למה לאמונות יש כל כך הרבה חוקים כל הקטע של אמונה זה להאמין עם הלב שלך

מאמינים בה' ובתורה שלו
זה אומר להאמין שהוא נתן לנו תורה עם הדרך הכי טובה לחיות זה כמו הוראות הפעלה של היצרן לקונה.. אי אםשר להשוות כן? אבל זה הכי קרוב כדי לדמות לך למה יש "חוקים"
בנוסף כל מצווה מזכה אותנו בשכר העולם הבא.
"החוקים" זה לא סתם כדי להגביל ושנסבול, לכל מצווה יש משמעות וסיבה למה היא קיימת.
ולה' לא באמת משנה כמו שלבני אדם משנה אם את עושה ככה או ככה, הוא לא בן אדם.. פשוט כל המצוות האלה באו בשבילנו לא בשבילו

את לא מפרידה בין דת לאמונה.
באמונה אין חוקים, את יכולה להאמין במה שאת רוצה ובמי שאת רוצה.
בדת יש חוקים ומצוות, כל הרעיון של הדת זה שנהיה הגרסה הכי טובה מוסרית של עצמנו. לחלק זה עובד ולחלק זה לא.
אפשר להיות דתי לא ממש מאמין ואפשר להיות חילוני מאמין, דת זה אורח חיים
האמונה זה רק הדרייב שלך לקיים אותו.

כמובן שאת אומרת "אבל מה אכפת לאלוהים שנעשה x וy?"
דברים השתנו ובני האדם פירשו לא נכון את המצוות, התחילו להגזים או לקחת את זה לכיוונים לא נכונים, בעיקרון המטרה של הדת זה להשאיר אותך אדם מוסרי

בגלל זה אני לא מאמינה לול
סתם זה לא בגלל זה אני פשוט לא מאמינה

כי ברור שאלוקים לא ברא את העולם סתם ככה. לאלוקים הייתה סיבה לברוא את העולם: להיטיב לנו. איך באצמעות המצוות אשר נשמור, ונקבל שכר על כך. ברור שלאלוקים אמורים להיות חוקים ברורים אשר הוא יתברך רוצה שנלך על פיהם. אין מלך שלא קבוע חוקים, אח אחת כמה וכמה מלך העולם.

כל הרעיון של קבלת שכר על שמירת המצוות - זה על ביטול רצון עצמו מפני רצונו יתברך.

אם את אורמת שכל הרעיון של אמונה - זה להאמין אחר יהלב שלך - זה נשמע כאילו את מתייחסת לאלוקים כאילו הוא בראת אותו, והוא לא ברא אותנו ונתן לנו חוקים ברורים במעמד של עם שלם מעמד הר סיני. התורה דווא מזהירה אותו שלא לתור אחר הלב, כמו שנאמר "ולא תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם, אשר אתם זונים אחריהם" (במדבר טו, לט). פירוש הפסוק בגמרא (ברכות יב ע"ב) שלא להעלות מחשבות פסולות נגד האמונה על הלב, "דתניא: "אחרי לבבכם" (במדבר טו, לט) - זו מינות, וכן הוא אומר (תהילים יד) "אמר נבל "בלבו אין אלהים" (ברכות יב ע"ב).

אני אגדיר הכל לפי היהדות, האמת. זה ארוך, אבל שווה קריאה.

למה אלוקים ברא אותנו?
כי ה' טוב ורוצה להיטיב, אז ברא את העולם כדי להגביר את הטוב ולתת טוב לאדם, "עולם חסד יבנה". אם הוא היה מושלם כמו שאנחנו תופסים אז הוא היה סטאטי ללא יכולת לגדול. אלוקים "לית מחשבה תפיסה ביה", הוא שלם שמגדיל את עצמו ועושה את זה ביצירת טוב.

אז למה אלוקים ברא את האדם עם בחירה?
הטוב שהאדם יכול להשיג בבחירה חופשית גדול יותר מכל דבר אחר, אלוקים ברא אותנו עם היכולת להיטיב לעצמינו. אם הכל היה טוב, לא באמת הייתה בחירה כי כמו שחתול מלקק חלב זה טבע ואין שום טוב או מוסר מיוחד מזה.
הגנטיקה והטבע מכריחים את הכל לעשות את הדברים שלהם. היחיד בעל בחירה הוא האדם, שזו מהותו והזכות שלו כדי ליצור עולם טוב יותר. זו גם סכנה גדולה יותר.
אלוקים ברא את העולם ככה שהטוב יגבר לאט בעזרת סגולת האור של ישראל עד הגאולה.

כל אחת מהמצוות נועדה לשפר ולתקן אותנו ואת העולם כולו, לגלות את הטוב שאנחנו לא תמיד יכולים לראות. הן המוסר הטוב והשלם ביותר, ההוראות לשימוש נכון בעולם שקיבלנו.
אלוקים לא מרושע, הוא לא ייצור עולם שנראה כל כך רע וחסר, בלי לתת לנו אפשרות לתקן אותו.

למה המוסריות היא דווקא אלוקית ולא אנושית?
העולם מלא אנשים שנקראים מוסריים.
הגרמנים המתקדמים והרבה מהעמים סביבם יצרו את השואה האיומה. גרמניה הייתה נאורה ומתקדמת בתקופה ההיא, היו הרבה מדענים, פילוסופים וחכמים, אז אי אפשר לומר שבעזרת השכל הרציונלי יקבע מוסר אמיתי. בזמנם היו גם הבריטים שנחשבו החזקים והנאורים כנגד הגרמנים, ושילחו את האקסודוס, ספינה מלאה פליטי שואה, חזרה לתוך התופת בגרמניה. גם האינקוויזיציה וכל מסעות הצלב נעשו ע"י האנשים שהחליטו לעצמם מה טוב (לפעמים בשם אלוקים, אבל לפי רצונם).
המחאה החברתית הראשונה באירופה שכולם מעריצים היא המהפכה הצרפתית שהתחילה ב-20000 ראשים כרותים בגיליוטינה, ונגמרה במיליון הרוגים של מלחמות נפוליאון. אחריה הייתה מחאת המעמדות של הקומוניזם שגרמה לעשרות מיליוני הרוגים. "ואם אין יראת אלוקים במקום, והרגו אותי על דבר אשתי", השכל האנושי לא יכול להמציא את המוסר הנכון.


*** אמונה זה לא סתם, בלי הוכחות! ***
אמונה מלשון "אמין". כמו שאני אומר על רכב שהוא אמין או שחבר שלי הוא אדם אמין, זה לא דבר שמוטל בספק או תלוי בדעה סובייקטיבית. הוא משהו שניתן לסמוך עליו בוודאות.

יש לדעת את אלוקים "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד', לה'). "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד" (דברים ד', לט'). "דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ ולא [וְלוֹ] אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ" (תהילים ק', ג')...

ויש להאמין, כמו שאני מאמין בביאת המשיח, בהשגחה הפרטית וכדו'. אני מאמין שניתן לסמוך על אלוקים בהשגחה הפרטית והכללית, שהכל לטובה. אין פיקפוק באף אחד משני אלה.
אלוקים קיים זו עובדה, ואנחנו יודעים שהוא דבר שניתן לסמוך עליו, מאמינים בו.