זאת עומדת להיות השאלה הכי ארוכה ששאלו אי פעם, אני יצאתי חרא??

אוקיי אז ככה יש לי קראש ואני והוא ידידים טובים ואנחנו סבבה כזה, קיצר אני טסתי שם הכרתי ילד (נקרא לו דן, לחברה שלי נקרא יולי, ולקראש שלי נקרא רון, אתם תבינו בהמשך) שהוא גם מישראל אבל הוא שנה מתחתי בקיצור אז אנחנו היינו ממש סבבה ביחד ובילינו הרבה זמן ביחד עד היום שחזרתי! שם הכל התחיל להשתבש.. (אהה רגע שחכתי להגיד שהוא היה ממש דומה לקראש שלי גם באופי וגם ביופי, כן.. זה היה קצת קריפי) אז היה לנו את המספר של הטלפון אחד של השני אז דיברנו (גם היינו ביחד רק 4 ימים ובימים שהייתי במלון אחר ..) והתכתבנו אבל זה היה כל יום, הגעתי לארץ יום לפניו וגם אז התכתבנו, היינו ממש סבבה, עד הרגע שהוא הגיע הביתה שלו!
אז עוד היה לי כיף
בגלל המחשבה שהייתי בחו"ל ומה רע לי בחיים ושהכרתי ילד ממש נחמד והכל ואז התחילו הלימודים... הם עלו לי על העצבים בטירוף, לא הספקתי לעמוד בקצב הם היו אפילו יותר מידי, עכשיו בעולם אחר לגמרי דן בחיים שלו והכל סבבה לו אין לא בעיות בחיים אז הוא מתקשר אלי ומתכתב איתי ואני לא רוצה לצאת ממש ביצ' אז אני עונה לו ומתכתבת איתו.. אחרי כמה ימים ביום ראשון אחד לי וליולי הייתה עבודת הגשה אם ציון גבוהה בתעודה והיא הייתה חשובה והכל (דן הכיר את יולי, שהיינו בחו"ל אז אני ודן דיברנו איתה בטלפון.. קיצר הוא מכיר אותה) אז נפגשנו ביום ראשון לעשות את העבודה עכשיו היינו צריכות להגיד אותה ביום שלישי ולא התחלנו פירור.. ביום ראשון לא יצא לנו לעשות שום! פאקינג! דבר! והייתי עצבנית ברמות על המורה על החיים ועל הכל עכשיו עזבו את זה שלא עשינו שום דבר דן לא הפסיק להתקשר ולשלוח הודעות ואני סיננתי, הייתי חייבת לעשות את העבודה והיה עליי מלא לחץ. באותו יום הגעתי הביתה התקלחתי הסתדרתי וכו' וכו', אני בטלפון שלי והכל ופתאום דן שולח לי היי אז לא היה יפה שסיננתי אותו והכל אז שלחתי לו היי בחזרה קיצר התחלנו לדבר מי פה ושם התחלתי לכעוס עליו בתירוף בגלל שהוא כתב את הדבר הכי אגואיסטי בעולם! הוא כתב לי בדיוק במילים האלו! "למה סיננת ראיתי שהיית מחוברת אחרי ששלחתי את ההודעה, את יודעת אחרי יום ארוך שהיה לי בלימודים אז רציתי לדבר איתך ואת לא עונה" ככה הוא כתב לי עכשיו אני קיבלתי את כל המרוקו שלי עליו אבל לא הראתי לו את זה, גם למחרת ניפגשתי אם יולי וגם אז לא עשינו שום דבר!
*אני ממשיכה לכתוב בתגובות..