49 תשובות
הצעתי למישהו חברות והוא סירב (:
אנונימית
מה שלך?
אנונימית
שואל השאלה:
הייתי עם הבן אדם הכי מדהים בעולם ואז יום אחד הוא החליט שהוא לא מדבר איתי ואז הוא עזב אותי... אני אהבתי אותו יותר מכל דבר שקיים...
אנונימית
אוי חח
אנונימית
הקראש שלי סוף סוף הציע לי אחרי שנה ומשהו שהייתי מאוהבת בו, ואז החברה הכי טובה שלי אמרה לי שהיא גם מאוהבת בו וכואב לה שאנחנו ביחד.. אז נפרדתי ממנו ואז היא הציעה לו ומאז הם זוג... כל כך כואב לי לראות אותם...
אנונימית
אנונימית יש לך חברה מה זה גרועה תגידי לה שכואב לך...
אנונימית
אני לא חושבת שיהיה לה אכפת אם זה מה שהיא עשתה.. תודה בכל מקרה (:
אנונימית
אנונימית עם החברה, זה לא הוגן מה שהיא עשתה לך, היית מאוהבת בו ובכל זאת וויתרת עליו בשבילה היא צריכה לעשות את אותו הדבר
אנונימית
אני יודעת.. כמה כעסתי עליה על זה...
אנונימית
^וואי זה נשמע כאילו היא חיכתה לזה, מגעילה.
זה ממש רוע
אולי תגידי לו את זה?
אנונימית
הייתי עם מישהי שנתיים, ואחרי השנה הראשונה שלנו ביחד היא התגייסה ופשוט היתה מזלזלת בי.
היא היתה חוזרת הביתה מהבסיס ומתעלמת מההודעות שלי (ולא, לא הייתי חופרת או מציקה).
ובסופו של דבר לאחר כמה חודשים היא קיבלה כמה גימלים אז נפגשנו, ובמקרה היא קיבלה הודעה ממישהי וישר רצה לחדר השני כדי לענות ולמחוק שאני לא אראה.
כמובן שאני לא עיוורת, קלטתי ושאלתי אותה מה הקטע ובסופו של דבר היא הסבירה לי שהיא והאקסית שלה חזרו להיות יחד כבר מלפני כמה חודשים.

ואז נפרדנו, וזה כאב לגלות שבזבזתי שנה מהחיים שלי בדאגה למישהי שבכלל לא רצתה אותי בחיים שלה, ועוד בגדה בי על הדרך.
אז.. זהו. זה הסיפור.
שבע וחצי שנים שהייתי מאוהבת בו.. ובסוף הוא לא רצה אותי.
אנונימית
התאהבתי במישהו, הוא לקח אותי כמובן מאליו.. שפכתי את כל מה שאני מרגישה כלפיו השבוע והוא הגיב בהכי אדישות שיש.. פשוט שבר לי את הלב.
אני אפילו לא יודעת איפה אנחנו עומדים עכשיו):
קשה לי לשחרר ממנו לעזאזל..
אנונימית
Live
לא כתבת שאת הטרוסקסואלית בשאלה אחת?
אנונימי
יכול להיות שזה היה בזמן שלא רציתי שאנשים יכירו אותי יותר מידי באתר.
בכל מקרה, אני בי.
אה הבנתי.
סליחה עם פגעתי בפרטיות שלך.
אנונימי
*אם
אנונימי
הוא היה אהבה ראשונה שלי, אחרי שהתנשקנו הוא שלח לי הודעה שזה היה מבחינתו רק סטוץ, ושאני אשמה בהכל למרות שהוא התחיל לדבר איתי
אנונימית
לאנונימית שסיפרה עלהקראש שלה ועל חבר שלה
נשבעת גרמת לי לבכות
אנונימית
וואי גם לי גרמת לבכות, איזה סיפורים...
אנונימית
אין
לא נפגעתי ולא פגעתי
חבר שלי בגד בי עם חברה שלי (לשעבר)
היא סטרייטית
זה כבר אומר הכל...
אנונימית
שואל השאלה, קרה לי בדיוק מה שקרה לך, אחרי שנה וחצי ביחד. כמה אהבתי אותו...
האקס שלי ניצל אותי מינית בגד בי לא פעם אחת נפרד ממני יותר מעשר פעם ואני הייתי עיוורת לכל זה אהבתי אותו אז המשכנו להיות ביחד מפה לשם חצי שנה לב שבור אבל התגברתי על הכל.:)
איך תמיד בנות מתאהבות בבנים הלא הנכונים...
אנונימי
אהבתי מישהי ממש שגרה במרחק 4 שעות מימני היינו בקטע תמיד רציתי לנשק אותה ולהרגיש את החיבוק שלה אבל ראיתי שאני מעקב אותה בחיים אז שיחררתי לא עניתי ולא דיברתי נתתי לה ללכת כדי שתתקדם קדימה ולא שאני יעצור אותה להכיר את המישהו שלה...
אהבתי מישהי 4 שנים - 4 שנים! - הייתי אובססיבי לגמרי בתקופות מסוימות, ובכל שבועיים הייתי בטוח שזהו - עכשיו היא אוהבת אותי. ואז הייתי מבין שלא.
עכשיו אנחנו ידידים טובים:)
היינו שנתים ביחד ואהבתי אותו יותר מכל דבר אחר בעולם עד שהוא החליט פשוט לקום ולעזוב ואפילו לא נתן סיבה..
הייתי בוכה עליו כל הזמן והייתי כותבת לו ומחפשת אותו והוא פשוט נעלם עד שהוא החליט לחזור ואמר לי שיש לו מישהי אחרת ושהוא מאושר.
שהקראש הקודם שלי היה לו חברה, וכל פעם שהוא העליב אותה אז תמיד הגנתי עליה כמו סתומה, ועכשיו היא השטן בהתגלמותו מזל שנפרד ממנה...
ידיד שלי, חבר טוב
תמיד היינו נפגשים כולם ולנו היה את הסדיחות הפרטיות, הצחוקים שלנו.
כולם אמרו שאנינו ממש מתאימים ושכדאי לנסות משהו, אני ממש אהבתי אותו עוד לפני שאמרו לנו לנסות..
אחרי 5 שנים של הכרות, אמרתי לעצמי שאני עושה אתזה.
אנחנו ידידים טובים, וממש כיף לנו ביחד.
כתבתי לו, כי פנים מול פנים הייתי מתפוצצת פשוט.
כתבתי הכל, לא החסרתי דבר.
הוא אמר שהוא לא אוהב אותי בקטע הזה, הרגשתי חסרת תועלת וסתומה ברמות אחרי זה.
הוא הציע שניפגש לדבר על הכל, אמרתי שבסדר ותמיד התחמקתי.
עכשיו אחרי שנה בערך, אנחנו עוד נפגשים עם כולם, וגם לאחר המקרה היינו נפגשים ופשוט שיחקתי אותה כאילו כלום לא קרה.
כזאת דבילית
ואיבדתי ידיד טוב.
זה השיט שלי..
אנונימית(:
הייתי מאוהבת במישהו בטירוף והיינו ביחד, לילה אחד הוא פשוט נעלם עד הלילה שלמחרת ואחרי שדאגתי לו כמו מטורפת הוא רשם לי להפסיק לפנות אליו.. אז גליתי מחבר שלו שהוא התחיל עם בנות מאחורי הגב שלי ונלחץ שזה נהיה רציני איתי. אפס.
אנונימית
קראש על מישהי. היא הייתה נורא נחמדה אליי, התקרבתי אלייה, ואז גיליתי שהיא הומופובית מחרידה שחושבת שצריך לאשפז גייז ולשים אותם בבידוד. המשכתי להסתובב איתה למרות שסבלתי כי היא כל הזמן חייכה אליי והציעה שנפגש ופשוט לא הצלחתי לסרב. זה נגמר בזה שישבנו במרפסת בבית שלה, דיברנו והיא אמרה שצריך לזרוק גייז מהגג אז "בטעות" הפלתי לה את הנוקיה מהמרפסת, והפסקתי להפגש איתה. עד היום אין לה מושג שהייתי בקטע שלה. אגב, הנוקיה שלה שרד את הנפילה.
