3 תשובות
זו בדיוק המטרה, להכיר את הבן אדם
שואל השאלה:
אבל אני למשל צריך להכיר לפני את הבנאדם מהצד, לראות איך הוא, וכו'.
אבל אני למשל צריך להכיר לפני את הבנאדם מהצד, לראות איך הוא, וכו'.
אנונימי
לדעתי זה מתחיל קודם כל *במנטליות* שלך. יש שני דברים עיקריים שצריך לקחת בחשבון לפני שאנחנו פונים לבן אדם שאנחנו לא מכירים:
1) דבר ראשון שצריך לקחת בחשבון: השיחה לא תמיד תזרום. (שזה בסדר.)
- יכול להיות שנפנה למישהו והשיחה לא תזרום. מן "מראיין ומרואיין". לגיטימי. אנחנו בדרך כלל רוצים ששיחה תזרום גם מהכיוון השני, התעניינות הדדית, נכון? אם אנחנו רואים שאין על מה לדבר ולא מתעניינים בנו בחזרה.. זה בסדר. כנראה שזה לא שווה את המאמץ שלנו וממשיכים הלאה.
2) דבר שני שצריך לקחת בחשבון: מה שהאדם שאנחנו פונים אליו חושב או מרגיש באותו רגע לא תלוי בנו. (שזה בסדר.)
- יש מצב שאנחנו ניגש לבן אדם שעבר עליו יום קשה, שאולי קרה לו משהו מצער לפני כמה דקות, או שהוא התעצבן בגלל אירוע מסוים.. והשיחה לא תתאים לו באותו רגע. קורה לכולנו. לא תמיד יש לאנשים מצב רוח לשיחות. אם לא נהיה מוכנים לתגובות שהן קצת בוטות לפעמים מהצד השני, גם אם באנו בכוונה טובה.. אנחנו ניעלב, וחבל - כי שוב, מה שהם מרגישים באותו רגע לא תלוי בנו!
3) דבר שלישי שאפשר לקחת בחשבון: שיחה היא דבר לא צפוי. (שזה מגניב!)
הרבה פעמים אנחנו נמצא את עצמנו מתכננים שיחות בראש שלנו: מה נאמר, מה נשאל, איך נגיב, מה יקרה אם... מה נעשה אם.... מ י ו ת ר! זה באמת לא אפשרי עבורנו לחזות מה יהיה בשיחה, באיזה סביבה היא תהיה, איך נרגיש, איך האדם האחר ירגיש. אם נבוא בראש פתוח לשיחה, השיחה תהיה הרבה יותר מהנה ומסקרנת. כך גם נוכל להכניס יותר ביטוי עצמי אותנטי לשיחה שזה תמיד טוב ונכון להיות אנחנו. (:
--
הסיבה שבגללה כתבתי "(זה בסדר)" היא שברגע שבאמת נבין שלא כל שיחה תהיה מושלמת, נוכל לדכא את הפחד או החשש לגשת לאדם זר סתם ככה. כל עוד ניקח את הדברים האלה בחשבון יהיה בסדר! אנחנו יודעים שלא כל טוסט שנכין יצא כמו בפרסומת של גבינת עמק, זה עוצר אותנו מלהכין אותו?
הרבה פעמים אנחנו מפחדים לגשת בגלל פחד שלא יהיה מה לומר, שהשיחה לא תזרום, שאותו אדם לא יבין מה אנחנו רוצים ממנו! כמה חששות.. לדעתי? כל עוד אנחנו סומכים על עצמנו מספיק שנתמודד עם הכל, אין סיבה לדאוג משיחה שלא תזרום, כי אנחנו יודעים שזה קורה ושהכל בסדר.
ועוד כמה טיפים מחוויות אישיות שלי:
1) להתעניין באמת! מאיפה הוא? במה הוא עוסק? מה התחביבים שלו? יש לו אחים? חיות מחמד? מה הסגנון במוסיקה? מה היעד הבא שהוא טס אליו? חסר מה לשאול? (:
2) חיוך! לדעתי יחס גורר יחס ומה שאנחנו משדרים לאחרים, ישודר בחזרה אלינו. אם נבוא למישהו עם פרצוף באסה, אנחנו כנראה נזכה ליחס דומה מהצד השני. אם נבוא בחיוך ובסקרנות, גם פה נקבל יחס דומה!
3) קשר עין! לדעתי זה חשוב מאוד. מעבר לביטחון שזה משדר, יש בקשר עין תחושה שאתה באמת מתעניין באותו אדם. לא כיף לדבר לבן אדם שמסתכל בטלפון שלו, נכון?
אם קשה לך הסתכל בעיניים אפשר גם להסתכל על האף שלו, זה יראה כאילו אנחנו מסתכלים ישירות לעיניים. נסו את זה על חברים חחח.
4) אם אין התעניינות בחזרה.. אז חדל. חחח
--
והכי פרקטי? התעניינת בבן אדם? גש אליו ולפי הסיטואציה תזרום.
