5 תשובות
לא הבנתי, את מי פגשת?
שואל השאלה:
פגמתי**
פגמתי**
אנונימי
לא יודע בדיוק מה עשית,
אבל יש לנו אל רחום וסלחן - אתה יודע.. הבעל שם טוב נהג להגיד: הלוואי שהייתי אוהב את הצדיק הגדול ביותר כמו שאלוקים אוהב את הרשע הגדול ביותר.
אלוקים אוהב את כולנו, אנחנו הבנים שלו - לא משנה מה עשינו כל עוד נראה חרטה גדולה על החטאים שלנו וננסה לחזור בתשובה ולפתוח דף חדש הוא יסלח לנו.
אז התשובה היא כן, תעשה לאלוקים טוב, תראה שאתה מצטער על החטא והוא יסלח לך כאילו כלום.
אבל יש לנו אל רחום וסלחן - אתה יודע.. הבעל שם טוב נהג להגיד: הלוואי שהייתי אוהב את הצדיק הגדול ביותר כמו שאלוקים אוהב את הרשע הגדול ביותר.
אלוקים אוהב את כולנו, אנחנו הבנים שלו - לא משנה מה עשינו כל עוד נראה חרטה גדולה על החטאים שלנו וננסה לחזור בתשובה ולפתוח דף חדש הוא יסלח לנו.
אז התשובה היא כן, תעשה לאלוקים טוב, תראה שאתה מצטער על החטא והוא יסלח לך כאילו כלום.
אם תעשה תשובה אמיתית - אז כן.
אנונימי
אולי אני לא אמורה לענות על השאלה הזו אז רק אצטט כמה דברים:)
אתה בטח מכיר את הציטוט הזה..:
"כך מקובלני מבית אבי אבא - אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים".
"כשהמלאכים אומרים לקב"ה "תנה הודך על השמים, מה אנוש כי תזכרנו", הם שואלים: וכי אתה נותן בעלות על התורה לאדם קרוץ חומר המשופע בלכלוך ובחטאים? הבעלות על התורה שייכת לנו משום שאין בנו רע. אומר להם משה רבינו "למצרים ירדתם"?! זה לא חכמה למעלה, כל עניינה של התורה הוא המעבר, הניצחון, הקשיים וההתגברות עליהם. החכמה היא לצאת ממצרים ולקבל תורה. לפרעה נשתעבדתם?! לצאת מבית עבדים של פרעה לאחר מ"ט שערי טומאה ולקיים את התורה זה כמעט לא יתכן, ואנחנו עשינו זאת. כל עניינה של התורה הוא לעלות מהחומר ולהגיע לשיא השיאים. מבירא עמיקתא לאיגרא רמא. זה לא שייך אצלכם המלאכים, משום שאתם עומדים. זוהי תשובת משה רבינו.
אבל זה עוד לא מספיק. במדרש בפרשת וירא שואל ר' יונה בשם ר' חייא בר חנינא "היא מדבר סין היא מדבר אלוש - באיזו זכות זכו ישראל שניתן להם מן במדבר?", והמדרש לא עונה "בזכותה של שרה שהגישה להם עוגות", אלא "בזכותו של אברהם שאמר - לושי ועשי עוגות". דיוק דברי המדרש מוכיח שיש כאן דגש מיוחד לא על העוגות אלא על הלושי - ההכנה! העיקר זה העמל וההכנה, העשייה של הדברים ולא התוצאה." (מתוך אתר ישיבה, 'תורה למלאכים או לבני אדם'\הרב חיים כץ)
אם הייתה כאן אפשרות להדגיש אז הייתי מדגישה את המפשט:
"החכמה היא לצאת ממצרים ולקבל תורה. לפרעה נשתעבדתם?! לצאת מבית עבדים של פרעה לאחר מ"ט שערי טומאה ולקיים את התורה זה כמעט לא יתכן, ואנחנו עשינו זאת. כל עניינה של התורה הוא לעלות מהחומר ולהגיע לשיא השיאים"
אז נפלת.. וזה קשה וכואב וכנראה שאתה אומר לעצמך שהלוואי שזה לא היה קורה..
אבל לכמה אור תצליח להגיע אם תתרומם עכשיו ותעשה תשובה?
אני בטוחה שזה לא פשוט. לא לעשות תשובה ולא התחושות שיש לך.
איך מתגברים?
אומרים בפשטות לאבא..
חטאתי, עויתי, פשעתי ואני מצר על כך ומקבל על עצמי להשתדל בלי נדר בפעם הבאה:)
ועכשיו משפט חיזוק מאוס אבל נכון..:
הנפילות שלנו הם המקפצות שלנו.
עוף על נפילה הזו ותנתב את התחושות שלך עכשיו, הכאב והרצון הזה לטוב לעשיה חיובית וטובה וכן לחיזוק הקשר עם ד'.
בהצלחה!אשרייך!:)
אתה בטח מכיר את הציטוט הזה..:
"כך מקובלני מבית אבי אבא - אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים".
"כשהמלאכים אומרים לקב"ה "תנה הודך על השמים, מה אנוש כי תזכרנו", הם שואלים: וכי אתה נותן בעלות על התורה לאדם קרוץ חומר המשופע בלכלוך ובחטאים? הבעלות על התורה שייכת לנו משום שאין בנו רע. אומר להם משה רבינו "למצרים ירדתם"?! זה לא חכמה למעלה, כל עניינה של התורה הוא המעבר, הניצחון, הקשיים וההתגברות עליהם. החכמה היא לצאת ממצרים ולקבל תורה. לפרעה נשתעבדתם?! לצאת מבית עבדים של פרעה לאחר מ"ט שערי טומאה ולקיים את התורה זה כמעט לא יתכן, ואנחנו עשינו זאת. כל עניינה של התורה הוא לעלות מהחומר ולהגיע לשיא השיאים. מבירא עמיקתא לאיגרא רמא. זה לא שייך אצלכם המלאכים, משום שאתם עומדים. זוהי תשובת משה רבינו.
אבל זה עוד לא מספיק. במדרש בפרשת וירא שואל ר' יונה בשם ר' חייא בר חנינא "היא מדבר סין היא מדבר אלוש - באיזו זכות זכו ישראל שניתן להם מן במדבר?", והמדרש לא עונה "בזכותה של שרה שהגישה להם עוגות", אלא "בזכותו של אברהם שאמר - לושי ועשי עוגות". דיוק דברי המדרש מוכיח שיש כאן דגש מיוחד לא על העוגות אלא על הלושי - ההכנה! העיקר זה העמל וההכנה, העשייה של הדברים ולא התוצאה." (מתוך אתר ישיבה, 'תורה למלאכים או לבני אדם'\הרב חיים כץ)
אם הייתה כאן אפשרות להדגיש אז הייתי מדגישה את המפשט:
"החכמה היא לצאת ממצרים ולקבל תורה. לפרעה נשתעבדתם?! לצאת מבית עבדים של פרעה לאחר מ"ט שערי טומאה ולקיים את התורה זה כמעט לא יתכן, ואנחנו עשינו זאת. כל עניינה של התורה הוא לעלות מהחומר ולהגיע לשיא השיאים"
אז נפלת.. וזה קשה וכואב וכנראה שאתה אומר לעצמך שהלוואי שזה לא היה קורה..
אבל לכמה אור תצליח להגיע אם תתרומם עכשיו ותעשה תשובה?
אני בטוחה שזה לא פשוט. לא לעשות תשובה ולא התחושות שיש לך.
איך מתגברים?
אומרים בפשטות לאבא..
חטאתי, עויתי, פשעתי ואני מצר על כך ומקבל על עצמי להשתדל בלי נדר בפעם הבאה:)
ועכשיו משפט חיזוק מאוס אבל נכון..:
הנפילות שלנו הם המקפצות שלנו.
עוף על נפילה הזו ותנתב את התחושות שלך עכשיו, הכאב והרצון הזה לטוב לעשיה חיובית וטובה וכן לחיזוק הקשר עם ד'.
בהצלחה!אשרייך!:)