אני צריכה עזרה... זה בגלל המשפחה שלי

אני חושבת שאת/ה צריכ/ה לערב את הרווחה. גם אם אבא שלך חונך ככה זה לא אומר שזה בסדר איך שהוא מתנהג. זה לא מטומטם בכלל ואני חושבת שאם לערב/י את הרווחה הדברים יוכלו להשתפר

אני יודעת שזה יכול להיות ממש קשה אבל את/ה חייב/ת לעשות משהו לגבי זה

שואל השאלה:
כן אבל, כאילו ההורים שלי לא מכים.
וגם כיאלו שמעתי סיפורים על ילדים שעירבו את הרווחה, זה היה רק במקרים שההורים היו ממש מכים או מזניחים...
וכאילו אני לא יכולה להתקשר סתם לרווחה...
זה גם מרגיש כאיל וזה לא מציאותי להתקשר לרווחה.
מה לעשות?

שואל השאלה:
כאיל ולומר לך את האמת.
באמת נשבעת לך, אני מתה ללכת למשפחת אומנה!
משפחה שבאמת תרגיש כמו משפחה אוהבת!
אבל זה לא מרגיש מציאותי...
זה רמגיש כמו סתם עוד פנטזיה

שואל השאלה:
ופליז תנעצי!
אני צריכה תשובות דחוף!
אני מרגישה במצב הזה כבר הרבה זמן!

זה לא קשור. גם אם ההורים שלך לא כאלה מכים או לא מזניחים זה לא אומר שלצעוק ולסטור זה הדרך להתנהג ולחנך ילדים. גם אם זה לא הכי רציני. הרווחה יכולה לשלוח אותם לכל מיני סדנאות לשליטה בכעסים או בחינוך טוב, זה יעשה את המצב בבית יותר טוב ויותר מהנה

שואל השאלה:
כן אבל אני לא רוצה ילדות כזאת! אני לא חושבת שבכלל יקחו אותי ברצינות!
כיאל ולמי אני אפנה אני מפחדת! כיאלו סביר להניח שכלום לא יישתנה כי כלפיי חוץ אמא שלי נריאת מאוד נחמדה!
עם אני אפנה ליועצת בית הספר לדעתך זה ייעזור?

אם את מרגישה שאת רוצה ללכת למשפחת אומנה המצב באמת לא טוב בשבילך. את חייבת לספר למישהו כדי שיוכלו לעזור לך

יועצת בית ספר יכולה לעזור, אבל גם היא תתקשר לרווחה כדי לטפל במצב

אין סיבה שלא ייקחו אותך ברצינות. רוב הזמן ילדים הם אלה שמתקשרים לרווחה כדי לדווח על המצב בבית

שואל השאלה:
כן אבל זה משוה שכל ילדה בת 12-13 שרבה עם אמא שלה מרגישה לא?
כאילו נגיד בחוג סוסים שפעם היית בו הייתה ילדה שסיפרה לי שאמא שלה כל הזמן קוראת לה מטומטמת מפגרת...
והיא הייתה בגיל שלי

שואל השאלה:
אז כאילו... זה לא משהו שקורה?

אני יכולה להגיד לך שזה לא מצב רגיל. אני בת 13 (כיתה ח) והמצב שלי בבית לא כזה. ברור שיש ויכוחים עם ההורים כי זה גיל ההתבגרות אבל אצלך זה לא מצב נורמלי

אני חושבת שהמצב הכי טוב בשבילך יהיה לדווח. ברור שזה יהיה קשה וזה כנראה יגרום ויכוחים בבית, אבל בסוף את תרגישי הרבה יותר טוב בקרבת אמא שלך

שואל השאלה:
אני לא ידועץ....
כאילו אני מתה כב רלצאת מהבית הזה, מתה ללכת למשפחת אומנה.
אבל אמי לא יודעץ מה לעשות...
ןדי אני לא מפביקה לבכות אני צרכיה עזרה אין לי בן אדם מבוגר להתייעץ איתו, לגשת סתם ככה לרווהח נשמע משהו מפחיד ולא ממשי.
אהי יודעת שאהי מעצבנת אבל אשמח עם תעני לי