לדוגמה:
זר ברחוב: תיגש ותשאל שאלה כמו איפה יש תחנת אוטובוס באזור? אם הוא יענה תוכל להמשיך ולשאול אם הוא מהאזור, לשתף אותו באיזה משהו.. ואם הוא ישאל אותך שאלות בחזרה פשוט לזרום.
בהצלחה חברים! (:
1) דבר ראשון שצריך לקחת בחשבון: השיחה לא תמיד תזרום. (שזה בסדר.)
- יכול להיות שנפנה למישהו והשיחה לא תזרום. מן "מראיין ומרואיין". לגיטימי. אנחנו בדרך כלל רוצים ששיחה תזרום גם מהכיוון השני, התעניינות הדדית, נכון? אם אנחנו רואים שאין על מה לדבר ולא מתעניינים בנו בחזרה.. זה בסדר. כנראה שזה לא שווה את המאמץ שלנו וממשיכים הלאה.
2) דבר שני שצריך לקחת בחשבון: מה שהאדם שאנחנו פונים אליו חושב או מרגיש באותו רגע לא תלוי בנו. (שזה בסדר.)
- יש מצב שאנחנו ניגש לבן אדם שעבר עליו יום קשה, שאולי קרה לו משהו מצער לפני כמה דקות, או שהוא התעצבן בגלל אירוע מסוים.. והשיחה לא תתאים לו באותו רגע. קורה לכולנו. לא תמיד יש לאנשים מצב רוח לשיחות. אם לא נהיה מוכנים לתגובות שהן קצת בוטות לפעמים מהצד השני, גם אם באנו בכוונה טובה.. אנחנו ניעלב, וחבל - כי שוב, מה שהם מרגישים באותו רגע לא תלוי בנו!
3) דבר שלישי שאפשר לקחת בחשבון: שיחה היא דבר לא צפוי. (שזה מגניב!)
הרבה פעמים אנחנו נמצא את עצמנו מתכננים שיחות בראש שלנו: מה נאמר, מה נשאל, איך נגיב, מה יקרה אם... מה נעשה אם.... מ י ו ת ר! זה באמת לא אפשרי עבורנו לחזות מה יהיה בשיחה, באיזה סביבה היא תהיה, איך נרגיש, איך האדם האחר ירגיש. אם נבוא בראש פתוח לשיחה, השיחה תהיה הרבה יותר מהנה ומסקרנת. כך גם נוכל להכניס יותר ביטוי עצמי אותנטי לשיחה שזה תמיד טוב ונכון להיות אנחנו. (:
--
הסיבה שבגללה כתבתי "(זה בסדר)" היא שברגע שבאמת נבין שלא כל שיחה תהיה מושלמת, נוכל לדכא את הפחד או החשש לגשת לאדם זר סתם ככה. כל עוד ניקח את הדברים האלה בחשבון יהיה בסדר! אנחנו יודעים שלא כל טוסט שנכין יצא כמו בפרסומת של גבינת עמק, זה עוצר אותנו מלהכין אותו?
הרבה פעמים אנחנו מפחדים לגשת בגלל פחד שלא יהיה מה לומר, שהשיחה לא תזרום, שאותו אדם לא יבין מה אנחנו רוצים ממנו! כמה חששות.. לדעתי? כל עוד אנחנו סומכים על עצמנו מספיק שנתמודד עם הכל, אין סיבה לדאוג משיחה שלא תזרום, כי אנחנו יודעים שזה קורה ושהכל בסדר.
ועוד כמה טיפים מחוויות אישיות שלי:
1) להתעניין באמת! מאיפה הוא? במה הוא עוסק? מה התחביבים שלו? יש לו אחים? חיות מחמד? מה הסגנון במוסיקה? מה היעד הבא שהוא טס אליו? חסר מה לשאול? (:
2) חיוך! לדעתי יחס גורר יחס ומה שאנחנו משדרים לאחרים, ישודר בחזרה אלינו. אם נבוא למישהו עם פרצוף באסה, אנחנו כנראה נזכה ליחס דומה מהצד השני. אם נבוא בחיוך ובסקרנות, גם פה נקבל יחס דומה!
3) קשר עין! לדעתי זה חשוב מאוד. מעבר לביטחון שזה משדר, יש בקשר עין תחושה שאתה באמת מתעניין באותו אדם. לא כיף לדבר לבן אדם שמסתכל בטלפון שלו, נכון?
אם קשה לך הסתכל בעיניים אפשר גם להסתכל על האף שלו, זה יראה כאילו אנחנו מסתכלים ישירות לעיניים. נסו את זה על חברים חחח.
4) אם אין התעניינות בחזרה.. אז חדל. חחח
--
והכי פרקטי? התעניינת בבן אדם? גש אליו ולפי הסיטואציה תזרום.
לדוגמה:
זר ברחוב: תיגש ותשאל שאלה כמו איפה יש תחנת אוטובוס באזור? אם הוא יענה תוכל להמשיך ולשאול אם הוא מהאזור, לשתף אותו באיזה משהו.. ואם הוא ישאל אותך שאלות בחזרה פשוט לזרום.
בהצלחה חברים! (: