קשה לי בצבא

לכי לקבן הוא יכול להעביר אותך לבסיס אחר והתש

תנסי להתחבר לאנשים ולא להיות אגואיסטית ואדישה, ואם משהו יורד עלייך תעמדי על שלך❤

מבינה אותך.
תנסי לבוא בגישה קצת יותר פתוחה, ואם זה לא מצליח, הכל בסדר.
תפני לקב"ן היחידה ותשתפי אותו בבעיות שלך, תגידי לו שקשה לך עם האנשים ועל ההשלכות הנלוות לכך - הוא יוכל לזרז את תהליך היציאה לבסיס אחר.

יש עוד פרמטרים חשובים. מה לגבי התפקיד עצמו? נהנית מהעבודה עצמה? מרגישה שאת תורמת או נתרמת? מרוצה מהמקום שהגעת, מתאים למטרות שלך?

איך התנאים בבסיס? בסיס עם ת"ש טוב או מספיק טוב?

איך המפקד/ת? בסדר סהכ?

אני שואלת כי לא הייתי ממהרת ישר לעבור אם לא הכל מסתדר ב100%. אני לדוגמה יכולה להזדהות איתך עם העניין של האנשים, למשל בטירונות כן התחברתי לאנשים והיה כיף ובסדיר לא אהבתי את אלו שבאו איתי לתפקיד, וגם לא את אלו שכבר היו שם, הרגשתי שאין לי עם מי להתחבר והרגשתי הרבה לבד, החלק החברתי הוא עדיין אחד החלקים שיותר מבאסים אותי לגבי התפקיד למרות שממש השתפר. הבסיס עצמו שלי ת"ש מאוד, המפקד ממש סבבה, אנשים נחמדים סהכ למרות שאני לא ממש בקשר איתם אבל זה לא שהם מגעילים אליי או משהו, התפקיד הוא כן משהו שיתרום לי בעתיד וחלקים ממנו אני נהנית לעשות(חלקים אחרים כן מבאסים אותי שזה עוד דבר שקצת מקשה).

אבל הדברים הטובים הם אלו שמחזיקים אותי. ובגלל שידעתי שהחלק החברתי מאוד חשוב וגם מהר מאוד למדתי שככה שורדים בצבא פחות או יותר והכל זה קשרים אז התחלתי אפילו להכריח את עצמי לדבר עם אנשים ולפחות "לשחק את המשחק" ולהיות נחמדה לכולם. מנחם גם שיש אנשים שעוזבים וחדשים שבאים כי זה כמו הזדמנויות חדשות ואני מכירה אנשים גם בתחנות אוטובוס ליד הבסיס ובתורנויות וזאת הזדמנות לרענון כזה מהאנשים שאין לי כוח לראות ולהכיר אנשים חדשים שלפעמים יש גם כימיה טובה איתם וכיף איתם. ויש לי חברה אחת ממש טובה שאיתי בצוות אז אני פשוט נשארת איתה רוב היום. בכל אופן, תמיד יש מה לעשות, אני השתדלתי דווקא בגלל זה יותר לנסות לדבר ולהכיר כמה שיותר אנשים כדי למלא קצת את החסר וזה עוזר, סהכ לא סובלת שם ואפילו די נחמד לפעמים.