מישהו שממש אהבתי ניצל אותי,
הוא היה גדול ממני בכמעט 3 שנים ושאמרתי לו שאני לא מעוניינת לקיים יחסי מין ביינתיים הוא לא דיבר איתי איזה שבוע, ובסוף הוא אמר לי שהוא לא יכול להיות עם בחורה בלי סקס, ואני בכיתי שלא יעשה לי את זה, והוא פשוט חתך את זה.. רק בגלל שהוא גבר חרא
הייתי בת 15 משהו כזה
אנונימית
איזו חברה גועלית. הייתי אומרת לה לחפש חברים. מה זה השטויות האלה בחיים לא הייתי מוותר היא לא חברה... אם היא חיכתה שנה לרגע בו הוא יגיד לך ואז החא תקח אותו מצך לא תודה.
אנונימית
אוי אוי אוי איזה סיפור ארוך יש לי... אני צריכה להוריד מלא חלקים כדי שמישהו יקרא באמת...

הכרנו דרך הווצאפ, אני הייתי בקבוצה של בנות מכל הארץ, היא הצטרפה מפה לשם התחלנו לדבר המון המון המון, היא הייתה החברה הכי טובה שלי משם, היא באמת הייתה כמעט כל החיים שלי, לא עבר יום שלא חשבתי עליה.. היא הייתה בתקופה קשה וכל קושי שלה כאב גם לי בצורה שאני לא יכולה להסביר, זה לא קרה לי אף פעם, אף פעם לא דאגתי ככה למישהו... דיברנו המון בטלפון ובסקייפ וזה משהו שלא מובן מאליו מהצד שלי, אני שונאת לדבר בטלפון, אני לא מצליחה לדבר בטלפון זה לא כיף לי ואף פעם השיחה לא זורמת ורק איתה זה הצליח לקרות... אחרי כמה חודשים כאלה אני דיי התאהבתי בה, וזה כאב לי, זה פשוט כאב לי.. היא הייתה גולה ממני ב- 3 וחצי/4 שנים... אחרי ממש קצת זמן שהתחלתי להרגיש אלייה משהו היה לשתיינו ברור שיש לנו רגשות הדדיות... היא התאהבה בי גם אבל הסכמנו ששום דבר מזה לא יכיול לקרות גם בגלל הפרש הגילאים וגם בגלל שלא נפגשנו... קיצר דיברנו על זה המון המון והיו לנו דיונים ארוכים על המערכת יחסים הזאת אבל בכל סוף שיחה תמיד אמרנו, לא, זה לא יכול לקרות. אני באמת לא יכולתי להתמודד עם זה, חוץ מזה גם דיי בגלל זה יצאתי מהארון בפניי מורה והיועצת ואחרי כמה זמן גם בפני אמא שלי אבל זה דיי מסובך... לפני שסיפרתי לאמא שלי היה בניינו איזה קטע והיא אמרה לי שהיא אוהבת אותי ושהיא רוצה שננסה להיות ביחד, מתוך ידע שלי מאנשים אחרים שהכירו אותה הבנתי שבכל זאת יש לי ממה להיזהר, שאלתי אותה אם היא בטוחה שיקרה מזה משהו ושניפגש ושתיפתח מזה מערכת יחסים רצינית ובלהלבלהבלה, היא אמרה לי כן וזה היופי באהבה וכל מיני בולשיטים, אחרי יום היא זרקה את הכל לפח ואמרה שזה לא אמיתי והיא רוצה שזה יגמר, ביום הזה פשוט כל האמון שלי בה ובכנות פשןט נשבר, בקושי הצלחתי לעמוד על הרגליים ולהתמודד עם מה שהיא אמרה לי, התחלתי לשנוא אותה ולא יכולתי לשמוע אותה ולא יכולתי לשמוע שמדברים עליה... זהו נפגעתי פשוט ואני לא הולכת לפתח מערכת יחסים כל שהיא בזמן הקרוב



סליחה שחפרתי אבל פשוט פרקתי כמו שאמרתם
אנונימית
בקיץ טסתי לחול לחודש למשפחה שלי קיצור
התחברתי לנער ממש מדהים וחמוד
אני אוהבת אותו והוא אותי
לאט לאט התחלתי להפתח אליו ואז הגיע הזמן לטוס
לא הספקנו להחליף פרטים... הוא ביקש את האינסטגרם שלי מדודה שלי והיא לא הביאה לו, הם אומרות שהוא תמיד מחפש אותי ושואל מתי אני יבוא.. בכל מקרה הם מתנגדים לקשר הזה... ביום שנחתתי בארץ נקרעתי בבכי כל כך כאב לי ועד היום אני בוכה ומתגעגעת
