15 תשובות
זה קיים
יש אבל זה נקרא כת
וזה כת של בגג כמה עשר אלף בכל העולם
וזה כת של בגג כמה עשר אלף בכל העולם
אין הרבה. אפילו היוונים עצמם לפני מאות שנים כבר היה אצלם חילון מאוד גדול.
פשוט יש הוכחות חד משמעיות כבר שזה לא קיים, אני מניח שיש מעט מאוד שעדיין מאמינים
אני אבל זה מעורב אצלי עם דת הוויקה
שואל השאלה:
למה האלים היוונים הפכו למיתולוגיה ? כיאילו למה זה לא דת כמו היהדות, הנצרות וכמו דתות אחרות
למה האלים היוונים הפכו למיתולוגיה ? כיאילו למה זה לא דת כמו היהדות, הנצרות וכמו דתות אחרות
אנונימית
כי זה אחד הדברים הכי לא הגיונים מבחינה שכלית שזה יהיה קיים אבל בתור סיפור זה סיפור ממש טוב מי שמכיר את המיתולוגיה יבין...
אני לא סגור על זה
תנסי למצוא באינטרנט
תנסי למצוא באינטרנט
כן כמו שאנשים עדיין מאמינים באלים אחרים.
יש אנשים שמאמינים בדברים הזויים.
יש אנשים שמאמינים בדברים הזויים.
נתחיל מהעובדה שיש יותר מגירסה אחת למיתולוגיה היוונית..נעבור דרך העובדה שהמיתולוגיה מבוססת על ציר זמן עם ראשית לא מוסברת..
דיי נדיר למצוא כיום אבל אני מניחה שעדיין יש
לא נראה לי שיש לפנתאון הזה מאמינים היום, היוונים תחת הביזנטים היו נוצרים אורתודקסים במשך המון זמן...
דרך אגב אם אינני טועה זו לא הייתה ממש דת מסודרת אלא פשוט לכל עיר מדינה היה את האל שלה ואז הם בסוף אוגדו לפנתאון ביחד עם הקשרים בין ערי המדינות. הבנתי שהטיטאנים היו אלים של עמים אחרים שהיוונים ניצחו אבל אני כבר לא זוכר.
דרך אגב אם אינני טועה זו לא הייתה ממש דת מסודרת אלא פשוט לכל עיר מדינה היה את האל שלה ואז הם בסוף אוגדו לפנתאון ביחד עם הקשרים בין ערי המדינות. הבנתי שהטיטאנים היו אלים של עמים אחרים שהיוונים ניצחו אבל אני כבר לא זוכר.
אנונימי
יש, הם קוראים לעצמם הלניסטים והם חלק ממושג מטריה שנקרא דתות ריקונסטרטיביות שזה אומר לנסות לבנות מחדש ולהחיות דת שכבר אין לה מאמינים.
רק אציין שכמו שיש אנשים שמעדיפים לפרש את התורה בתור משל רוחני ולא תיעוד היסטורי, משמע התורה טומנת בתוכה אמת שניתן להבין רק על ידי פרשנות של המשמעות שבתוך הטקסט ולא על ידי קריאה מילולית שלו, כך רוב המאמינים של הדת ההלנית אינם מאמינים שיש לקרוא את הסיפורים כפשט אלא כאלגוריות וסיפורים הטומנים בתוכם אמת רוחנית.
למשל, הסיפור של של חמשת התורים שבהם בהדרגה נחצה הקו בין האלים לבני האדם מתארים את הדרך בה אנחנו מופרדים מהם, והמלחמה בין אבות לבנים בין האלים עד שלטון זאוס והפרדת האדם מהאלים בתור הברזל מתארת את ההעברה של השלטון מהאלים לאדם, ומשום שבני האדם הם בני תמותה הם יכולים להוריש את תוארם ושלטונןם לדור הבא בלי שפיכת דמים.
או המיתוס של פרספונה והאדס מנסה לתלות באלים את מנהגי הנישואין של יוון, שבהם האישה הייתה עוברת לביתו של האיש, אך גם סיפרו על האלים - הם תיארו את תחומיה של פרספונה, מצד אחד היא אלת האביב והשפע של האדמה, ומצד שני היא מלכת השאול האחראית לנשמות לצד האדס.
המיתוס מציג את הצד האמהי של דמטר, אך גם את היותה שליטת הקציר והאדמה והיותה אלה חזקה שבני התמותה תלויים בה.
המיתוס תולה את עונות השנה כהתגשמות בטבע של אותו קונפליקט בין דמטר והאדס ומעבר ביתה אל השאול.
למעשה, היסטוריונים חושבים שהקריאה של המיתוסים לא כתיאור פשוט של אירועים אלא כסיפורים המעבירים מסר לאלים הייתה רווחת ביוון, לפחות בעיני הפילוסופים אך כנראה גם בקרב הציבור (למרות שאפלטון אהב להאשים את העם שהוא קורא את המיתוסים תרתי משמע כדי לקדם את התפיסה הפלטונית הרואה באלים ישויות מרוחקות, מושלמות וכל יכולות, כל יודעות, אוהבות כל ונמצאות בכל מקום וכל זמן.
הדת לא גדולה אך זה לא אומר שאין מאמינים.
רק אציין שכמו שיש אנשים שמעדיפים לפרש את התורה בתור משל רוחני ולא תיעוד היסטורי, משמע התורה טומנת בתוכה אמת שניתן להבין רק על ידי פרשנות של המשמעות שבתוך הטקסט ולא על ידי קריאה מילולית שלו, כך רוב המאמינים של הדת ההלנית אינם מאמינים שיש לקרוא את הסיפורים כפשט אלא כאלגוריות וסיפורים הטומנים בתוכם אמת רוחנית.
למשל, הסיפור של של חמשת התורים שבהם בהדרגה נחצה הקו בין האלים לבני האדם מתארים את הדרך בה אנחנו מופרדים מהם, והמלחמה בין אבות לבנים בין האלים עד שלטון זאוס והפרדת האדם מהאלים בתור הברזל מתארת את ההעברה של השלטון מהאלים לאדם, ומשום שבני האדם הם בני תמותה הם יכולים להוריש את תוארם ושלטונןם לדור הבא בלי שפיכת דמים.
או המיתוס של פרספונה והאדס מנסה לתלות באלים את מנהגי הנישואין של יוון, שבהם האישה הייתה עוברת לביתו של האיש, אך גם סיפרו על האלים - הם תיארו את תחומיה של פרספונה, מצד אחד היא אלת האביב והשפע של האדמה, ומצד שני היא מלכת השאול האחראית לנשמות לצד האדס.
המיתוס מציג את הצד האמהי של דמטר, אך גם את היותה שליטת הקציר והאדמה והיותה אלה חזקה שבני התמותה תלויים בה.
המיתוס תולה את עונות השנה כהתגשמות בטבע של אותו קונפליקט בין דמטר והאדס ומעבר ביתה אל השאול.
למעשה, היסטוריונים חושבים שהקריאה של המיתוסים לא כתיאור פשוט של אירועים אלא כסיפורים המעבירים מסר לאלים הייתה רווחת ביוון, לפחות בעיני הפילוסופים אך כנראה גם בקרב הציבור (למרות שאפלטון אהב להאשים את העם שהוא קורא את המיתוסים תרתי משמע כדי לקדם את התפיסה הפלטונית הרואה באלים ישויות מרוחקות, מושלמות וכל יכולות, כל יודעות, אוהבות כל ונמצאות בכל מקום וכל זמן.
הדת לא גדולה אך זה לא אומר שאין מאמינים.
אנונימי
אם אתה מעוניין, יש יוטיוברית ש מאמינה האלים היוונים - aliakai.
אנונימי
יש, אני מכירה כמה.
באותו הנושא: