הוא היה הידיד הכי טוב שלי ואיבדתי אותו !

הוא היה בקטע שלי ואני רציתי אותו רק כידיד.
דיברנו כול יום כול היום !!!
ועכשיו שאין לי את זה אני מרגישה כול כך לבד .
הוא חסר לי מאוד ולא עובר יום שאני לא חושבת עליו!
זה כואב לי לחשוב עליו כי אני יודעת שלא נחזור לדבר. אני כול היום מחפשת איך להעסיק את עצמי כדי לא לחשוב עליו וזה לא עוזר.אני מדברת עם ידידים אחרים אבל זה לא אותו הדבר. כאילו אני "מחפשת מישהו שיחליף אותו" אבל בתוך תוכי אני יודעת שאף אחד לא יצליח למלא את מקומו . וזה שובר אותי
מה אתם חושבים????
לחכות שהזמן יעשה את שלו ולאט לאט לשכוח ולהמשיך הלאה ?
(זה מאנונימי כי הכרנו פה ויכול להיות שהוא יראה את זה)