5 תשובות
אני לא יודעת לגבי דתות אחרות, אבל אצל היהודים זה מהתנך
v/u
זה כתוב בתורה, צריך שיהיו לה את שלושת התנאים: מפריסה פרסה, שוסעת שסע ומעלה גירה
בהמות המותרות באכילה הן בהמות בעלות שני סימני כשרות שקבעה התורה- פרסה שסועה ומעלות גרה. בהמה שלה יש רק *אחד* משני סימנים אלו איננה כשרה לאכילה, כמו חמור, סוס, היפופוטם ועוד.
חיות שזכו להתייחסות פרטנית: בספר ויקרא מוזכרות ארבע בהמות/חיות שאינן כשרות על אף העובדה שניתן היה לחשוב שיש להם את סימני הכשרות: הגמל, הארנבת, השפן והחזיר, (על הגמל והארנבת, ראה התייחסות בהמשך). בנוסף נמנו בתורה שבע חיות טהורות שבמפורש הותרו באכילה. החיות הטהורות הן: אייל, צבי, יחמור, אקו, דישון, תאו וזמר. (זיהויים של האקו, התאו והזמר המותרים באכילה איננו מוסכם, אך חלק מהחוקרים מזהים את הזמר כג'ירף).‏ (1)
דגים: מותרים באכילה רק דגים בעלי סנפיר וקשקשת. חז"ל קבעו כלל: "כל שיש לו קשקשת, יש לו סנפיר".‏ (2) ולכן הימצאותם של קשקשים מהווה סימן כשרות מובהק, ואין צורך לחפש את הסנפירים.
עופות: בתורה ניתנה רשימה של עופות אסורים באכילה, וכל היתר הותרו. במשך הדורות נשכח זיהויים של חלק מהעופות האסורים והתעוררו ספקות לגבי עופות שונים. בשל הבלבול ניתנו בספרות ההלכה סימנים שונים לזיהוי עופות טהורים, כך למשל נמסר כי עופות דורסים אסורים כולם, וכן סימנים נוספים. בסופו של דבר נקבע בהלכה כי כל עוף שאין מסורת רצופה על אכילתו אסור באכילה.
שואל השאלה:
תודה עזרתן מאוד, אבל ראיתי שגם קרניים הן חלק מהסימנים שקובעים לפיהן אם החיה כשרה או לא, זה נכון?
לא אם החיה כשרה.. קרניים זה כבר משהו אחר לגבי שופרות וכאלה..