מה עושים במצב שכזה?

אנונימית יקרה,

איזו תגובה מרגשת ומדהימה נכתבה פה לפניי, מילים חמות ומחבקות שאני יכולה רק לחזק...

נשמע מדברייך כמה את מוצפת, כמה את נושאת על עצמך ולבדך
כאילו בלתי נראית מול חבריך, כמו שק חבטות לאחותך, ואולי קורסת לתוך עצמך מיאוש ותסכול
ייתכן ואפילו מרגישה אומללה מהבדידות ששורה עליך, והמחשבות והעיסוק בכך מטרידים את מנוחתך, מוציאים אותך מהאיזון
להרגיש לבד, לא אהובה, לא נתמכת, זה וודאי מאוד מרוקן ומעייף.. נשמע שאת אולי מעט חסרת אונים ואינך מוצאת את מי לשתף, מקום נוח לפרוק את העצב והמועקה

יקירה, אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), ואני רוצה להזמין אותך לצ'אט האנונימי והאישי, קודם כל כדי שלא תהיי לבד. אני מזמינה אותך לשתף אותנו עוד במה שעובר עליך, לפרוק קצת מהעומס הזה
אנו נקשיב, נתמוך ואולי יחד איתך נחשוב איך להתקדם, איך למצוא דרכים נוספות להתמודדות.
אני מצרפת את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד.
מוזמנת מתי שאת מרגישה שאת צריכה,
שלך,
מתנדבת סה"ר

שואל השאלה:
וואו באמת תודה לך! ❤

היי אהובה,
אני מצטערת כל כך לשמוע שזה מהמצב הנוכחי שלך!
דבר ראשון, תגנבי את הדמעות, תספרי עד 10, תשטפי פנים ותלכי לשתות כוס מים.
כמו שכבר כתבת, שבסוף כל מה ששמרת בבטן יתפרץ החוצה.
זה נכון, ולכן לשמור בבטן היא לא נמצאת בגדר אופציה, כי ההתפרצות הזו בסוף, יכולה להגיע בדרכים כל כך לא נכונות שיכולות לפגוע בך מבחינה פיזית ונפשית בצורה ממש קשה!
אני ממש מבינה את הבעיה בלתת אמון באנשים ולסמוך עליהם.
לשתף מישהו במה שאתה עובר, זה ממש להכניס אותו לתוך הנפש שלך, לתוך המקומות הכי מוסתרים ומוגנים.
בדר"כ הפחד מלשתף, מגיע ממקום מאוד הגיוני שבו אתה לא רוצה שיהיה לבן אדם אחר מידע עליך שאיתו הוא יכול לפגוע בך.
עצוב לי לשמוע שכל החברים שלך יתקעו לך סכין בגב אם תשתפי אותם, או כמו שכתבת שהם מתעלמים ולא באמת שם.
כנראה שהם לא באמת חברים.
חברים אמיתיים, שאוהבים באמת - יהיו איתך באש ובמים, ותמיד ישאלו מה קורה ויחכו לתשובה אמיתית וכנה.
וכשיהיה לך קשה, הם יידעו לזהות את האותות מצוקה ולדעת להיות לך אוזן קשבת ולתת לך עזרה בכל מה שאת צריכה!
אני בטוחה שאת לא חופרת לאף אחד מהסיבה הפשוטה שמי שמתעלם ממה שאת אומרת, לא מספיק מתעניין בך
ומי שאוהב אותך, ישמע לכל מה שיש לך להגיד - להכל!!

לריב עם אחותך זה הגיוני - אבל כשיש דם זה כבר עובר את הגבול.
נכון, ריבים בבית זה לגיטימי, גם אצלנו בבית יש ריבים של צעקות ולפעמים גם מכות אבל זה לא מגיע לרמות של דם.
אין שום סיבה שאחותך תרביץ לך אם לא עשית שום דבר! וגם אם כן, זו לא סיבה שירד לך דם!!
ממש ממש ממש לא!!
ממליצה אולי לנסות לתפוס קצת מרחב ממנה מבחינה פיזית.

אני כאובה לשמוע שניסית להתאבד ושהתאשפזת.
את ממש מממש לא צריכה להתאבד! ולא לחתוך
ולא לחשוב שאת פחות ממישהי אחרת!!
מה שאת מרגישה הוא לגמריי הגיוני ולגיטימי, באמת.
אבל אין שום סיבה שתרגישי ככה ולכן זה הזמן להתחיל אולי לשנות כל מיני דברים בחיים שלך כדי שהמציאות הזו תשתנה.
מגיע לך את כל הטוב שבעולם ולא פחות מזה!
יותר מזה, את לא צריכה להראות לכולם שהחיים שלך טובים בזמן שאת סובלת.
את צריכה להיות מי שאת בכל זמן ומקום ומי שלא טוב לו, יכול ללכת ולהתרחק.
את לא צריכה לשנות את עצמך בשביל אף אחד בעולם!!
את שייכת, ואת אהובה ורצויה בכל מקום שבו את נמצאת ומותר לך להרגיש כל מה שאת מרגישה!

אוהבת אותך המון!
וכאן בשבילך תמיד!❤