אנשים שעברו דיכאון, איך יצאתם מזה?

יש לי חרדה לילית חח בלילה אני עצוב בבוקר אני שמוח

אני אישית עדיין לא הצלחתי לצאת ממנו אבל אולי אוכל לעזור לך.
קודם כל זה תהליך, עדיף להתייעץ עם גורם מוסמך כמו פסיכולוג.
בגדול תוכלי לעשות דברים שאת אוהבת, להתעסק יותר בעצמך, אבל אני לא בטוחה שזה מה שיוציא אותך מהדיכאון.

כשחשבתי שזה עובר טעיתי אחרי חודש

אבחנו אותי לפני שלוש שנים עם דיכאון קליני, הייתי במצב לא טוב ופגעתי בעצמי
הדבר הכי טוב שעשיתי ושהציל אותי זה שפניתי להורים שלי ובקשתי עזרה. אמא שלי ישר קבעה לי תורים לפסיכיאטרית ופסיכולוגית, עשיתי מה שאמרו לי, ועם מחשבה חיובית ורצון לצאת מזה- יצאתי מזה.
בהתחלה נתנו לי כדורי פריזמה אבל אז החליטו שזה לא טוב לי אז נתנו לי רסיטל, לי זה עזר, משפיע אחרת על כל אדם.
אבל הדבר שהכי עזר לי זה להאמין שאני אעבור את זה, בכל דבר רע שקרה ניסיתי לחשוב- מה הדבר הטוב שיצא מזה?
ממש שיניתי גישה וזה עשה לי כל כך טוב
דבר שני זה להשתדל לא להיות לבד
אני באמת חושבת שכל אחד יכול לצאת מזה, רק צריך לבקש עזרה

הרבה אנשים מפחדים לבקש עזרה כי הם מפחדים שישפטו אותם או שיכעסו עליהם, אבל תדעו שזה ממש לא נכון, כל מה שההורים שלכם רוצים זה לעזור לכם, הם מחכים שתגידו להם מה קשה לכם. בין אם יש לכם הפרעות אכילה או דכאון, הם מודעים לתופעות האלה והם יעדיפו שתגידו להם

אצלי זה תקופות בדיכאון יש תקופות שאני יותר בדיכאון ויש תקופות שפחות