כל מה שאני יכולה להציע לפני שאת מדווחת לרווחה זה לדבר עם ההורים שלך. לספר להם איך את מרגישה ולהגיד להם שאת לא מוכנה שזה ימשיך ככה

שואל השאלה:
אין לי ממש חברות שאפשר לדבר אתים...
אני לא יודעת עם זה מצב שבו ניגשים לרווחה...

שואל השאלה:
ניסיתי! את חושבת שלא ניסיתי?!
את חושבת שלא ניסיתי לדבר עם אמא שלי?
היא לא צקשיבה לי בכלל :(
די אני לא מפסיקה לבכות :((((

את לא מעצבנת, אל תדאגי.
להתקשר לרווחה זה משהו ממשי מאוד, יכול להיות שזה רציני מדי בשבילך אבל זה יהיה הדבר הנכון לעשות.
אני מבינה כמה קשה לך אבל בסופו של דבר זה או רווחה או לדבר עם ההורים והם ישנו את ההתנהגות שלהם או להישאר במצב הזה

אם ניסית אין לך עוד אפשריות. זה לא בריא לך להישאר במצב הנפשי הזה ואת חייבת לדווח

שואל השאלה:
לדבר עם הרווחה נשמע מפחדי...
אבל עם אני אדבר עם היועצת בית ספר שלי לדעתך זה ייעזור?

שואל השאלה:
כאיל ואונחנו משפחה של דתיים לאומים...

כן, זה יכול לעזור. אבל גם היא תגיד לך את אותם דברים שאמרתי לך ואפילו יותר. היא תתקשר לרווחה במקומך כי חלק מהתפקיד שלה הוא לשמור על התלמידים ולוודא שהם בטוחים בסביבה שלהם

אם את אי פעם רוצה לדבר תכתבי לי בפרטי, אני אהיה יותר משמחה לעזור לך ולהיות שם בשבילך

וסליחה אם זאת שאלה מטומטמת אבל מה זה בדיוק דתיים לאומים? אני פשוט לא יודעת וזה אולי יהיה חשוב למצב שלך

שואל השאלה:
תודה. אבל יש לי שאלה אחרונה....
אני כן יכולה ללכת ליועצת, אבל אני לא גוצה להגיג לה שההורים אומרים לאח שלי שהם ירביצו לו(הם לא באמת עושי םאת זה) כי זה כאיל ונשמע כזה איום ונורא וברגע שאגיד את זה היא בדוק תעשה משהו. כאילו אני כן רוצה שהיא תעשה משהו, אבל ההורים לשי מאוד נחמדים כלפיי חוץ...
וכאילו עם היא שואלית אותו כב רמזמן הייתי אומרת שאני רוצה לעבור לבית אחר.
אבל מה עם אני סתם מגזימה ואני סתם מוציאה דברים מפרופורציה

היי, מצב לא פשוט.
גם אני הייתי צלע משמעותית בבית והחלטתי שיום אחד אני לא יכולה כבר לשמוע צעקות ועוד הרבה דברים מסביב שקרו.
התחלתי לפתוח תהליכים לעבור לפנימייה, במקביל חזרתי כל שבת שנייה.
אני יכולה להגיד לך שזה שינה לי את הילדות ב 360 מעלות!!! עד גיל 15 לא חייתי יום שהילדות שלי הייתה נורמלית! ואמא שלי אהבה אותי מאוד!! (לא מפרטת המשך..)
ואני האדם שאני היום בזכות הפנימיה, הצוות, השקט מהבית, החברים שהכרתי שם, השקט שהיה לי שם במרחבים הפתוחים.. עולם שונה נפתח בפניי!! הבנתי שיש דבר כזה מעטפת חום אהבה וכו'..
בכל זאת אני גם דתיה וגם אז הייתי דתיה והלכתי לפנימייה דתית של בנים בנות.
אם את רוצה לדבר איתי בפרטי מוזמנת!!!

אני לא חושבת שאת מגזימה. את צריכה לספר ליועצת את כל המצב כולל האיומים כדי שהיא תדע מה לעשות. ואם את שואלת אותי, אני אהיה שמחה אם היא תעשה משהו כי זה נשמע כאילו את ממש סובלת בבית שלך. יש אנשים שנראים נחמדים מאוד אבל הם יכולים להיות סיוט מהלך, ובגלל זה יאמינו לך

שואל השאלה:
אבל אנע לא רוצה פנימייה(אני בוכה פה) אני רוצה משפחה אוהבת!
והרגע שאלתי את אמא שלי כזה בשקט למה היא כל הזמן צועקת והיא אמרה לי, תעשי חצי ממה שאני עשיתי היום ונראה אותך לא צועקת. ואני מיבנה אותב, ואמרתי לה כאילו בטון הכי שקט ורגוע בעולם שיש הרה אמהות שעשות כאלה דבירם והיא אמרה לי:"אז אולי כדאי שתלכי לגור אצלן!" ואני לא רוצה פנימייה אני רוצה משפחה אוהבת!

את חייבת דחוף לעשות משהו בקשר לזה. המצב שאת נמצאת בו הוא די גרוע ואמא שלך לא אמא טובה. בבקשה תדברי אם מישהו כי יש כל כך הרבה אירגונים שיכולים לעזור לך לשפר לך את החיים משמעותית וגם להעביר אותך למשפחת אומנה

שואל השאלה:
אני רוצה משפחה כמו בסרטים!(אולי אל בדיוק כמו בסרטים, כי זה לא כמו במציאות) כאילו משפחה שתתמוך בי, שתאהב אותי, ונכום לפעמםי יש ריבים אבל עדיין!!

אני חושבת שתקשיבי למה שהיא אמרה לך עכשיו ובאמת תעברי למשפחה אחרת

שואל השאלה:
אבל זה לא נשמע מציאותי
כאיח ומחר בבוקר אני אקום ויש סיכוי שלאמא שלי יהיה מצב רוח טוב ואז אני אחשוב, טוב נו סתם הגזמתי אתמול.

גם אם זה לא נשמע מציאותי, אם תעשי את מה שצריך לעשות ותדווחי זה יהפוך למציאות שלך. זה שאמא שלך יוצאת עלייך ככה רק בגלל שהיא לא במצב רוח טוב זה התנהגות נוראית מהצד שלה

שואל השאלה:
טוב אני אומרת פעם אחרונה. אני עכשיו הולכת לתאר לכם את המצב שלי במדויק כמו שהוא קורה ביום יום.
א

שואל השאלה:
אני קמה בובקר, ועכשיו בתקופהה זאת אנחנו לומדים מהזום, אחים קטנים שלי בבתי ספר ובגן, אמא שלי בלימודים, ואבא שלי לא בבית בדרך כלל. רק אח של יהגדול נמצא אבל הוא בדרך כלל בזטם אז הוא לא מפריע לי.
וכשאין ככה אף איד בבית ממש אלב ממש כיף לי! כאילו יש לי שקט, אני יכולה להשאירמאת המיקרופון פתוח יכיף לי. וכיאלו הלוואי וזה היה ככה כל היום. וככה כל היום די סבבה עד שאחים שלי חוזרים, אח שלי בן ה8 יש לו בעיות למידה, והוא נורא אוהב לשבת על המחשב, ואמכ שלי כבר לא רבה איתו כי "אין לה כוח" וכל המזן אני מפחדת שאבא שלי יתחיל לריב עם אח שלי הקטן, כי אח שלי הקטן לא מבין מתי כדאי לו להפסיק, ואני יודעת שעם נגיד הוא יקלל את אבא שלי, אבא שלי יכול לתת לו סטירה.

ואז אמא שלי חוזרת בסביבות הערב, אין לה כוח לכלום, אין לה כוח להתמודג עם אח שלי ואחותי הקטנים, אז היא כל הזמן צועקת עליהם, למרות שלפעמים היא גם נחמדה אליהם. אבא שלי בדרך כלל לא מתערב ולא אומר כלום, ועם אמא שלי שואל תאותו למה הוא לא מתערב הוא בדיוק ככה "כי עם אני מתערב את לא מרשה לי להרביץ לו!" אבל גם בוא נגיד שאבא שלי דווקא ממש נחמד. לרוב אמא שלי ואני רבות, והיא ממש אוהבת את אח שלי הגדול, ומבחינת אח שלי הגדוח יש לו חיים מושלמים. אבל אבא שלי ואני בקשר טוב יותר, למרות שלפעמים עדיי ןמעצבן אותי שכשאני ואח שלי הגדול אבים או כשיש איסשהי בעיה בבית הוא בורח החוצה ונוסע.
ובערב, החאים הקטנים שלי לא מפביקים לצעוק, הם לא רוצים להיכנב למקלחת, או ללכת לישון. ואמא שלי מתעצבנת עליהם וצועקת גם היא!
ובבקרים זה גם ככה! אחי םהקטנים שלי לא רוצים לקום אז היא מתעצבנת וצועקת!! וחפעמים גם נותנת מכה!
אלבל פעמים אמא שלי גם מאוד נחמדה, וגם אבא שלי.

אז, זה מצב של לדבר עם היועצת?

שואל השאלה:
פליז רק תענו לזה ונאי מבטיהח שאפסיק לחפור!

כן, זה בהחלט מצב של לדבר עם היועצת. לא משנה כמה ההורים שלך יכולים להיות נחמדים אם הם מתנהגים ככה לך או לאחים שלך הם לא הורים טובים ואת צריכה לפעול בנושא. העובדה שאת מפחדת שאבא שלך יריב וירביץ לאח שלך אומרת שהוא לא יודע איך להתנהג ולחנך ילדים. אם לאמא שלך אין כוח אליכם כשהיא חוזרת הביתה זה אומר שהיא אמא לא טובה, כי אחת החובות של הורים היא לטפל ולעזור לילדים שלהם ואם אין לה כוח אליכם המצב לא טוב. ההורים שלך לא צריכים להרביץ לכם ולצעוק עליכם כל כך הרבה, והעובדה שהם עושים את זה אומרת שהם לא יודעים להיות הורים.
וסליחה שלא הייתי מחוברת לסטיפס לכמה זמן.

ואת לא חופרת פשוט לא הייתי מחוברת לכמה זמן

שואל השאלה:
תודה!
אני אנסה לדבר עם היועצת!!
אבל לדעתך זה מצב שיש סיכוי שיעבירו למשפחת אומנה?
כאילו אני מתה שיעבירו אותי נשבעת!! זה לא יפריע לי בכלל! ההפך רק ישמח אותי!

אם הם יראו את המצב ותסבירי להם איך את מרגישה את בטוחה שיעבירו אותך למשפחת אומנה
ואין בעד מה, אם את אי פעם רוצה לדבר בפרטי תרגישי חופשי לשלוח לי הודעה ואני אהיה יותר משמחה לעזור לך ולהיות שם בשבילך
אני מקווה שהמצב שלך ישתפר ותהיי שמחה יותר ויעבירו אותך למשפחת אומנה, לילה טוב :)

תדברי עם ההורים שלך עם חברים שלך עם כל אחד שאת אוהבת שיעזור לך אפילו מורה בבית ספר מקווה שיעזור לך

שואל השאלה:
תודה תודה תודה!