זה השנה הכי נוראה שלי... אספתי כסף בשביל לטוס בעזרת השם בקיץ לשם... ובסוף המשפחה שלי טסה אלינו, זה הורג אותי זה ממש מכאיב לי בלב
זה כל כך שינה אותי הפך אותי לדכאונית.. ואני עכשיו מתפללת שהמשפחה שלי לא תטוס אלינו בשביל שתהיה לי אפשרות לטוס לשם תתפללו בשבילי
אני כל כך אוהבת אותו
בחיים שלי לא הייתי מוציאה מכספי האישי כסף על טיסות אבל בשבילו אני גם מוכנה לוותר על כל מה שיש לי בשביל להיות איתו תמיד, לוותר על הכסף שלי על כל מה שיש לי רק כדי להיות לצידו,
אמן אני יצליח לטוס בקיץ תחזיקו לי אצבעות
נדרתי נדר אם אני יטוס לשם, אחרי שאני יחזור אני ישמור שבת
אני ממש מאוהבת בו הוא הדבר הכי חשוב שיש
לא סיפרתי את זה לאף אחד
ועכשיו אני מקווה ומתפללת שאני יצליח לטוס
אנונימית
החבר הראשון שלי לא אהב אותי באמת וכול הזמן שהיינו ביחד הוא היה עם החברה הכי טובה שלי. והיא זאת ששידכה בנינו והיה לה חבר ובגדה בו והוא בגד בי ניהיו ביחד וקרה לי 3 פעמים תמיקרה הזה עם חברות אחרות

וגם היה איזה מישהו שאהבתי אותו ואמר שהוא לא רוצה אותי כחברה כדי לא להרוס את הידידות בנינו. ואחרי יום יצא עם חברה טובה שלי

והשנה לפני כמה חודשים- יש לי חבר שהוא אוהב אותי ותמיד מעריך אותי כפי שאני וגיליתי שבגד בי ומאז קשה לי להאמין באהבה ובחברות
החבר שלי נפרד ממני כי חברים שלו אמרו לו... וואו זה היה כואב. ואז הוא אמר לי שהוא באמת מצטער ושהוא לא רצה שניפרד אבל זה כבר היה כל כך מאוחר מידיי וכבר ממש לא רציתי את החרא בן אדם הזה.
היא הייתה האחת שהייתי מוכנה למות בשבילה, אהבתי אותה שנה שלמה ואזרתי אומץ להגיד לה את זה.
היא ניתקה איתי קשר ולא דיברה איתי יותר ואז שלחו לי הודעה שהיא התאבדה, היא הייתה האדם החשוב ביותר בחיים שלי ונכנסתי למצב נפשי מאוד קשה, הייתי חותכת ואפילו ניסיתי להתאבד באותה התקופה.
לאחר כמה חודשים *היא* שלחה לי הודעה שהיא לא באמת התאבדה והכל היה בשביל הצחוק ושהיא סתם מתחה אותי, ואז לקראת סוף השיחה היא הוסיפה ואני מצטטת "למה התאהבת בי חתיכת מטומטמת? מה נסגר איתך *צחקוקים* וואו, הפתטיות שלך הורגת אותי, בחיים לא הייתי נוגעת בך למרות שאני לסבית, אף אחד לא רוצה נערה אובדנית ומדוכאת, טפלי בעצמך"
וזה היה ליטרלי היום הגרוע בחיי.
ולא מזמן היא שלחה לי הודעה ואמרה לי שהיא הבינה את הטעות שלה והבינה כמה היא אוהבת אותי ושהיא מצטערת על הכל, ואני? אני כבר לא באותו מקום, אני כבר לא אוהבת אותה ואוהבת מישהי אחרת, ועכשיו היא שתתקע עם הרגשות שלה, כמו שהיא כמעט גרמה לי למות בגלל הטמטום שלה.
הייתי ידידה שלו והייתי מאוהבת בו
זאת הייתה בתקופה שלא הכי מתתי על עצמי. אומרים שמי שלא אוהב את עצמו לא אוהבים אותו וזה נכון...
אז גרמתי לו גם לא לאהוב את עצמי, אני חושבת
כמה שהיינו מדברים ואפילו שהיינו נפגשים הוא זיהה בי חולשה
ובמקום להרים אותי הוא בחר אותי כפרויקט לרדת עליה, להציק לה, לקלל אותה, לאיים עליה ולדרוך עליה.
