מה הייתם עושים אם הייתם מגלים שאתם מאומצים? אני היחיד שזה לא היה אכפת לו?

הייתי כזה "הו מגניב" וממשיכה בחיים שלי

כן היה מעניין אותי למה ומי אבל ההורים שלי מבחינתי היו נשארים ההורים שלי

גם לי לא
אולי קצת שוק אבל לא היה אכפת לי

לא היה מזיז לי

לא היה אכפת לי בכלל, הייתי ממשיכה את החיים שלי כרגיל.

אמ היה מרגיש לי מוזר וזה אבל הייתי ממשיך בגדול בחיים

הייתי מתעניין יותר בנושא.

הייתי שואלת את ההורים שלי על ההורים הביולוגיים שלי ומחבקת את ההורים שאמצו אותי ואומרת תודה על זה שהם דאגו לי ושדאגו לי כמו שאני הבת שלהם

הייתי מתעניינת , והיה לי טיפונת אכפת על למה אימצו אותי ולמה שלחו אותי לאימוץ.

אתה אותו אחד שגילה עכשיו שהוא מאומץץ?

שואל השאלה:
לא

גם לי לא היה אכפת אם הייתי מגלה

הייתי מרגישה רע עם עצמי.
בכל זאת הם ההורים שלי, אבל הייתי מרגישה בלאקאאוט מטורף בחיים שלי ומאבדת את הזהות שלי לכמה ימים עד שאתגבר, בעיקר אם היה לי עוד אחים הייתי מרגישה עוד יותר לא קשורה למשפחה שלי.

אני חושבת שבהתחלה הייתי קצת בשוק ואולי טיפה כועסת, אחר כך הייתי מתחילה לשאול מלא שאלות
אבל אני כן אדע בוודאות שזה לא אומר שהחיים שלי משתנים עכשיו או שאוהבים אותי פחות
אבל סך הכל זה די מגניב, זה נותן לך מן חופש לדמיין

אני בחיים לא אדע. רק אם זה באמת יקרה לי

הייתי שמחה, לא יזיק קצת טעם לחיים שלי

זה היה טיפה מוזר אבל הייתי ממשיכה בחיים שלי כרגיל כי הם ההורים שלי וגם לא הייתי מבקשת להכיר את ההורים הביולוגים כי הם עזבו אותי וההורים שלי לא עזבו אותע הם גידלו אותי כלכך טוב וטיפלו בי

סופסוף קצת אקשן לחיים הלא מעניינים שלי אבל בתכלס לא היה לי אכפת בכלל