המורה שלי להיסטוריה עשתה לי שיעור פרטני בגלל שכתבתי בעבודה שלי שאני לא מאמינה באלוהים והיא כעסה עליי בגלל זה

לא לא הייתי נכנסת,מה זה עניינה אם אני מאמינה או לא

מסבירים לה שזו האמונה שלך וזה בסדר. אני מאמינה ולפעמים גם אתאיסטית. אין צד קבוע. זה חלק משלב בחיים וגיבוש דעה עצמית. הכל בסדר.

זאת ממש לא סיבה לגיטימית לכעוס

זה בסדר שאת לא מאמינה זה איך את אומרת את זה מולה אבל לכל אחד יש דעה ואמונה היא לא צריכה לכעוס

אסור לה❤

הן לא יכולות לכעוס בגלל זה.
אני לא הייתי נכנס לשיעור,
זאת האמונה שלך,
לא סיבה לכעוס.

כל אחד יכול להאמין במה שהוא רוצה ואף אחד לא יכול לפסןל אף אחד בגלל דת גזע או מין אוהכל דבר בסגנון . תלכי למנהלת ותסבירי לה שהיא כועסת עלייך על דברים שלאף אחד לא אמור להיות איכפת... זה בסדר לא להאמין המורה הזאת סתומה ואין לאף אחד אפילו להורים שלך זכות להחליט במי תאמיני או לא ( אם את דתייה זה משהו אחר )

^גם אם היא דתייה, לא תמיד אנשים דתיים מבחירה.

לא הייתי נכנס לשיעור.

אני הייתי נכנסת לפרטני הזה, אומרת לה את מה שאני חושבת עליה ויוצאת.
מה אני חושבת?
מי היא בכלל?!
מה אכפת לה...
היא רוצה להאמין שתאמין!
גיבוש דעה עצמית זה משהו שמאוד חסר בשנים האחרונות בקרב בני נוער וילדים.
אז מי היא שהיא תלמד אותך במה להאמין ובמה לא?!

שואל השאלה:
כי זה היה קשור לזה לא כתבתי רמזתי

לא הייתי נכנסת והייתי פונה למורה של הכיתה.

דברי עם הרכזת שכבה / מחנכת
מי היא בכלל אסור לה