לא היה לילה אחד שהוא היה הולך לישון בלי שהוא היה גורם לי לבכות- בלי להתקשר אליי או לשלוח לי הודעות עד שיכאב לי ממש או להציק לי באותו יום בבית ספר.
אם זה להרים לי דברים קטנים, לקלל אותי, להשפיל אותי או לגנוב לי ספרי לימוד.
זה נמשך במשך שנה
שמעו שאהבתי אותו, כל מילה שלו עשתה לי חשק להתאבד
גם כי הוא גרם לזה שגם לא יהיו לי חברים בבית ספר ואני כל היום יהיה לבד
וגם כי זה הוא- הבן אדם שהיה הכי קרוב אליי בשכבה הזאת
התהלכתי בבית ספר לבד עם ראש מורם כמו מלכה שעפה על עצמה אבל לא היה לי בעצם טיפת ביטחון.
זה היה בגיל תמים, גיל 14 עד סוף הלימודים
התמימות שלי גרמה לי לרחם עליו - רק לשאול את עצמי מה קרה לו ואם הוא עצוב או משהו שהוא מוציא עלי את העצבים
ובסוף מי שמרחם על אחרים מרחמים עליו כפול
הכי מצחיק שפעם הוא קילל את כל מי שעשה לי רע אני זוכרת,
בסוף הוא עשה לי רע כפול.
כל פעם כשהייתי רואה אותו בבית ספר היו לי סיוטים וניסיתי להתקדם, ניסיתי להכיר בנים, לעבור בית ספר אבל כלום לא צלח
תמיד דיברתי בקול רם לידו ועל בנים אחרים כדי להראות לו שאני מאושרת אבל מהצד זה היה נראה כאילו אני נואשת לצומי.
קיבלתי את הכאפה שככה אני נתפסת בעניו וככה גם אשאר
באמת שהייתי כל כך תמימה כדי להאמין שזה יעבור וישתנה
מאז התחזקתי.. התחלתי לאהוב את עצמי ולכבד את עצמי
וזהו בחיים שלי לא נפגעתי ככה מבן אדם..
והיום אם אני אראה אותו ברחוב הוא כלום בשבילי
חח די הייתי חייבת לשחרר את זה הייתי עושה היפנוזה רק לא להיזכר
אנונימי
שנתיים הייתי מאוהבת בו והוא היה אליי ממש מגעיל, זלזל בי בטירוף. יום אחד יצאנו והוא אמר לי שהוא אוהב אותי והתנשקנו והייתי הכי מאושרת בעולם כי חשבתי שסוף סוף קיבלתי מה שחיכיתי לו כל כך הרבה.. ואז הוא המשיך להתעלם ממני במשך שבוע וכששאלתי אותו למה הוא ככה, הוא אמר שלנשיקה הזאת לא הייתה משמעות בשבילו ושהוא לא מרגיש כלום, ושלא ניהייה ביחד לעולם כי אני לא הטעם שלו.
אנונימית
הכרתי מישהו, אני לא יודעת למה אהבתי אותו, אולי זה בכלל הייתה מן אשליה שאהבתי אותו, כי אין באמת מה לאהוב בו "חוץ מהעיניים הכחולות והיפות שלו"
היינו 7 חודשים ביחד, ובאמת סבלתי איתו, אני לא יודעת למה נשארתי איתו, אולי כדי לא להרגיש "בודדה" או משהו.
עברו 7 חודשים והוא הטריד אותי מינית.
פתחתי עליו כמובן תיק, אבל בכל זאת היה קשה, הייתי עוד נמצאת בזמן של האשליה שאני אוהבת אותו והוא הטריד אותי.
זה מזעזע אותי לחשוב על זה עכשיו, אבל מה לעשות..
הטעויות שלנו זה בעצם הלבנים שבונים אותנו.
הייתי מאוהבת בו משהו מפחיד
והוא לא ידע
וגם אף פעם לא דיברנו
אז החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולאט לאט דיברתי איתו ואז התכתבנו בוואצפ במשך 4 חודשים ואז הוא שאל אותי אם אני דלוקה עליו
אז לא יודעת למה הייתי מטומטמת וצעירה ועניתי בוא נגיד שאני חושבת עליך הרבה
והוא שלח סמיילי צוחק
ועשה אה סורי יש לי חברה
ושלח תמונה שלהם מתנשקים

---------------------

אחרי איזה שנתיים הוא ביקש מה אקסית שלו (שבמקרה גם אני מכירה אותה) שתחדש איתו את הקשר איתי.
ואז שוב דיברתי איתו ושוב כמו מטומטת חשבתי עליו כול היום ואז הוא התחיל לדבר על אקסית אחרת שלו (כן אני יודעת, יש לו מלא, סטוציונר) שהיא איתי בבית ספר ואמר כמה היא יפה ומושלמת
אחרי זה כבר הבנתי שזה סתם בגלל שהוא מתלהב מזה שמישהי רוצה אותו ואפשר לשחק איתה


בעצם כול סיפורי האהבה שלי עצובים ונכזבים אז..








ההכי כואב שחוויתי היה כשהייתי בכיתה ה' אז אני לא יודעת כמה תוקף יש לו אבל הוא גם פירק לי בסוף חברות רצינית אז שיהיה אספר לכם - עבר מישהו חדש לבית הספר שלי, ודי מהר אני הוא והחברה הכי טובה שלי נהיינו שלישייה כזאת - הלכנו לכל מקום ביחד, עשינו כל ביחד, היינו חברים הכי טובים. באותה תקופה לא היו לי כמעט חברים והם היו בערך כל מה שהיה לי. בקיצור, די מהר התאהבתי בו ממש, הוא היה האהבה הראשונה שלי. הוא לא היה בנאדם כזה מרשים, היום אני יכולה לראות את זה, אבל אהבה גורמת לך לחשוב שהבנאדם שמולך הוא כליל השלמות, והייתי מאושרת שהוא בכלל שם לב אליי. הוא גר מאוד קרוב אליי אז היינו נפגשים מלא אצלו, ואפילו הייתי נשארת לארוחות ערב לכאלה, ואפילו שלא היו לי הרבה חברים, התחלתי להאמין שיש סיכוי שהוא ירצה אותי כמו שאני רוצה אותו (לו היו לא מעט חברים דווקא). אני והחברה הכי טובה שלי היינו מדברות שעות בטלפון כל יום, ובאחת השיחות שלנו התוודיתי בפניה איך אני מרגישה כלפיו. היא אמרה שבאסה כי היא דווקא חשבה שם יוכלו להיות זוג ואז הוא יהיה החבר הראשון שלה (למרות ששתינו ידענו שהיא מאוהבת במישהו אחר והיא אמרה לי את זה בעצמה פעם, לא הרבה זמן לפני כן), אבל היא כן אמרה שהיא לא תצא אתו בשבילי. לא חשבתי בכלל על שניהם ביחד עד שהיא העלתה את הנושא, אבל מהשיחה הזאת, התחלתי לשים לב יותר ויותר לזה שהוא רוצה אותה. קיוויתי שאני טועה, אבל לא רציתי שהיא תפתח טינה אליי על כך שהיא צריכה לסרב לו בגללי, אז בשיחה שהייתה לנו בטלפון באחד הימים, אמרתי לה שאם היא באמת רוצה אותו והוא מציע לה חברות, שתסכים ושאני לא אכעס. היא אמרה שבסדר, בלי להתמהמה יותר מדי (אני מניחה שאין לי ממש מה להאשים אותה על זה, היינו ממש קטנות) וסיימתי את השיחה במהירות כי הייתי פגועה מדי מכל הסיטואציה בשביל להמשיך לדבר. יום אחרי השיחה הזאת, הוא תפס אותי בכניסה להסעה וביקש ממני לשבת לידו, כי הייתה לו שאלה לשאול אותי. הדופק שלי היה מטורף, ממש חשבתי שאולי טעיתי והוא רוצה אותי ולא אותה אחרי הכל, אבל השאלה שהייתה לו בשבילי הייתה אם לדעתי אותה חברה תרצה אותו ואיך כדי לו להציע לה. עקרונית יצא שאני שידכתי ביניהם, ומאז החברות שלי עם שניהם התחילה ממש להידרדר. בסוף היא נפרדה ממנו, והוא בכלל עבר למקום אחר, אבל החברות שלי איתה ואתו לא שרדו את זה.
עברו מאז המון שנים, וכמה מערכות יחסים יותר רציניות, אבל אני בחיים לא אדכח את ההרגשה שהייתה לי כשהיא באה לספר לי שהוא הציע לה ושהם ביחד.
