אוף אני פשוט מרגישה שכל העולם מבלה ורק אני תקועה בבית

אין לי הרבה חברים אני תמיד חולמת שיהיו לי חברים כמו בחול,שהולכים לכל מקום,שזורמים,שיש להם סטייל,והחברים שלי הם לא כאלה,אתמול לא הפסקתי לבכות על זה שאין לי מה לעשות בחיים ואני תקועה בבית,אמא שלי בשמחה מסכימה לי לצאת לכל מקום אבל הבעיה היא פה שאין לי עם מי לצאת ולטייל..
יש לי חברה שלי אמרה לי שהיא קונה סקייטבורד וישר אחרי שהיא תקנה נלך לסקייטפארק,היא אמרה ביום רביעי שהיא תקנה ביום חמישי,בחמישי היא אמרה בשבת,בשבת היא אמרה בראשון והיום (ראשון ) היא אמרה שאולי היא לא קונה בסוף,תגידו לי,איך הייתם מסתדרים,זה הגיוני,איך דווקא אני כל הזמן נופלת ל"חברות" לא זורמות,לא כלום,אין להן סטייל,הן לא מכבדות אחת את השנייה,מגילות מבנים ואנחנו כבר בכיתה ז' ,עצלניות,קיצור חברות שאף אחד לא רצה ולא ירצה גם!
מה הייתם עושים במקום להחליף חברות(אני בתהליך) איך הייתם גורמים למצב הזוועה הזה להראות טוב יותר
איך לגמור לה לזרום ולקנות סקייטבורד ולבוא איתי לסקייטפארק,עכשיו תבינו זה לא עניין של כסף זה פשוט עניין של זה שהיא לא זורמת ולא רוצה כלום וזה גם ההורים שלה,היא אפילו אמרה לי שהם תוקעים אותה בבית והיא ממש רוצה לטייל ולצאת וזה...אבל הם פשוט תוקעים אותה בבית!
מה לעשות?