אני לא יודעת למה,אבל ממש קשה לי להיכנס לזוגיות.כאילו לצאת מאזור הנוחות, לחלוק את החיים עם עוד מישהו, אפעם לא היה לי חבר.

לדעתי את מבינה את עצמך הכי טוב..
אני לגמרי מבין איך את מרכישה, שאת כבר רגילה לחיות לבד ככה הרבה זמן שזה פשוט הזוי לחשוב פתאום שיהיה איתך עוד מישהו..
ולא, זה לא לבד זה פשוט אומר שזה מוזר לך וכמובן שכן כי זה בתחום הלא נודע..
וכמובן שזה הגיוני, זה שאנשים חיים במירוץ אחר אהבה לא אומר שגם את צריכה, תחיי איך שטוב לך וכשזה יגיע זה יגיע

חח אני כול כך מבינה אותך רק שאני בת ארבע עשרה וחצי ויש לי עוד מלא זמן כדי לשפר את זה
את פוט צריכה ללמוד להפתח ואני אומרת לך שבאמת שיבוא האחד שלך את כבר תהיה פתוחה איתו בלי לשים לב

מבינה אותך לגמרי ואני בת 21, היום בדיוק יצא לי לחשוב על זה כשנמרחתי על כל המיטה כמו בהמה והבנתי שמתישהו אני אצטרך לחלוק עם מישהו מזרון.
שמעי זה נורא קשה, זה להיות חשופה מול מישהו (לא בקטע מיני), להיות איתו, לאהוב ולתמוך. זה לסבול עוד מגרעות של מישהו, כשבינתיים את סובלת את המגרעות של עצמך.
זה קשה, אבל תני לי להיות קלישאתית אחותי, כי מה לעשות צריך זוגיות בחיים, כנראה פשוט עדיין לא מצאת את המישהו הזה שעשה לך בום בלב. כשהוא יגיע, כנראה שתרצי להיות רק איתו ולחלוק הכל איתו.
מאחלת לך שתמצאי אותו :)

שואל השאלה:
היה לך פעם זוגיות?
וכן את צודקת אבל כמה אפשר לשמןע את המשפט הזה. שבסופו של דבר, אני חושבת שעד עכשיו לא היה מישהו שסיקרן אותי מספיק כדי לצאת איתי אפילו לדייט אחד

לא הייתי בזוגיות אף פעם ואני לגמרי מאשימה את עצמי בעניין (פאקים שלי עם עצמי, סיפור ארוך).
אולי את לא בשלה עדיין לזוגיות? כן, גם בגיל 20.
שמעי, אבל צריך גם לתת צאנסים, לצאת ולהכיר, לפסול זה גם חלק מהעניין לצערנו.

שואל השאלה:
את ניסית לצאת ולהכיר? כאילו מה מנע ממך בעצם?
אני על עצמי אומרת, שאני אולי שופטת מהר מידי ולא נותנת צאנס
ואני רואנ את חברות שלי שיש להן אומץ להתחיל עם גברים ולפתוח אתרי היכרויות ואני פשוט שאננה!!

אני מביאה את המספר שלי, גם להתחיל עם בנים זה לא בעיה, לא תהיה לי בעיה גם לצאת, אבל כשזה מתקדם למשהו רציני באלי למות אני אומרת לך את האמת. אני רק קולטת שמישהו רוצה קצת מעבר, ישר יש בי משהו שמתנגד ורוצה לקום וללכת.

שמעי אני אגיד לך את האמת, אנחנו צריכות קצת להתאפס. תחשבי על כמות הגברים הטובים שפיספנו בדרך.