יש לי בעיה שלאף אחד כמעט אין ואני לא יודעת איך אני אצליח להתגבר..

אם אני רוצה להסתכל למשל לצד ימין, אני כביכול אראה פוזלת, עין שמאל שלי זזה כרגיל, אך כשאזיז את עין שמאל לצד ימין, עין ימים לא תזוז ותישאר במקום, ובערך אותו דבר לצד השני, משהו מפחיד.. לאף אחד כמעט אין, אף אחד לא יבין את ההרגשה של לקנא בכל בן אדם שעובר ברחוב, לקנא בדבר הכי נורמלי לכם כביכול.. אני כבר מפחדת לחשוב איך אנשים רואים אותי, זה נושא כזה רגיש אצלי, בסדרות בסרטים ברחוב עם חברים עם משפחה.. בכל אחד אני מקנאה, בחיים לא יהיו לי את העיניים הגדולות והיפות שאני רוצה, לא אוכל להסתכל על מישהו נורמלי. אין לזה שום ניתוח גם לא בעתיד, אני אשאר ככה לנצח. איך אני יכולה להמשיך ככה ? קשה לי באמות לקנא בכל שחקן, בכל בן אדם, בחברים ובמשפחה. קשה.