שואל השאלה:
תדובה מעלי,ניסיתי לדבר עם ההורים! אין ל יממש חברים...
ואני בבית ספר חדש

היי, לגבי פנימיה שתדעי שזאת הופכת להיות המשפחה שלך לכל דבר, יש לך גם אפשרות לדבר עם היועצת כמו שאמרו אבל תקחי את כל הדברים בחשבון כי היא תערב רווחה וזה יהיה עירוב גם לאחים שלך ולהורים שלך את לא יכולה לדעת איך הם יקבלו את זה אחרי זה, לא בטוח שיהיה לך נוח במחיצתם אם יקבלו את זה ברע. את יכולה גם להמשיך להתעלם ולחיות כמו עכשיו.
אנחמו רק מייעצים לא מעבר, את זאת שצריכה לבחור.
ולא מהיום למחר יעבירו אותך למשפחת אומנה זה דורש בדיקות מעמיקות שאולי לא יהיו נעימות בכלל למשפחה שלך.
אני רק אגיד עוד משהו שתשקלי, כשאת בפנימייה ואז חוזרת אחרי שבועיים בדרך כלל את מרגישה שמעריכים אותך יותר (לא תמיד זה ככה הכול תלוי)
אבל אם זה המצב ההורים שלך לא ישתנו אם לא ילכו לטיפול (כנראה הדרכת הורים)
ואם את חולמת על משפחה מהסרטים פשוט תדאגי ליצור אותה לעצמך בעתיד!!
תשקלי כל דבר לפני שתעשי, תחשבי גם מה יהיה טוב לאחים ואחיות שלך כי את יכולה להשפיע על כולם.
אם יש אלימות כן כדי לערב רווחה אבל אם זה צעקות והתנהגות לא ראויה אליכם אז פשוט הם צריכים הדרכת הורים.
בהצלחה!!! תחשבי על הכול! הבחירה בידך ואת תבחרי מה שהכי נכון לך!!

שואל השאלה:
אני יודעת. ואנ יידועת שזה סתם פנטזיה מטומטמת. פשוט אני כבר לא אוהבת את אמא שלי! ואפילו לא בקטע רע!
פשוט בערך בשנתיים לשוש האחרונות אני פשוט סובלת בבית שלי!
בגלל שהמשפחה שלי דתייה ואני לא, אני כל השבת ישובת בחד רלבד, אבל ממש כל השבת.
אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שאמא שלי אמרה לי אני אוהבת אותך!
וגם עם היא פעם שחצי שנה ניגשת אלי ומחבקת אותי יום אחרי זה היא כבר צועקת עלי שוב!
נשבעת לך שלאחרונה גם כשהיא נחמדה אלי, כבר פשוט אני לא מרגישה לא אהבה ולא שנאה.
פשוט כלום.
ולחברה שלי יש כזאת אמא טבוה ואחראית.
וחא ביקשתי אמא מהסרטים, אבל רק משהו!
אני פשוט כבר מרגעשה לא רצויה בבית הזה!
הלוואי ופשוט הייתי אומרת להורים שלי שאני עוברת לגור אצל מישהו ובזה זה היה נגמר! החוואי! נשבעת לך, עם ברגע זה היה עכשיו נכנס משהו אלי הביתה והיה אומר לי לארוז תיק אני הולכת לגור במשפחה אחרת שלשם שינוי אולי ארגיש בה רצויה, לא הייתי חשובת פעמיים!

ונמאס לי כבר לחוות את כל זה לבד! אמא שלי לא רוצה לשלוח אותי לפסיכולוגית, אני אדבר עם היועצת בית ספר, משם היא תחליט מה לעשות.
אבל אני לא יכולה ככה יותר!
אני גם לא רוצה ללכת לפנימייה, אני רק רוצה משפחה נורמאלית שתתמוך בי, זה בקשה כזאת מוגזמת?

זאת לא בקשה מוגזמת אבל נשמע שהמשפחה שלך לא במקום הזה.
ואת לא יכולה להיות בטוחה שגם אם תהיי במשפחת אומנה איך יהיה לך ואיך הילדים יקבלו אותך.
בהצלחה!

וואו קשה!