~וזאת החפירה שלי להיום, תודה למי שאשכרה קרא אם היו כאלה~
אנונימית
חבר'ס כולם פה להתעודד!
היה מה שהיה ובזכות זה נהפכתם לאנשים המדהימים שאתם היום
כולנו אנושיים אל תאשימו את עצמכם
הכל לטובה
שיהיה לכולכם פה חג שמח (:
אנונימי
וואו זה ממש ארוך אבל בעיקרון הוא שיחק בלב שלי כאילו זה כדור.
היינו ידידים ממש טובים וחיבבתי אותו, חודשיים לפני שעלינו לתיכון ( הוא היה בכיתה שלי ביסודי ) הוא הפסיק לדבר איתי, פשוט לא הציק, לא ניסה להצחיק אותי ולעצבן בצחוק, לא דיבר איתי לא כלום.
ועברו 4 חודשים הגענו לכיתה ז שנה חדשה והתחלה חדשה דבר ראשון ראיתי אותו בתחנה בבוקר, הוא שכוה לידי ואחנו אותה תחנה בכל בוקר, כן מסובך.. אז ראיתי אותו ולא דיברנו אפילוזה היה כל כך מוזר, חדש, ועצוב בלב, ככה זה היה בכל בוקר וממש רציתי לדבר ולשאול למה הפסקנו לדבר כמו פעם.
וגיליתי שהוא חזר לחברה שהייתה לו בכיתה ה, נשבר לי הלב, כי בגללה הוא הפסיק לדבר איתי, היא ממש שנאת אותי ואומרת לכולם שאני מגעילה ומנסה לגנוב לה את החבר.
בזה מה שהיא אמרה שנה שלמה בזמן שאני סבלתי בשקט בלב, רואה אותו בכל בוקר מתנהגת כרגיל ליד החברות ובלילת זה היה סיוט שלא נגמר אני רציתי לא לקום בבוקר, הייתי בוכה את חיי ומתפרקת, ושוב פעם בוקר אני רואה אותו בתחנה, באוטובוס, בלובי, בשכבה, תנשק עם החברה שלו, ומתרסקת פשוט נשברת לאט לאט מבפנים, היינו יחד בקורס אחד, וה היה הקורס היחידי שלי איתו, באזושיהו שלב הוא כתב לי הודעה מפאלפון של חבר שלו ואמר שהוא כותב משם כי אין לו א המספר שלי, אז נתתי לו ועברנו להתכתב משלי, אבל שוב משהו היה מוזר, התכתבנו מלא זן צחקנו נהנינו ואיך שהגיע הבוקר כשראיתי אותו בתחנה שתקנו ורק הסתכלנו אחד על השנייה מהצד, אחרי כמה זמן הוא היה בשידורים שלי, התענין מה שלומי כשאני מאוכזבת, בחר לשבת לידי בשיעור למרות שאמרתי לו לא והוא התעקש וישב שם, חברות שלי אמרו לי תקשיבי בחיים לא הכרתי אותו ככה, הוא מתייחס אליך כאילו שהוא אדם אחר, לחברה שלו הוא לא מתייחס ככה, הוא כאילו אדם מושלם לידך.
ואני אני הייתי תמימה כדי לדעת שבהקשר הזה לא טוב בכלל!
יום אחד דיברנו בוואצפ והוא סיפר שהוא נפרד מהחברה שלו, אני היתי מאושרתת פשוט אושר עילאי צףממני אני חושבת שזה היה הלילה היחידי שלא בכיתי, אלא הייתי מאושרת ולא יכולה להירדפם מרוב מחשבות, טובות כמובן.
שיחקנו משחק כזה של שאלות באיזשהו שלב הגעו לזה הוא אמר שהוא מחבב אותי כי נתתי מלא שמות של ילדות והוא אמר לא אמרת כבר אותה, אז אמרתי אני? אז הוא אמר אולי. ואז אמרתי לגבי השאלה ממקודם אז יכול להיות שכן אולי, כי הוא שאל אם אני מחבבת את זה שיב מאחוריי וזה היה בעצם הוא.
