המצפון הורג אותי

לפני שנה רוב החברות שלי היו בקשרים עם בנים ואני שאף פעם לא היה לי כלום התחלתי להרגיש קנאה והעניינים התגלגלו לזה שהמצאתי סוג של קשר עם מישהו מומצא , הבן אדם לא היה קיים אבל יצא שממש האמינו לי ונסחפתי עם השקר הזה במשך חודש ואז אמרתי שסיימנו את הסיפור כי לא הלך ובלה בלה
מאז שחררתי מזה ולא דיברתי על הנושא אבל כל פעם שאני חושבת על זה אני מבינה כמה מטומטמת יצאתי והרסתי את האמון של כולם בי .. לפני כמה ימים ישבתי עם אחת הבנות והיא הזכירה את זה ואמרתי לה את האמת .היא הייתה בשוק אבל עיכלה ושחררה לא ברור לי איך
יש לי חברה אחרת שהיא קרובה אליי מאוד ואיתה השקר התפתח טיפה יותר כי היא כל הזמן שאלה והתעניינה ואני מרגישה סתומה שהמצאתי את כל זה והיא השקיעה שעות מהזמן שלה לעזור לי ולדבר איתי .. אני עולה בשיחות ולא מאמינה שזה מה שכתבתי ועשיתי
אם אני אגלה לה שזה שקר האמון בינינו ישבר והיא לא תסלח לי בחיים וכאילו עברה שנה מאז זה מאחורינו
אבל מצד שני מאותו רגע שהחברה השניה הזכירה את זה זה לא יוצא לי מהראש כי יצאתי באמת חרא של בן אדם ואני בוכה רק מלחשוב על זה
מה לעשות לספר לה ? איך לספר לה ? איך לגרום לה לסלוח לי ... אוף אם היה אפשר להחזיר את הגלגל לאחור