חרא לי ואני באמת לא יודעת מה לעשות עם עצמי

סיפור חיי

אני אומרת לך משהו אחד בטוח, ברגע שתוותרי על הלימודים המקוונים את תתחרטי על זה. תקומי בבוקר גם שאת הכי לא רוצה. תחשבי על זה ככה: יש לך את הזכות לקום בבוקר, תנצלי אותה.
תנסי לקום מהמיטה ולעשות דברים שאת אוהבת כי להיות במיטה זה רק מדכא יותר. את עוד תפגשי את סבא וסבתא שלך, עם כמה שאת מתגעגעת אליהם את לפחות שומרת עליהם בטוחים. תעשי איתם שיחות וידיאו כל יום ככה הגעגוע ייפחת
ועם כמה שהמשפט הזה קלישאתי, את יפה כמו שאת. וזה לא משנה כמה את שוקלת או כל דבר אחר את יפה.
אני יודעת שזה לא קל, אבל אם את לא אוהבת את הגוף שלך אולי תנסי לעשות שינוי? הכי קל להתלונן. וגם ספורט מעלה מצב רוח
את לא חייבת לדבר עם אנשים אם לא מתחשק לך, את יכולה לקחת גם זמן לעצמך הכל בסדר.
ויהיה בסדר ואם את רוצה אני פה את יכולה לפנות אליי תמיד

מהממת אחת אני מבינה אותך מאד לא פשוט כל המצב הזה לאף אחד . אני מבינה את הקושי שלך בלמידה מרחוק לא לכל אחד זה פשוט ולא לכל אחד יש יכולת לשבת המון שעות מול מסכים זה באמת קשה. מה שאני ממליצה לך לעשות זה פשוט לדבר עם המורים לשתף בקושי ואולי למצא פיתרון . אם את לא בכיתה גבוה שהיא תיכון את יכולה לשבת על החומר לבד עם עצמך בשקט שלך אחריי שיעורים מסוימים.
את יכולה להיכנס לשיעור ברגע שאת מרגישה שאת מאבדת קשב תצאי להתאוורר. תשאלי חברות מה בדיוק פספסת ותשבי על זה אחר כך. נכון זה מתיש לשבת אחר כך אבל אין ממש מה לעשות . לגבי הסגר , הסגר עושה רע להמון אנשים מבחינה נפשית מה שאת יכולה לעשות זה לנסות לפתח את הדברים, את התחביבים שלך יותר אל תפחדי להיכנס לדיכאון תמצאי את האנשים שאת יכולה להישען עליהם ולדבר איתם ולפרוק זה יעזור לך ואם אין כאלה אני כאן:).
לגבי עצמך כמו שאמרו מעליי את יפה בדיוק איך שאת תנסי לעשות את התהליך הזה עם עצמך לקבל את עצמך כמו שאת זה חשוב ואני בטוחה שתעשי את זה תרגישי טוב יותר.
לגבי סבא וסבתא זה מובן לגמריי מה שאת מרגישה אבל תנסי אולי יותר להתקשר אליהם, יותר לעשות איתם שיחות וידאו ככה זה קצת יפחית את הגעגועים .
שיהיה בהצלחה בלימודים ובהתמודדות עם כל התקופה הזאת. תזכרי שאני פה בשבילך!
את יכולה לשלוח לי הודעה תמיד !!!
באמת תרגישי חופשי .
כאן איתך❤

גם לי הסגר והקורונה בכללי עשתה לא טוב בכלל... גם מהבחינה הלימודית נורא קשה לי כשזה מקוון אני אחת כזאת שאן אין לה מסגרת מחייבת אני פשוט אדחה דברים ואתעצל... אבל תקשיבי חייבים לקחת את עצמנו בידיים ולהוציא מהמצב הזה את המיטב האפשרי עבור עצמנו. נכון שזה קשה אבל תחשבי איזו תחושת סיםוק זו אחריי שמצליחים ועושים בכול זאת מה שצריך. את תכירי בעצמך דברים חדשים וטובים. אל תייאשי מהמצב לכולם זה לא קל ברור, אבל בע"ה זה זמני ויעבור. ובינתיים באמת שצריך לנסות למצות את המצב הזה כמה שאפשר בצורה הכי טובה. בקשר לסבא וסבתא שלך אני ממש מבינה אבל אל תוותרי על להתקשר אליהם שיחת טלפון או אפילו לעשות איתם מידי יום שיחת וידאו בוואטסאפ או בזום או בסקייפ ופשוט תספרי להם מה עובר עליך ותשאלי מה עובר עליהם. לגבי הלימודים תכיני לעצמך רשימה מה המטלות שלך ומה את צריכה להשלים ופשוט תתחילי לעשות את זה לאט לאט בלי לחץ ועצבים. ומידי פעם גם תעשי דברים שאת אוהבת שירימו לך את המצב רוח ויתנו לך מוטיבציה כמו אפיה/סרט/שירים וכדו.
ולגבי הגוף אני בטוחה שאת מחמירה עם עצמך שלא לצורך ושאת מהממת אם את רוצה תעשי אימוני ספורט מידי פעם(יש הרבה מדריכים באינטרנט) ותכיני לעצמך תפריט בריא ומזין שאת תאהבי לאכול... אבל שזה לא יבוא לך ממקום של שנאה עצמית חלילה אלא ממקום של "אני אוהבת את עצמי ואת הגוף שלי ולכן אני רוצה להיטיב עימו". ובאופן כללי תבחרי לך תחום שאת מחבבת ותשקיעי בו או תתפתחי בו זה אחלה תזמון!;) אני הייתח במצב של דכאון בתקופה האחרונה וזה סיוט בבקשה אל תכנסי לזה זה מבאס נורא ולא כיף תעשי את הדברים שאמרתי לך כאן והכי חשוב כשאת מרגישה עצובה תזכירי לעצמך את הדברים הטובים שכן יש לך בחיים אפילו אם הם נראים לכאורה מובנים מאליהם וזה יתן לך כוחות ושמחה:) ובהחלט תרימי לעצמך מגיע לך נסיכה

ממש חפרתיי יאו סליחה חח

שואל השאלה:
אני שונאת להתלונן ולהיות חלשה לבכות וזה כי אני מרגישה גרועה אז זה שכבר דיברתי זה טוב אבל נגיד לגבי מה שכתבת על הלימודים אני באמת מנסה ואני גם יודעת שאני לא אפרוש אבל אני עם בעיות קשב וריכוז ונורא קשה לי ללמוד ככה בעיקר שהמורות שמות עלי זין כי בכיתה אני אחלה תלמידה ולא אכפת להם שירדו לי הציונים קצת

לגבי הגוף שלי אני פעם הייתי טיפה יותר בטוחה לגביו אבל בזמן האחרון ממד ירד לי ביטחון העצמי ברמה שאני לא רוצה להסתכל על עצמי במראה מהבושה

תמיד אני מנסה להגיד לחברות שלי איך אני מרגישה ובאמת הכי אני צריכה זה פשוט חיבוק, אני מרכישה ככ לבד שבא לי את המגע הזה שלא משחרר כמו חיבוק דוב בשביל להרגיש שמישהו מחזיק אותי על האדמה ושלא נותנים לי ללכת

את לא צריכה להרגיש שאת מרגישה חלשה זה כי את לא ממש מרגישה במצב רוח חיובי .
כל כך הרבה פעמים אפשר להרגיש רע מהמון סיבות וזה בסדר גמור להרגיש ככה!!!.
קורה שעצובים , קורה שמתפרקים, קורה שיש ימים/תקופות פחות טובות וזה שאת בוכה , מתרפקת זה כי את בן אדם , זה כי יש לך רגשות ושאת מוציאה אותם החוצה זה בסדר גמור!!! לכולם יש תקופות פחות טובות בחיים זה לא אומר עלייך כלום וזה שאת אומרת" קשה שלי" זה לא להתלונן ,זה להבין את המצב. ואין לך מה להרגיש לא בנח שאת מרגישה ככה, כי זה פשוט כולם ככה כל אחד עובר תקופות וכל אחד מתישהו מרגיש "חלש". אני ממש מבינה את הקושי שלך אבל אני יכולה לתת לך עצה . שבי על החומר בראש שקט. תבקשי עזרה מחברה אחריי שהמורה לימדה את החומר אם לא הבנת משהו או מהמורה עצמה , או תנסי לבד בטוחה שתצליחי ואם לא תנסי לראות סירטונים לחפש את החומר באינטרנט ולנסות להבין אותו :).
לגבי הגוף תנסי לחשוב ממה נובע ההרגשה של החוסר ביטחון העצמי, ממה ירד לך הביטחון למה את לא אוהבת את עצמך.
אחריי שתעשי את כל זה תרשמי בעצמך מה הדברים שאת כן אוהבת בעצמך,מה כן יפה בך . אם את לא מצליחה למצא תחפשי למצא בטוח יש משהו .
חשוב שתמצאי סביבה תומכת זה יעזור לך לעבור את התקופה הזאת הרבה יותר בקלות
ושוב אם את צריכה משהו אני כאן❤

תדמייני שאני שולחת לך חיבוק❤:)
אני מזה מבינה לגביי הלימודים אבל לפחות תתעודדי שאת לא היחידה שקשה לה ככה יש מלא ילדים שכבר היו חלשים בלימודים ועכשיו בכלל נשרו... אז את במצב טוב אבל אל תוותרי על עצמך, תזכרי בכול התקופות שהיה לך לחץ בלימודים ובכול זאת הצלחת לעמוד בזה! זה אומר עליך משהו.
תמצאי לעצמך את הדרכים שהכי עוזרות לך להתרכז וללמוד. לי נגיד אם החדר מבולגן אני לא מסוגלת להתרכז וזה עושה הפרעה נוראית אז אני דואגת לשבת בסביבה מסודרת וגם אני עושה לעצמי סוג של מבצע כזה שאם אני אעשה עכשיו את המטלה שנתנו לי אז אחכ אני אוכל משהו טעים וזה נותן לי מוטיבציה לסיים(חח אל תצחקי)
ולמה ירד לך הביטחון לגבי הגוף שלך? אל תיהי קשוחה עם עצמך סתם הרבה פעמים זה רק בראש שלך ואנחנו נותנים לעצמנו ביקורות על בסיס כלום. תזכירי לעצמך את הטוב שבך ואל תמעיטי בערכו❤

היי אנונימית,

נשמע שאת בתקופה לא פשוטה.
כתבת שאת מתחילה לשנוא את עצמך ואת הגוף, מה זה אומר? איך זה בא לידי ביטוי?
כמה זמן מרגישה ככה?

את כותבת על הקושי בלימודים בזום, האם יצא לך לשתף בזה מישהו?

תקופת הקורונה היא תקופה לא קלה בכלל לרובינו, היא מביאה איתה המון רגשות, תחושות וכל אחד מגיב ומתמודד עם זה בצורה אחרת.

נשמע שאת מחפשת מקום לפרוק ולדבר,

שמי טל, מתנדבת בעלם דיגיטל אשר מלווה בני נוער וצעירים ברשתות החברתיות.
מזמינה אותך לשלוח לי הודעה פרטית (תוכלי להישאר בה אנונימית) כאן באתר, באינסטגרם או בטיק טוק בפרופיל nayedet.digital או באימייל [email protected]
וביחד נבדוק מה האפשרויות וננסה להבין מה מתאים לך

מחכה לך
טל

יקרה,
אני קוראת את הפוסט שלך, ושומעת את החששות והקשיים שמלווים אותך בתקופה זו, נשמע שהקושי הגדול מהסגר, הלימודים בזום, ביחד עם העובדה שאת מאד מתגעגעת לחיבוק האוהב של סבא וסבתא שלך, מקשים עליך את ההתמודדות....

היציאה מהשגרה והכניסה לסגר, יכולה להביא מחשבות ותחושות מטלטלות, תחושת ריקנות, בדידות, וחוסר שליטה, עד שנראה שהקרקע נשמטת לנו מהרגליים...

אני חייבת להגיד לך, שכשקראתי את הפוסט שלך, ממש בא לי לחבק אותך, ורציתי לשתף אותך שאת לא לבד, אני מתנדבת בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת, ויש לנו צ'אט אנוניני שפועל כל יום, תוכלי לפנות אלינו לשוחח עם אחד המתנדבים, ולשפוך את שעל ליבך ולפרוק... אנחנו נקשיב לך ונהיה שם עבורך, ואולי ביחד נצליח להקל קצת על המצב.

אל תשארי לבד, מחכים לך.
שלך,
מתנדבת סה"ר