בקיצר הגיע הבוקר, ראיתי אותו בתחנה ושוב רק הסתכלנו אחד על השנייה ושתקנו בלי להגיד כלום, מבט של כזה אני מתה לדבר איתךך ולחבק אותך חזק, הגענו לבית ספר עבר יום ויום למחרת גיליתי שהוא חזר לחברה שלו, הם פשוט התנשקו מולי, זה כל כך שבר אותי ברה שאין לתאר, הלב שלי כבר לא עמד בזה יותר אני עוד שנייה והתפרקתי מול כולם, הגעתי הביתה, ניסיתי להדחיק, שמתי אוזניות ושירי אהבה, ופשוט בכיתי תחיים שלי, ווכה סבלתי במשך שנה וחצי, שאני רואה אותו בכל בוקר, ואיתו בקורס, חוזרת איתו מבית ספר, ואיתו בהסעה והכל.
מגיעה הביתה ושוב בוכה תחיים שלי בלילה וצופה בתמנות שלהם יחד, מתנשקים, מתחבקים, ומתה פשוט מתה, זו הרגשה דוחה בלב כאילו שתקעה לך אבן ענקיתת בלב שלא מרפה ומכבדה עליך כל כך, ואת רק רוצה להיפטר מהאבן הזו ולהתחיל נשום, לחיות, לחייך ולהפסיק להפסיק לחשוב עליו פשוט למחוק הכלל ולהתחיל את החיים מחדש.
אחרי 4 שנם שאהבתי אותו עד אמצע כיתה ח כזה, היה מישהו חמוד בראש שלי מאמצע ז אבל בכל זאת הילד הזה נשאר תמיד במחשבות שלי ובכל זאת הייתי נותנת לו את החיים שלי ופשוט מתה למענו למרות שהוא הרג לי את הלב.
נשאר חלק אחד קטן שדואג לו, אוהב, ורק רוצה שיהיה לו את הטוב שביותר.
בקיצור, ניסצי המון המון המון זמן לשכוח ולהעביר את הכאב למרות העצב שלי בעיניים כשאני רואה אותם ביחד, אפילו חברה שאלה אותי תגידי למה את עצובה, אני כזה אני לא עצובה אז היא אמרה לי את כן אמרתי לה באמת שלא, היא אמרה את יודעת איך אני רואה את זה עליך אמרתי לה נו איך היא אמרה לי דרך העיניים רואים שהעיניים שלך מלאות בעצב, בלי טיפה אחת של שימחה.
רצית באותו הרגע להגיד לה נכון ופשוט לבכות את החיים שלי ולהתפרק מולה.
בסופו של דבר היום אני בכיתה ח כבר סוף שנה והצלחתי להוציא אותו מראשי כמה חודשים אחרי תחילת השנה, וכרגע יש מישהו אחר בראש אותו אחד שהיה אז.. מתחילת ז ואני עד עכשיו אוהבת אותו.
אבל אהבה כמו שאהבתי את הראשון אני בחיים לא יאהב אף אחד ברמה כזאתי, אני אהבתי אותו כל כך.
שהייתי אפילו מתה רק בכדי שיהיה לו טוב ויהיה מאושר.
טוב מצטערת על החפירה חח
לא נראה לי שמישהוא יראה את המגילה הזאת אבל בכל זאת.. היה טוב לפרוק לאחר כל כך הרבה זמן.

היינו חברים טובים המון המון זמן. הוא הבן אדם היחיד שיודע עלי הכל בלי להחסיר שום פרט. תמיד היה שם בשבילי אפילו בשעות הכי קטנות של הלילה ותמיד עזרלי תמך בי. יום אחד פתחנו דברים והוא אמר לי שהוא אוהב אותי. לזה לא הייתי מוכנה כי הוא היה הבן אדם הכי קרוב אליי אבל לא כאהוב. איך שהוא יצא שאמרתי לו שאני אוהבת אותו אבל לא ככה.. ולאחר כמה זמן התחרטתי וכן אהבתי אוץו. אבל זה כבר היה מאוחר מידי והוא התקדם הלאה ויצא עם משהי אחרת. בזמן הזה לא אהבתי אותו אבל שנאתי אותה כל כך שהיא לקחה לי אותו אפילו שהוא לא היה שלי. אבל הפסקנו לדבר והוא כבר לא שם בשבילי אפילו שאני מנסה לפתח איתו שיחות הוא כבר לא במקום הזה.. כואב לראוץ מישהו שהיית כל כך קרוב אליו מתרחק בצורה כזו..