מה דתיים עושים עם קראש?

מתחתנים

מה הם עושים

אין לרוב. מסתכלים על תורה יותר.

שמים פתק

תלוי כמה דתיים... יש שלא יצאו עם בנות ויש כאלה שכן.

הם לא עושים כלום

שואל השאלה:
דתי דתי דוס

אז לא עושים כלום, גם לרוב לא יהיה להם כי הם לא יהיו בקשר עם בנות

מתחתנים אבל בתכלס הם מתחתנים ישר אחרי 2 3 פגישות אין להם את זה של זוגיות ללא נישואים כמונו או להכיר ולקחת את הזמן שנה שנתיים זוג ואז חתונה זה אסור

נפגשיםמואחרי כמה חודשים שהם ביחד מדברים על חתונה ואז הןא מציע להם והם מתארסים ומתחתנים

משחקים קדוואה

מה קשר ברור שנפגשים... לרוב לא אחד על אחד אבל ברור שנפגשים ויש קצת אינטרקציה
ובקשר לשאלה עד גיל 15-16 לא נראה לי שאעשה משהו עם הקראש שלי אולי בגיל קצת יותר מאוחר הוא יזרום(חרדים פתוחים)

אני דתי 'דוס' לפי רוב הדעות.

קראש כמו שהוא, נגמר בקראש, בזבוז כוחות וזמן.
אם הייתה לי כזאת, הייתי משתדל להבין מאיפה הרעיון הזה הופיע ולשלוט עליו, אני לא הולך לפי הטבע הבהמי שלי. כשאפגוש את אשתי זה לא יהיה בגלל קראש או 'הידלקות'. זה יהיה דייט שיושבים ביחד, מדברים, מחייכים, מתרכזים באישיות ולא בגוף שמסיח את דעתנו. זה יצור קשר עמוק יותר איתה, פחות מבוסס על דברים חיצוניים.

כמות הפגישות משתנה בין אדם לאדם. אני מכיר זוגות שהתחתנו אחרי 3 פגישות, וזוגות שהחליטו רק אחרי 30 פגישות.

בן אדם פרטי גם אם לא אתחתן עם הקראש(לא שאלו הם התוכניות שלי) אני לא אתחתן עם בן אדם שאין לי משיכה בסיסית אליו... זה לא קשור ללשבת לדבר...

אנונימית
נכון, חיבה לבן/בת הזוג זה חובה, אסור לקדש אישה עד שהוא רואה אותה.
אבל קראש והידלקות זה לא אהבה זו תאווה.

חרדים בבני ברק- בדרך כלל זה לא קורה בגלל שיש כל הזמן הפרדה בין בנים לבנות אבל אם בכל זאת אז צריך לבדוק בכלל אם הצד השני בעניין (דרך שדכן) וגם בכלל הצדדים מתאימים מבחינת יחוס ומעמד וחסידים זה בכלל עניין אחר
עכשיו דתי בבני עקיבא זה יותר סיפור קל וזה דומה יחסית לעולם החילוני, פשוט שבדתי לאומי מתחתנים מוקדם עושים את זה אחרי החתונה ודתי לפי דעתי זה דתי לפי דעתי (בזרם הדתי יש כל כך הרבה סוגים אז עדיין בזרם מסויים יהיה שדכנית וכל מיני)

אני אישית התפללתי ש"אהבה שלי" תעבור אל הקדוש ברוך הוא ולא ישאר אליה

אני פשוט סובלת בשקט

שואל השאלה:
מה עושה חרדית בת 16?

אין לה קראש כמעט, בנים ובנות לא מסתובבים ביחד סתם ככה. אבל כמו שאמרתי, אם יש קראש, מתעלמים מזה.
להיכנס לזוגיות שלא בשביל חתונה זה בזבוז כוחות, ונזק לנערה.

