7 תשובות
כן רופאת משפחה תפנה אותך לפסיכיאטרית
מה שהוא אמר נראה לי
אני אובחנתי אצל פסיכיאטר
שואל השאלה:
אתם יודעים איך האבחון הולך? זה רק אני והפסיכיאטרית בחדר? איזה שאלות היא שואלת?
אתם יודעים איך האבחון הולך? זה רק אני והפסיכיאטרית בחדר? איזה שאלות היא שואלת?
אנונימית
פסיכיאטר
זה רק את ופסיכיאטר כן אף אחד לא נימצא איתכם בחדר
אתה חושד שיש לך דיכאון? תלך לרופא/רופאת משפחה והוא/היא יפנה/תפנה אותך לפסיכיאטר.
שאלת איך האבחון הולך, הנה הסבר קצר.
אבחון דיכאון הוא תהליך מורכב שמטרתו לקבוע האם הנבדק אכן סובל מדיכאון, אך בנוסף מטרת האבחון היא לשלול גורמים מסוימים שהיו יכולים לגרום לתסמינים השונים מהם סובל המטופל (כמו לדוגמה ירידה בפעילות בלוטת התריס), לאבחן את סוג הדיכאון הספציפי ממנו סובל הנבדק, להעריך את רמת החומרה של הדיכאון ולאפיין את התסמינים הספציפיים בהם הדיכאון בא לידי ביטוי.
שני המדריכים העיקריים המספקים הנחיות לקביעת האבחנה הם ספר האבחנות הבינלאומי (icd-10) והמדריך הסטטיסטי והדיאגנוסטי להפרעות פסיכיאטריות (dsm-v).
אבחון לפי ה- dsm-v
לפי המדריך הסטטיסטי והדיאגנוסטי להפרעות פסיכיאטריות יש לאבחן חמישה תסמינים לפחות מהרשימה הבאה:
ירידה בהנאה ובעניין ברוב פעילויות היומיום (anhedonia או אי נהנתנות).
תגובות רגשיות דיכאוניות ומצב רוח ירוד במשך רוב היום כמעט מדי יום.
הערות או מחשבות אובדניות.
תחושה של חוסר תקווה לגבי העתיד, אשמה, חוסר ישע ותחושת חוסר ערך.
אפתיות, חוסר שקט פסיכומוטורי או רגישות יתר.
קשיי ריכוז ואי שקט.
אובדן כוחות וחולשה.
חוסר תיאבון עם ירידה במשקל או בלי ירידה במשקל.
שינויים משמעותיים בהרגלי השינה שיכולים לבוא לידי ביטוי בעודף שינה או בחוסר שינה.
אבחון לפי ה- icd-10
האבחון לפי ה- icd-10 מבוסס גם כן על ההסתמנות הקלינית של הדיכאון ועל קיום התסמינים במשך שבועיים לפחות. להלן חלק מהתסמינים כפי שהם מופיעים ב- icd-10:
אובדן החשק המיני.
אובדן משקל או תיאבון.
קשיי ריכוז.
חוסר עניין והנאה.
מצב רוח ירוד שלא קשור לנסיבות חיצוניות.
עייפות משמעותית שמופיעה אפילו לאחר מאמץ קל.
האטה משמעותית בתפקודים הפסיכומוטוריים.
יקיצה מוקדמת מהרגיל.
תחושה של חוסר ערך עצמי.
הפרעות שינה.
אם אתה רוצה אפשר לדבר על זה בפרטי, יש לי עוד הרבה מידע שכנראה יכול לעזור.
שאלת איך האבחון הולך, הנה הסבר קצר.
אבחון דיכאון הוא תהליך מורכב שמטרתו לקבוע האם הנבדק אכן סובל מדיכאון, אך בנוסף מטרת האבחון היא לשלול גורמים מסוימים שהיו יכולים לגרום לתסמינים השונים מהם סובל המטופל (כמו לדוגמה ירידה בפעילות בלוטת התריס), לאבחן את סוג הדיכאון הספציפי ממנו סובל הנבדק, להעריך את רמת החומרה של הדיכאון ולאפיין את התסמינים הספציפיים בהם הדיכאון בא לידי ביטוי.
שני המדריכים העיקריים המספקים הנחיות לקביעת האבחנה הם ספר האבחנות הבינלאומי (icd-10) והמדריך הסטטיסטי והדיאגנוסטי להפרעות פסיכיאטריות (dsm-v).
אבחון לפי ה- dsm-v
לפי המדריך הסטטיסטי והדיאגנוסטי להפרעות פסיכיאטריות יש לאבחן חמישה תסמינים לפחות מהרשימה הבאה:
ירידה בהנאה ובעניין ברוב פעילויות היומיום (anhedonia או אי נהנתנות).
תגובות רגשיות דיכאוניות ומצב רוח ירוד במשך רוב היום כמעט מדי יום.
הערות או מחשבות אובדניות.
תחושה של חוסר תקווה לגבי העתיד, אשמה, חוסר ישע ותחושת חוסר ערך.
אפתיות, חוסר שקט פסיכומוטורי או רגישות יתר.
קשיי ריכוז ואי שקט.
אובדן כוחות וחולשה.
חוסר תיאבון עם ירידה במשקל או בלי ירידה במשקל.
שינויים משמעותיים בהרגלי השינה שיכולים לבוא לידי ביטוי בעודף שינה או בחוסר שינה.
אבחון לפי ה- icd-10
האבחון לפי ה- icd-10 מבוסס גם כן על ההסתמנות הקלינית של הדיכאון ועל קיום התסמינים במשך שבועיים לפחות. להלן חלק מהתסמינים כפי שהם מופיעים ב- icd-10:
אובדן החשק המיני.
אובדן משקל או תיאבון.
קשיי ריכוז.
חוסר עניין והנאה.
מצב רוח ירוד שלא קשור לנסיבות חיצוניות.
עייפות משמעותית שמופיעה אפילו לאחר מאמץ קל.
האטה משמעותית בתפקודים הפסיכומוטוריים.
יקיצה מוקדמת מהרגיל.
תחושה של חוסר ערך עצמי.
הפרעות שינה.
אם אתה רוצה אפשר לדבר על זה בפרטי, יש לי עוד הרבה מידע שכנראה יכול לעזור.
באותו הנושא: