אני מרגישה לבד. גם שאני מוקפת באנשים, חוץ מהמשפחה שלי עם חברים אני פשוט מרגישה כאילו אני חייבת לדחוף את עצמי לבפנים

מי שירצה אותך בחיים ייראה את זה בהתנהגות שלו אותו דבר לגבייך אבל אם את עושה צעד והם לא מראים עניין זה נטו הם.

את צריכה להכיר חברים אחרים שיאהבו אותך וירצו להזמין אותך מרצונם ולא שאת תצטרכי להידחף אליהם כדי שהם יזמינו אותך

שואל השאלה:
אני נשמעת דיי דכאונית ובכללי אני בנדאם די שמח שכיף לאנשים להיות איתו אבל לפני כמה זמן איבדתי מישהו קרוב והחברות הקרובות שלי אפילו לא התקשרו ובמקום הלכו להיפגש ביחד בלי לחשוב אולי לקרוא לי ולעודד אןתי.
וזה לא שהן רעות אני פשוט לא מבינה מה עובר להל בראש באמת

קודם כל משתתף בצערך אני בטוח שזה לא קל בשבילך ומקווה מאוד שתשארי חזקה למרות הכול והאמת הזאת שצריך להתקדם זה לא פשוט. בקשר ל"חברות" שלך לא הייתי קורה להן חברות אם זה ההתנהגות שלהן . הן לא מדברות איתך לא שואלות מה איתך לא שמות לב שאת ככה וככה שוב בן אדם שירצה להיות קרוב אלייך ייראה את זה. בשלב מסוים בחיים את תביני שעדיף בן אדם אחד אמיתי מאשר עשר מזויפים . זה לא משנה כמה חברים יש לך זה משנה אם יש בן אדם שנמצא ליידך אפילו אם זה מישהו אחד

שואל השאלה:
דבר ראשון תודה לך , אני כבר הבנתי שעדיף בן אדם אחד אמיתי מאשר 10 מזויפים אבל אין לי בנדאם כזה , ה"חברה הכי טובה שלי" שטוענת שהיא הבנדאם שלי שיהיה האחד האמיתי מחרטטת אותי כבר 5 שנים ועשתה לי רק רע והפרידה ביני לבין חברה שמאודד אהבתי
תודה על הכל בכל מקרנ

היא יכולה לטעון מליון דברים ולדבר אבל ההתנהגות שלה תראה אחרת שזה מה שמראה באמת . ואת תמצאי אנשים שיאהבו אותך בחזרה תני לחיים לקחת אותך שזה יקרה בין אם זה בבית ספר עבודה או כל מסגרת אחרת שאפשר להכיר בה אנשים .