אני האנונימית מלמעלה,
יש קראש וזה טבעי ואני יסביר למה
א'. כן יש קצת אינטרקציה עם בנים, במיוחד בגילאים שלפני ישיבה גדולה וכדומה... בכל מיני מקומות כגון וכדומה...
ב'. הורמונים זה טבעי! לא צריך להתבייש בזה, אבל זה שלא צריך להתבייש לא אומר שצריך לעשות עם זה משהו...
זה כמו שבן יאונן פעם חד פעמית ואפילו בלי לשים לב... אם הבנתם למה אני מתכוונת(גם אם הוא אחרי שניה התחרט והפסיק הוא עדין עשה את זה-וזה מתקשר לשורות הבאות(תנסו להבין את הקשר))
לא חושבת שצריך לנופף בזה ולצעוק ברחובות יש לי קראש יש לי קראש כי מילא לא יקרה עם זה כלום וזה יכול להכשיל אבל קראש זה טבעי לגמרי ועד שהבנתי את זה פשוט אמרתי לעצמי שאני פגומה ולא שווה,
אני יגלה לכם שעד שהגעתי למסקנה הזאת עברה קצת יותר משנה שפשוט הקטנתי את עצמי כי מי שיש לה כביכול 'קראש'(זאת מילה גדולה מידי אבל לא יודעת איך להחליף אותה) לא שווה, ולא מוערכת לפני הקב''ה, הייתי בוכה שעות על למה זה קרה לי, אבל זה טבעי!
זה טבעי! אפשר לעבוד על המידות אבל לא להצטער על זה...
יצאתי די מבולגנת אז סליחה

עריכה: מדברת על חרדים או דתיים שממש קרובים לחרדים
בקשר לדתיים פחות וכל זה אני לא כל כך מבינה בזה.. נראלי מגיל 18 כביכול ההורים מסכימים חבר...

תקשיבו דתיים זה בדיוק כמו חילונים רק שהם יוצר רצינים ויש ילא כאלה שיש להם חבר או חברה בגיל 15 או 16 ואם זה באמת עובד בניהם הם מתחתנים

יש הבדל בין דתיים לאומים לחרדים, ובכללי כל הזמן משווים וזה מציק

כע^^

מתגברים על המידות

שואל השאלה:
אז הם מתעלמים? אייך? וזה מבאס

כן מבאס רצח

זה לא שיש לנו קראש יותר מדי, יש פחות דיבור ואינטרקציה עם בנות וזה מפחית משמעותית את זה.
מתעלמים או מנתבים לזוגיות אמיתית, תלוי בגיל, באישיות ובקראש. זה לא מבאס, כי אני יודע שקראש זה הידלקות חיצונית או רדודה שמתמקדת בפרטים מסויימים שלא תמיד מתאימים שאבנה איתם זוגיות ונישואין. כשאני אוהב את אשתי (לעתיד), זה בגלל שהיא מתאימה לי ואז התאהבנו, כי אהבה בלי התאמה זה גורם להרבה מאוד צרות ואחוז גירושין מטורף.

איך אתה יודע אם הקראש שלי הוא הקראש שלי רק בגלל חיצוניות? אולי אני מכירה אותו קצת יותר ומדברת איתו קצת יותר ממה שנראה לך?
כן יש לי אינטרציה עם בנים ולא יודעת אם בקטע הזה זה לרעתי או לא

בגלל זה אמרתי "שמתמקדת בפרטים מסויימים שלא תמיד מתאימים". כשיש הרבה רגשות חזקים, לפעמים מתעלמים מהבדלים חשובים ומוחקים התמודדויות. אז יכול ח"ו שתהיה מישהי עם קראש על אתאיסט, שזה סכנה רוחנית וחוסר התאמה מאוד גדול.

כן אבל אני מתכוונת לקראש בין חרדים לא קראש על שחקן/ מישהו שהוא לא דתי או לא מאמין...

גם בין חרדים או דתיים יש הרבה הבדלים של אופי ומטרות בחיים. אהבה זה דבר חשוב, אבל שיבוא בצורה בנויה ונכונה ולא מתוך הידלקות.
יש הבדל בין להעריך ולאהוב אדם, לבין קראש.

שואל השאלה:
בן אדם פרטי
זה לא מפחיד להתחתן בלי לדעת מי הוא באמת ולאהוב אותו לפני?

בלי לדעת מי היא?
אני אראה אותה, אדבר איתה, את הפרטים הבסיסיים (טכניים כמו מקום, ומטרה בחיים) אני מברר כבר בפגישה הראשונה, אופי זה עוד כמה פגישות.
אהבה תהיה, אבל לא צריך ממש הידלקות, כי אהבה צריך לבנות בצורה מאוזנת ומתוך היכרות אמיתית והתחייבות.