מה הפסוק האהוב עליכם מהתנך?

כלום ושום דבר
בפסוק זה בעצם לומדים שהשום דבר עשה כלום (כן אני יודעת שזה פסוק ממש מעניין)

"לך לך" נראה לי סתם כי אני אוהבת להגיד את זה

טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל אֲשֶׁר לֹא יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד.
(קהלת ד' יג')

הפסוק אומר שהסיטואציה בה נולדת לא בהכרח קובעת את גורלך ובכוחך לפעול בכדי לשנות אותו.

"שם רשעים חדלו רגז, ושם ינוחו יגיעי כוח."
איוב ג'
הפרק מדבר הרבה על איך שמוות זה לא בהכרח דבר רע אלא יש בו דברים חיוביים גם, סוג־של שיממון אבל לא עצוב

"...הבל הבלים אמר קהלת, הבל הבלים הכל הבל... מה שהיה, הוא שיהיה, ומה שנעשה, הוא שייעשה ואין כל חדש תחת השמש..." (קהלת א)
זה אומר שבדרך הטבע הדברים לעולם יהיו אותו הדבר במחזוריות שלהם. בבוקר השמש תזרח ובלילה היא תשקע. אנשים ימותו ותינוקות יוולדו. אבל הדבר היחיד שבעצם כן יכול להשתנות הוא האדם וזה תלוי בו כי זה במישור הרוחני ולא הטבעי. בנוסף זה הרבה פעמים מעודד אותי סתם לומר לעצמי "הבל הבלים הכל הבל"- יעני שהכל סתם שטויות ולא צריך להתרגש מכל דבר, צריך לזכור מהם הדברים החשובים באמת בחיינו...