2 תשובות
חוסר תנאי מחיה מינמאליים
יותר מדי אנשים
אין היגיינה
ומסע די ארוך
וגם אז לא בטוח תכנסו לארץ
יותר מדי אנשים
אין היגיינה
ומסע די ארוך
וגם אז לא בטוח תכנסו לארץ
הייתה לי עבודה עם השאלה הזו בדיוק לא מזמן, זאת התשובה שכתבתי:
הקשיים איתם התמודדו המעפילים והיישוב בארגון ההעפלה הם:
1. קושי ברכישת ספינות וגיוס אנשי צוות - למוסד לעלייה ב', אשר היה מוסד שהוקם על ידי ההגנה וקיבל את האחריות להבאת עולים בדרך בלתי לגאלית, היה קושי רב ברכישת ספינות משום שהמצב הכלכלי שלו לא היה טוב וגם משום שלא רצו למכור לו ספינות בשל פיקוח בריטניה והשלטונות באירופה. לרוב הספינות שאנשי המוסד לעלייה ב' כן הצליחו לרכוש היו רעועות ולא כשירות למסע. אנשי המוסד לעלייה ב' הפכו ספינות מסע לספינות נוסעים אך רובן היו מסוכנות להעפלה. בשל מצב הספינות ובשל שמדובר בפעולה לא חוקית ומסוכנת, רבים מן אנשי הצוות חששו מההעפלה ועל כן היה קשה לגייס אנשי צוות.
2. ארגון המעפילים לקראת עלייה - היה קושי בארגון העולים באירופה למקומות מפגש לפני העלייה לספינות. הבריטים התנגדו להעפלה ועל כן היה צורך לשמור על המסע בסוד מפני הרשויות וכן מהשלטונות הבריטיים. הבאת העולים למקומות מפגש היוותה קושי מבחינה כלכלית, לרוב היה צורך לשכן את העולים במחנות זמניים באירופה עד הפלגת אירופה, לפעמים מספר ימים, ובזמן הזה היה צריך לדאוג למזון וללינה בתנאים סבירים.
3. המצור הבריטי - הבריטים התנגדו נחרצות להעפלה ועשו הכול כדי למנוע מכירת ספינות למוסד לעלייה ב'. בנוסף, הם ארבו בנמלים ודאגו שלא תתאפשר יציאת ספינות המעפילים. בים התיכון שטו משחתות (ספינות מלחמה) בריטיות שעצרו את ספינות המעפילים בלב ים ואילצו אותן לחזור לנמל שממנו יצאו. במידה וספינות המעפילים הצליחו לעבור את המשחתות, חיכו להן לרוב כוחות בריטיים בכניסה לארץ שמנעו את כניסתם, או שהעלו את המעפילים לספינות גירוש לאירופה, ובשלב מאוחר יותר למחנות מעצר בקפריסין (שהייתה בשליטת בריטניה).
4. הקליטה בארץ - חלק מהמעפילים הצליחו בסופו של דבר להגיע לארץ ישראל למרות המצור הבריטי, אך היה צורך להעביר אותם בסודיות ובדרכים עקלקלות ליישובים שקרובים לחופים, ולאנשי הפלמ"ח והפל-ים היה קושי לעשות זאת משום שהבריטים ערכו סיורים לאורך החופים כדי למנוע את כניסתם של המעפילים לארץ.
הקשיים איתם התמודדו המעפילים והיישוב בארגון ההעפלה הם:
1. קושי ברכישת ספינות וגיוס אנשי צוות - למוסד לעלייה ב', אשר היה מוסד שהוקם על ידי ההגנה וקיבל את האחריות להבאת עולים בדרך בלתי לגאלית, היה קושי רב ברכישת ספינות משום שהמצב הכלכלי שלו לא היה טוב וגם משום שלא רצו למכור לו ספינות בשל פיקוח בריטניה והשלטונות באירופה. לרוב הספינות שאנשי המוסד לעלייה ב' כן הצליחו לרכוש היו רעועות ולא כשירות למסע. אנשי המוסד לעלייה ב' הפכו ספינות מסע לספינות נוסעים אך רובן היו מסוכנות להעפלה. בשל מצב הספינות ובשל שמדובר בפעולה לא חוקית ומסוכנת, רבים מן אנשי הצוות חששו מההעפלה ועל כן היה קשה לגייס אנשי צוות.
2. ארגון המעפילים לקראת עלייה - היה קושי בארגון העולים באירופה למקומות מפגש לפני העלייה לספינות. הבריטים התנגדו להעפלה ועל כן היה צורך לשמור על המסע בסוד מפני הרשויות וכן מהשלטונות הבריטיים. הבאת העולים למקומות מפגש היוותה קושי מבחינה כלכלית, לרוב היה צורך לשכן את העולים במחנות זמניים באירופה עד הפלגת אירופה, לפעמים מספר ימים, ובזמן הזה היה צריך לדאוג למזון וללינה בתנאים סבירים.
3. המצור הבריטי - הבריטים התנגדו נחרצות להעפלה ועשו הכול כדי למנוע מכירת ספינות למוסד לעלייה ב'. בנוסף, הם ארבו בנמלים ודאגו שלא תתאפשר יציאת ספינות המעפילים. בים התיכון שטו משחתות (ספינות מלחמה) בריטיות שעצרו את ספינות המעפילים בלב ים ואילצו אותן לחזור לנמל שממנו יצאו. במידה וספינות המעפילים הצליחו לעבור את המשחתות, חיכו להן לרוב כוחות בריטיים בכניסה לארץ שמנעו את כניסתם, או שהעלו את המעפילים לספינות גירוש לאירופה, ובשלב מאוחר יותר למחנות מעצר בקפריסין (שהייתה בשליטת בריטניה).
4. הקליטה בארץ - חלק מהמעפילים הצליחו בסופו של דבר להגיע לארץ ישראל למרות המצור הבריטי, אך היה צורך להעביר אותם בסודיות ובדרכים עקלקלות ליישובים שקרובים לחופים, ולאנשי הפלמ"ח והפל-ים היה קושי לעשות זאת משום שהבריטים ערכו סיורים לאורך החופים כדי למנוע את כניסתם של המעפילים לארץ.
באותו הנושא: