יצאתי ילד חרא(אשמח אם תקראו עד הסוף)

אבא שלי אדם שגר לבד (ההורים שלי גרושים) ובקושי ויש לו חברים. הייתה לו חברה למשך שנתיים שבחודשיים האחרונים אני ואחים שלי רק מנסים לגרום לו לנתק ממנה קשר למרות שהוא אומר שהיא מתחילה לעשות לו טוב ושהוא לא לבד כשהוא איתה. היום הייתה לנו שיחה קצרה כשהוא החזיר אותי הביתה שהגיעה לטונים גבוהים מאוד ובשיחה ממש יצאתי עליו...
כשהסתיימה השיחה והגענו לבית שלי הכעס שלי התחיל לרדת והחיבוק ונשיקת פרידה שלנו היה ממש ייבש וחסר כל אהבה...
כשהייתי בתחילת המדרגות הבנתי כמה מטומטם הייתי שיצאתי עליו ככה כי הכל התחיל מזה שהוא ביקש ממני לעשות משהו שיעזור לי.
ירדתי כדי לבקש סליחה ואבא שלי אמר לי שהכל טוב והוא התחיל לבכות על הכתף שלי כשחיבקתי אותו. אני באמת מרגיש חרא ילד, ואני מפחד שבמקרה הכי גרוע הוא גם יתאבד(חס וחלילה) כי השיחה שלנו הגיעה לטונים מאוד לא נעימים ואני הילד שנמצא איתו בקשר הכי טוב וכל שאר האחים שלי לא כל כך בקשר איתו(אין להם בעיה איתו פשוט אין להם עם מה לדבר איתו). אני יחיד שהולך אליו בשבתות ואני עוזר לו במלא דברים וההפך. אני באמת מפחד שהוא יהיה עכשיו בדיכאון(כי יש לו סיבה להיות בדיכאון עם חיים כאלה בלי הורים ובלי אחים ומשפחה)...
מה לעשות? אני באמת אוהב אותו והוא החבר הכי טוב שלי ולא התכוונתי להרים עליו את הטונים...