מה הדבר הכי כואב שחוויתם? מבחינה פיזית ונפשית.

דפקתי את הזרת של הרגל בספה
כאבים משהו מפחיד

פיזית מכות ביסודי ברמה שדיממתי מכל מקום אפשרי (ממש אהבתי לריב מכות עזבו)
נפשית הרבה דברים מעדיפה לא לפרט

פיזית: נפלתי פעם על הברכיים שלי אבל ממש נורא, לא רגיל. כל הרגליים היו בפצעים וכן, אני לא אפרט.

נפשית: אממ, כלום בעצם.

פיזית שברתי את הרגל
נפשית הייתי בדיכאון בגלל סיבות מחרידות

פיזית שברתי את יד ימין פעמיים
נפשית....קשה לבחור רק מקרה אחד

ניתוח אפנדציט

אני מתאמנת באומנויות לחימה אז היו לי הרבה אימונים קשים שממש קרעו אותי.. יש גם מכות חזקות והפלות שמכניסות את הגוף לשוק ולסטרס וזה ממש קשה להתמודד עם זה באותו הרגע אז גם.. ונפשית הרבה דברים אבל אין לי כל כך משהו ספציפי

נפשית החבר הכי טוב שלי החליט לעשות עליי חרם עם החבורה המפגרת של החברים שלו והחליט שבאלו לספר לחצי מהבית ספר משהו שהם לא היו צריכים לדעת הייתי עוברת בבית ספר וילדים היו יורקים לכיווני "מפחדים להידבק בחיידקים" ומרכלים עליי מול הפרצוף שלי
אבל אני שמחה שעברתי את זה כי בלי לא הייתי מי שאני היום ובלי זה עוד היה אכפת לי מה אנשים חושבים עליי
אבל היום אני שמה זין על העולם(:
ופיזית
נקעתי תרגל חחחחח

הדבר הכי כואב שחוויתי גם מבחינה נפשית וגם מבחינה פיזית היה שהתחלתי לקיא כדיי להרזות אני לא יודעת אם אז זה כלכך כאב פיזית זה כאב יותר נפשית אולי לא הייתי משתמשת במילה הכאיב זה העיק והיה לא נוח נפשי ופיזי

גם שהייתי בקריז כאב לי פיזית כי לא היה טעם לכלום ונפשית כי עשיתי דברים מעצבים שלא באמת רציתי לעשות

נפשית חברה הכי טובה שלי עשתה לי את המוות וגרמה לי לחשוב שאני עשיתי משהו לא בסדר, מאז קשה לי לסמוך על אנשים...
פיזית, כמעט טבעתי בסחף בנהר ונתקעתי באבנים ונחתכתי מעצים ובסופו של דבר ניצלתי ברוך ה' אבל אני יצאתי כולי מדממת מכף רגל ועד ראש ועם כאבים של המוות, זה טראומה לחיים.