איך זה שאם שואלים פה לכולם יש חרדה חברתית אבל בבית ספר במסדרון נראה שכולם נורא רגועים ורגילים וחיים את חייהם?

זה לא חייב להיראוצ זה כמו להגיד לבן אדן בדיכאון אתה לא נראה בדיכאון זה לא חייב להתגלות לעיין

שואל השאלה:
כן אבל לפחות דפוסים של ביישנות, המנעות, חוסר התבלטות...
כמו איך שכולם נראים קשה לי להאמין שיש סביבי אנשים עם חרדה חברתית גם אם אני יודעת שהם ללא ספק שם...

את לא יכולה לשפוט אנשים זה הרגשה פנימית

קל לשחק את עצמך אדם נורמאלי ,אני יכולה להגיד לך שחברות שלי לא יאמנו בחיים שיש לי חרדה חברתית אבל מאובחנות עם חרדה חברתית אז כנראה שאנחנו פשוט שחקנים טובים

שואל השאלה:
באמת? זה אפשרי לשחק את זה? זה נראה לי כאילו זה פשוט מצב נתון ואנחנו צריכים כמה שיותר לנסות להסתיר את זה