אתם מסכימים איתי שבכל גיל יש קשיים?

כן

כן

כן
יש קשיים קלים יותר וקשים יותר אבל כולנו חווים קשיים

קושי הוא אינדיבידואלי ומשתנה מאדם לאדם. לאחד יכול להיות משהו קשה שלאחר יהיה קל .

כן אבל את לא יכולה לשפוט
זה קשה ללמוד מהזום ברור שאבכה שיהיה לי נכשל בבגרות

שואל השאלה:
גם לי קשה בגלל זום ואין לי בגרויות

לא

שואל השאלה:
מה לא

יאפ

כן, גם לילד בן 3 יש קשיים שקשים לו באותה מידה כמו קשיים של גדולים.
נראלי?

אין לי קשיים ואני בת 16
קושי זה לא לפי גיל זה לפי הבן אדם

כן.

ללא צל ספק
בכל גילים יש קשיים את תמיד תשמעי את זה..מי שמראה לך את השלמות בחיים שלו רק רוצה למכור לך את זה..

כן

ברור שכן וזאת לא שאלה

כע

כן. כי קושי זה דבר סובייקטיבי,
אני רואה הרבה פעמים אנשים אומרים: הייתי רוצה לחזור להיות ילד. ואז נשאלת השאלה - כשהיית ילד לא היו לך קשיים? ברור שהיו! פשוט עם השנים הם מקבלים פרופורציות, וקשה לנו להבין את הקשיים שלנו אז, אז אנחנו נוטים לשכוח אותם. אבל הכול פה זה מאוד סובייקטיבי, עניין של תחושה, זה שאותו הילד "רק" איבד את הצעצוע האהוב עליו, לא אומר שהקושי שלו לא שווה לקושי של ילד שנכשל במבחן חשוב. זה אותו דבר, מבחינת קושי. כי זה עניין של תחושה.

גם לי יש קשיים ואני כבר לוחם בצהל

כן

רציתי לחפור על גיל ההתבגרות אבל אין לי כוח אז
כן

לא, כשאתה ילד עד גיל גן חובה לא אמור להיות לך קשיים (אם אתה בן אדם בלי מוגבלויות מסויימות כמובן)

^מה הקשר ? יכול להיות קשים במשפחה או וואטבר , זה לא מתבטא רק בקושי גופני

בהחלט. לכל גיל יש את הקשיים שלו ואת המשברים שלו. והם תמיד נראים הכי רציניים בעולם.
כשהילדה שלי היתה בת שנתיים לערך היא הכינה בגן יצירה של פרח מנייר, אותה אהבה מאוד. באחד הלילות היא התחילה למרר בבכי עז מתוך שינה. הערתי אותה ושאלתי אותה מה קרה. בין יבבה ליבבה, היא ענתה לי: "הפרח ברח!" כנראה שהיא חלמה משהו כזה. וזה היה, מבחינתה, איום אמיתי ומשבר רציני מאוד.

בכל שלב בחיים יש קשיים

כן .

יש קשיים בכל גיל, אבל ההשלכות שלהם על החיים שלך גדלות עד גיל מסויים.

כולנו חווים קשיים, בכל גיל. כל אחד לוקח את "הקושי" למקום שונה אז ככה שאצל כל אחד זה גם מתבטא אחרת..

איתי ב.ל.,
אתה פשוט לא זוכר איך זה להיות בגיל הזה. הקטן שלי בן שנה ועשר כמעט, משתוקק ללחוץ על כפתורים. כשלוקחים ממנו את השלט, זו טרגדיה. וכשאנחנו לא מבינים מה הוא מבקש, גם זה מאוד מתסכל אותו.
כשהגדולה שלי היתה בת 3 לערך היו מילים שהיא עדיין אמרה בצורה לא ברורה. לפעמים, היא היתה חוזרת על אותה המילה מספר פעמים, וכשהיתה מבינה שלא הצלחנו להבין מה היא אומרת, היתה פורצת בבכי של תסכול. כך שגם להיות קטן יכול להיות קשה ומתסכל.

כן

כן אבל בגרויות זה סיוט

מסכימה

את לא מבינה שבגרות זה מה שחשוב הלוואי הייתי כיתה ט'-י' שאין בכלל בגרויות לא היה אכפת לי להיכשל ולא הייתי בכלל נכנסת לזום אני בזום רק כי יש לי 8 בגרויות השנה ואין לי שמץ של מושג מה החומר בכלל וגם זאת השנה האחרונה שלי אז אני חייבת להשקיע.

אבל הגיל הכי קשה אני חושבת זאת השנה הראשונה של החיים
איזה תסכול
אי אפשר לזוז, אי אפשר לאכול לבד, אף אחד לא מבין אותך, אתה לא יכול לגרד, אתה לא שולט בצרכים שלך, אתה יוצא לעולם מסנוור ומואר מהבטן שזה בטח המקום הכי כיפי בעולם
כמה בכי

מי אמר שאין קשיים שאתה קטן

כן
לכל גיל יש את הקושי שלו

הבעיות פורפורציונליות לגיל,
ככל שאתה מתבגר הצרות יותר רציניות,
אבל בתחילת הדרך, כל פעם שצצה בעיה היא נראית לך הכי רצינית שיש, ואז אתה עובר אותה ונתקל באחת יותר רצינית, ככל שאתה מתקדם בחיים החוסן גובר והבעיות גדלות בהתאם, אי אפשר להגיד לאדם צעיר יחסית שעדיין לא הגיע לקשיים של "גדולים" שהצרות שלו קטנות או חסרות משמעות, בשבילו באותו רגע זה סוף העולם.

בהחלט בכל גיל יש קשיים, וזו בדיוק הסיבה שה"מעצבנים האלה" לא בוכים בגלל הבגרויות ומאשימים את כל העולם. קשה להם והם במצוקה והם מבקשים עזרה. למה לזלזל?

כן, אבל מה הקשר

כן בכל גיל
אפילו בכיתה א המעבר מהגן לבית ספר
חטיבה המעבר מיסודי לחטיבה
המעבר לתיכון
בגרויות
צבא

כן .

בממוצע יש גילאים שיש בהם יותר קשיים מאחרים אבל בעיקרון אין ספק, יכול להיות ילד בן 5 עם יותר קשיים מאדם בן 50

כן

ברור