אמ תיכנסו עם באלכם :):

אני יכולה להבין אותך, גם אני יצאתי מדיכאון
אני חושבת שיעשה לך טוב להרים את עצמך מחדש. תצאי לסיבוב בחוץ עם האוזניות, תקראי, אל תהי הרבה בטלפון, תחשבי מחשבות חיוביות ועל הדברים הטובים שיש לך וזה יעודד אותך
וגם אני חושבת שממש יעזור להגיד לאמא שלך או לאבא שלך שאת מרגישה ככה והם יעודדו אותך
אל תתעלמי מזה, זה לא בריא

לצאת מזה בלי עזרה או כדורים זה בדרך כלל דיכאון ברמה מסויימת שיחסית נמוכה וכנראה יוצאים מזה בזה שאת מוקפת בחברות ויוצאת די הרבה ובקיצור יוצרת מומנטום מספיק חזק של שגרה חיובית. בתקופה האחרונה כל המומנטום נהרס ותחושת באסה קטנה משפיעה חזק יותר למי שאובחן עם דיכאון.
לא להדחיק. יש מועקה? לבכות ולשחרר או לצרוח ולשחרר העיקר לשחרר. ולהקיף את עצמך בסביבה חיובית..אם אי אפשר חברות וכאלה אז כמה שיותר לצאת החוצה. אפילו סתם ללכת ולטייל קצת עם שירים

שואל השאלה:
אני לא יודעת אם באמת יצאתי מזה או שהדחקתי

שואל השאלה:
הטלפון שלי לא עובד ואני לא יכולה לצאת כי אני גרה עם סבא שלי וזה מסוכן לו

וואי דבר ראשון עצוב לשמוע:/
לא נראה לי הדחקה תעשה לך טוב, זה רק גורם לך לשקוע בזה...
אני חושב שלפרוק רגשות לאנשים בין אם זה פסיכולוג או חברה זה יכול אולי לעזור.
בנוסף הייתי מציע באמת לעשות את מה שאת אוהבת, תחביבים, חברים, באמת כמה שיותר "לעשות".
מקווה שיהיה טוב:)

אז קצת ספורט בבית זה מעלה את הסרוטונין. ובכללי לדבר על זה. ממליץ גם לשתף את ההורים

וואי אני מכיר את ההרגשה שהדיכאון חוזר, בעיקרון הייתי אומר לך להיות עם חברים הרבה אבל עם זה לא אופציה אז תעשי ספורט בבית זה עוזר, ותדברי עם חברים הרבה, תשמעי מוזיקה עם רמקול, ותעשי הליכות בלילה כשאין אף אחד בחוץ.