיל 14 לא נתנו לי לישון אצל חברות אבל חוץ מזה אני ממש משוחררת עכשיו והם סומכים עליי
אנונימית
אז תנסי, את בשיא של החיים שלך, מכאן את רק נכנסת לעוד מסגרות ומאבדת את החופש שלך, את חייבת להנות ממה שנשאר מהנעורים שלך. אל תיתני להורים שלך לכבול אותך ככה.
וואי אני ממש מבינה אותך אומנם נותנים לי יותר אפשרויות ממך אבל לצאת למקומות עד זמנים מסויימים ושהם מגבילים אותי בזמנים לפעמים בטלפון וגם אני ניסיתי למרוד והלכתי מהבית ואף אחד לא שם עליי חחח אני מתנחמת שעוד שנתיים אני יהיה בת 18 על פי החוק ושעוד קצת יהיה לי גם רישיון ואז אני באמת יוכל לעשות מה שאני רוצה הם לא סומכים עליי בכלל.
אנונימית
שואל השאלה:
אה ושכחתי לומר שגם אין לנו טלוויזיה... "love my life". אני אנסה לדבר איתם.. וסליחה אם הכותרת יצאה קצת מוגזמת.. זה המילה הכי מתאימה שמצאתי באותו הרגע
אנונימית
לדעתי זה מוגזם
אם זה גיל 9,אוקיי סביר,אבל גיל 16??
אין לך שום דבר לעשות חוץ מלומר להם שאת צריכה לחיות את החיים שלך.
אוקיי לא לצאת עכשיו בכל יום למסיבה,אבל לפחות חיים חברתיים.
את צריכה לחיות את חיי הנעורים שלך!!!
לפחות עוד שנתיים תהי בת 18 ותוכלי לעשות מה שאת רוצה:)
תדברי איתם , לא יעזור תמרדי , לפעמים צריך להפר קצת את הכללים בשביל שיקשיבו . נכון שבסופו של דבר זה בשבילך אלא ההורים שלך וזו הדרך שהם בחרו לחנך אותך אבל את לא רכוש שלהם את של עצמך את בוחרת מה לקחת מהחינוך של ההורים שלך לטובה ולרעה אז תראי מה את באמת רוצה , חינכו אותך לפחד תיהי אמיצה ותמרדי קצת תראי להם שזה בסדר גם לעשות דברים אחרת ותתחילי להנות מהחיים גם אם הם חא מסכימים כי יפהשלי אלא החיים שלך לא שלהם הם רק נותנים לך את ההתחלה והדרך שלהם מפה את בוחרת איזה בן אסם להיות ומה לעשות
תראי להם כל מה שכתבת כאן,
תגידי להם שאת כבר לא ילדה בת 10 ומותר לך לעשות הרבה דברים שהם לא מרשים לך
פשוט תגידי להם מה שרשמת פה וזהו זה נפטרו בעיותיך!
גם לי יש חוקים די מעצבנים אבל אימא שלי מתגמשת (היא לא הרשתה דברים ועכשיו היא כן, לא קשור כל כך לזה שגדלתי).
וממש שמים לב לזה כשהיא משתנה
אנונימית
הם רוצים לשמור עליך ואת דתייה ?
זה כבר יותר מידי מוגזם כי את כבר גדולה הם חייבים ללמוד לשחרר אותך
הם מנסים לשמור אותך מהמציאות הדוחה של היום אבל את לא ילדה קטנה ואת יכולה להתמודד עם המציאות ואת חייבת ללמוד להתמודד איתה תסבירי להם את זה את שהם לא יכולים לסגור אותך בתור בועה כי בסופו של הבועה תתפוצץ והכל יפול עלייך בבום.
יש לי גם חברה כזאת ודווקא היא הכי בעד לדרך חיים הזאת והיא טוענת שטוב לה
אני חושבת שתנסי קודם כל לשבת איתם לשיחה הכי רגוע שאפשר ותדברי איתם על כל מה שיושב לך על הלב אם לא הולך לדעתי תתחילי ל"מרוד" לאט לאט בדברים הקטנים ומקסימום הם יכעסו לא יותר מזה ולאט לאט הם יבינו שאת כבר בוגרת ולא צריכים לסגור אותך מכל הכיוונים וכן זה יקח קצת זמן
עכשיו אני לא אומרת שתתחילי ממש להתפרע תתחילי לאט ובזהירות על דברים שהם מחמירים והם כבר יבינו;)
ממש צפון קוריאה.
תחליפי הורים דחוף.
לכי לבית שאנטי ונתקי כל קשר איתם.
גם אצלי רוב הדברים ככה חח
תביני שהם עושים את זה לטובתך למרות שזה מרגיש מעצבן הם דואגים לך
אוי ואבוי תברחי מהבית מהר תמצאי עבודה ותשכירי דירה
אנונימי
ודברי איתי בפרטי
אני הייתי בורחת מה זה הדבר הזה
שואל השאלה:
תודה רבה על העצות שלכם.. אבל אתם אומרים את המובן מאליו, ברור שניסיתי לדבר איתם, ו"למרוד" זה לא כזה פשוט ואני בספק אם זה בכלל מועיל במשהו.. מישהו פה שאל איך הם מרשים לי סטיפס, וזו שאלה טובה האמת ויש לה תשובה פשוטה, הם לא יודעים בכלל. אני מצליחה להתחמק מזה דרך טלפון של חברות או המחשב של אמא שלי (היא נותנת לי לעבוד עליו). תודה רבה לכם, היה נחמד להוציא את זה ממני :)
אנונימית