אני מגמגמת וזה מפריע לי

אני חושבת שאם את תושבי על המשפט לפני בראש ותגידי אותו אולי הוא יצא לך חלק אבל אני לא יודעת כי אני אף פעם לא גמגמתי

ניסית ללכת לקלינאית תקשורת?

תלוי אם זה פסיכולוגי או משהו שנולדת איתו ואי אפשר, אם זה פסיכולוגי זה אפשרי, תנסי לבנות בטחון עצמי, לא לפחד להגיד משהו פשוט מתאים כי לכולם זה קורה ושוכחים מיזה, פשוט תגידי מה שבראש שלך בלי לחשוב

גם אני הייתי מגמגמת (לא גימגום רציני, הייתי פשוט נתקעת) מגיל קטן כנראה מטראומה קטנה שהבהילה אותי. אין לך מושג איך אני מבינה אותך, היה לי מאוד קשה, זה הרס לי את הביטחון והייתי נמנעת מכל מה שיכלתי.
בכל אופן, הייתי אצל קלינאית תקשורת שלא תירגלתי את מה שהיא אמרה ובסוף פרשתי מזה. עם הזמן הגמגום התערפל, עדיין לפעמים אני עוצרת אבל משמעותית משתעותית פחות מפעם ואני מקווה שזה ימשיך ויהיה יותר טוב.
תשתפי את אמא שלך, תלכו לקלינאית, אולי זה יעזור. תתרגלי בבית, תבדקי באיזה מצב יותר קל לך לדבר, באיזה טון. כתבו לך לחשוב על המשפט לפני שאת מדברת אבל אני לא חושבת שזה נכון. אל תחשבי יותר מידי כי את תלחצי. תהיי יותר שלווה נפשית, תנסי שלא להילחץ. אולי גם רסקיו יעזור לך. תבדקי את זה.
בהצלחה אהובה! אני כאן אם את צריכה.

שואל השאלה:
כן, הלכתי לקלינאית תקשורת וזה לא עזר. ההורים שלי לקחו אותי לכל הפסיכולוגים וקלינאי התקשורת וזה לא עוזר. אוף.

^ תנסי לתרגל בבית, כמו שכתבתי. לבדוק את עצמך, לנסות להגות שונה ולראות באיזה מצבים את לא נתקעת. להיות שלווה ורגועה, לא לחשוב יותר מידי.
ושוב, תערכי את השאלה, אסור להבטיח פרחים.

שואל השאלה:
מזאת אומרת לא לחשוב יותר מידי?

^ אל תחשבי על מה את רוצה להגיד, אל אם תיתקעי, אל אם לא ייצא טוב. אני תמיד הייתי מכינה לעצמי בראש ומלחיצה את עצמי ומזה נבע הגמגום. הייתי בחרדה לפני כל משפט.

שואל השאלה:
תודה. יעזור לי