3 תשובות
לא עברתי טירונות ואני עוד שנה רק מתגייסת
אבל אני חושבת שבטירונות יש יותר תזוזות ובכללי יש יותר כניסה למערכת הצבאית ואז את מגיעה לסדיר אותם אנשים אותה עבודה כאילו אין משהו יותר מידי שונה הטירונות מגבילה אותך.
אבל אני חושבת שבטירונות יש יותר תזוזות ובכללי יש יותר כניסה למערכת הצבאית ואז את מגיעה לסדיר אותם אנשים אותה עבודה כאילו אין משהו יותר מידי שונה הטירונות מגבילה אותך.
אני כזאת, ממש נהנתי בטירונות ורציתי לחזור ולא היה אכפת לי להשאר והיה לי ממש קשה להתאקלם לסדיר והייתי בוכה כל יום שחזרתי הביתה כל החודש הראשון בסדיר(עושה יומיות). עכשיו אחרי כמעט שנה התרגלתי ולא שונאת להיות שם אבל נראה לי עדיין נהנתי יותר בטירונות ואני לא נהנית עכשיו אבל גם לא סובלת, עדיין מחכה בסך הכל להשתחרר.
תכלס בטירונות אתה לא מבצע עבודה כלשהי אני עשיתי 02 אז זה היה בעיקר חברתי כזה לדבר עם אנשים, היו שיעורים כאלה שהזכירו לי בית ספר ואני אהבתי בית ספר אז היה נחמד והתחברתי לכמה בנות שם הייתה לי חבורה הרגשתי שהסתדרתי עם אנשים וחברתית היה לי ממש טוב לא הרגשתי בודדה ונהנתי עם האנשים שם והרגשתי חלק, היה כיף לצחוק על הדברים הטיפשיים שאמרו לנו ולרכל על המפקדות, סתם חוויות טיפשיות כאלה ולקנות גלידה בין השיעורים וזה, גם האוכל בבסיס של הטירונות היה טוב יותר.
בסדיר לא באו איתי לבסיס אף אחד מאלו שהתחברתי אליהם וכן באו אנשים מהטירונות אבל דווקא אלה שלא התחברתי אליהם בכלל, קצת התבאסתי לגלות מה התפקיד וראיתי שאני לא ממש מתחברת אבל הכי קשה היה לי האנשים, בגלל זה אני ממש מאמינה שאנשים הם אלה שעושים את התפקיד. לא התחברתי לאף אחד מאלה שבאו איתי ביחד לתפקיד, לא התחברתי לאנשים שכבר היו במדור ולא ראיתי את עצמי גם מתחברת אליהם בעתיד והרגשתי לבד שחלק מהם הכירו מהטירונות והתחברו והיה נראה שהם מצאו את המקום שלהם ואני לא.
התגעגעתי לתחושה הביתית, לצחוקים עם האנשים, ללהתבטל וללמוד בשיעורים מטומטמים ולצחוק על הפקודות וכל זה ופתאום זה היה עבודה אישית כזה, סתם לשבת מול המחשב כל היום ולא דיברתי עם אף אחד כי לא הכרתי וכולם היו יותר מבוגרים ממני והאחרים שבאו איתי היו ממש שונים ממני.
עכשיו אני עדיין לא ממש מרוצה מהתפקיד עצמו אבל די התרגלתי, באופן מוזר אני די אוהבת תורנויות כי אז אני מכירה אנשים חדשים ולא את אלו שתקועים איתי שאת רובם אני עדיין לא אוהבת אבל למדתי להסתדר גם איתם ואני בקשר בסדר עם כולם שזה גם עוזר, עם אחת מאלה שבאה איתי מהטירונות דווקא כן התחברתי וזה ממש עוזר, היא החברה הכי טובה שלי שם ובתורנויות אני מכירה עוד ולאט לאט יותר ויותר פרצופים מוכרים וזה הופך את החוויה לטובה יותר. אז עכשיו אני בסדר אבל כן נהנתי יותר בטירונות.
תכלס בטירונות אתה לא מבצע עבודה כלשהי אני עשיתי 02 אז זה היה בעיקר חברתי כזה לדבר עם אנשים, היו שיעורים כאלה שהזכירו לי בית ספר ואני אהבתי בית ספר אז היה נחמד והתחברתי לכמה בנות שם הייתה לי חבורה הרגשתי שהסתדרתי עם אנשים וחברתית היה לי ממש טוב לא הרגשתי בודדה ונהנתי עם האנשים שם והרגשתי חלק, היה כיף לצחוק על הדברים הטיפשיים שאמרו לנו ולרכל על המפקדות, סתם חוויות טיפשיות כאלה ולקנות גלידה בין השיעורים וזה, גם האוכל בבסיס של הטירונות היה טוב יותר.
בסדיר לא באו איתי לבסיס אף אחד מאלו שהתחברתי אליהם וכן באו אנשים מהטירונות אבל דווקא אלה שלא התחברתי אליהם בכלל, קצת התבאסתי לגלות מה התפקיד וראיתי שאני לא ממש מתחברת אבל הכי קשה היה לי האנשים, בגלל זה אני ממש מאמינה שאנשים הם אלה שעושים את התפקיד. לא התחברתי לאף אחד מאלה שבאו איתי ביחד לתפקיד, לא התחברתי לאנשים שכבר היו במדור ולא ראיתי את עצמי גם מתחברת אליהם בעתיד והרגשתי לבד שחלק מהם הכירו מהטירונות והתחברו והיה נראה שהם מצאו את המקום שלהם ואני לא.
התגעגעתי לתחושה הביתית, לצחוקים עם האנשים, ללהתבטל וללמוד בשיעורים מטומטמים ולצחוק על הפקודות וכל זה ופתאום זה היה עבודה אישית כזה, סתם לשבת מול המחשב כל היום ולא דיברתי עם אף אחד כי לא הכרתי וכולם היו יותר מבוגרים ממני והאחרים שבאו איתי היו ממש שונים ממני.
עכשיו אני עדיין לא ממש מרוצה מהתפקיד עצמו אבל די התרגלתי, באופן מוזר אני די אוהבת תורנויות כי אז אני מכירה אנשים חדשים ולא את אלו שתקועים איתי שאת רובם אני עדיין לא אוהבת אבל למדתי להסתדר גם איתם ואני בקשר בסדר עם כולם שזה גם עוזר, עם אחת מאלה שבאה איתי מהטירונות דווקא כן התחברתי וזה ממש עוזר, היא החברה הכי טובה שלי שם ובתורנויות אני מכירה עוד ולאט לאט יותר ויותר פרצופים מוכרים וזה הופך את החוויה לטובה יותר. אז עכשיו אני בסדר אבל כן נהנתי יותר בטירונות.
אנונימית
אני שנאתי את הטירונות ואהבתי את הסדיר
באותו הנושא: