אנשים שיכולים לעודד אותי איכשהו זה יעזור

משהו שכתבתי לפני שנה...
נמאס ליי..מהאף שלי.
נמאס לי לשבת כל לילה ולבכות על האף שלי בשקט בלי שאף אחד שומע.
הוא גדול,מכוער,האורך ארוך,הנחיריים גדולות והוא לא פרופורציונלי לפנים שלי.
אני כל כך מחכה לעשות ניתוח לאף הזה..
יש שיגידו:"את צריכה לאהוב את עצמך כמו שאת" אבל אני ניסיתי.באמת שניסיתי.מכיתה ו' אני כל פעם מחדש שאני עוברת במראה אני מסתכלת רק על האף וכל פעם עוד שנייה בוכה.
בא לי לעשות ניתוח לא רק בגלל שאני הולכת ברחוב ואני מרגישה שמה שהם מסתכלים זה רק על האף שלי.
גם אני הולכת ברחוב וכל מה שאני חןשבת עליו זה האף שלי.אני מנסה תמיד רק לא להראות את הפנים בפרופיל כי אז אנשים בכלל יגעלו.מזל שיש את המסכה שמסתירה.
אני כל כך מחכה לגיל 16 לעשות את הניתוח הזה וסוף סוף להתחיל בעזרת השם לאהוב את עצמי כי עכשיו אולי אני מראה שהכל טוב אבל אני לא אוהבת את עצמי אפילו טיפה.
שאני מצטלמת אני לא מסתכלת על איך יצאתי אני מסתכלת על איך האף יצא.
שאני מסתכלת במראה אני מסתכלת על האף.
שאני מסתכלת על אנשים אני יודעת שהם מסתכלים על האף כי אי אפשר להתעלם.
שאני רואה סדרה/סרט/כל דבר אפשרי שאומרים יש להוא ולהוא אף גדול אני ישר עוד יותר מובכת ובאלי לבכות ולקבור את עצמי באדמה.
שאני רואה סירטונים של בנים/בנות שעשו ניתוח אף אני מקנאה.
שאני כותבת את זה עכשיו יורדות לי דמעות.
מקווה שיהיה לי את הכסף לעשות את זה כי אף אחד מהמשפחה לא יממן כי הם לא יסכימו לי.
בעזרת השם אני אעשה ניתוח אף.