למה הגבר (בדר"כ) כורע ברך לפני האישה?

בעיקרון המקור של כריעת ברך היא שפעם היה נהוג אצל הווינקגים להשוות בין אהבה לחץ בברך ולכן כשהווינקגים הציעו נישואים הם כרעו ברך כדי לסמל שאהבה הביסה אותם.
זו מסורת מיושנת שכעת מונצחת בסרטי ילדים, הוליווד או בכל סרט, ספר או מחזה שניתן לראות.

בימינו אפשר לראות המון נשים שמתעלמות מהסטיגמות והן אלו שמציעות נישואים וכורעות ברך. אז אפשר להבין שכריעת הברך לא בהכרך מקושרת לגבר אלא להצעת הנישואים עצמה.
אז המטרה שלנו היא לא להעלים את כריעת הברך שמסמלת כיום מחווה רומנטית מצד שני הצדדים אלא לתת ביטחון שגם האישה תכרע ברך ותציע נישואין.

המסורת הזאת התחילה מימי הביניים, כשאבירים היו כורעים ברך בפני מלכים, ולרוב בזמן הכריעה היו מבקשים מהמלכים בקשות מיוחדות, לרוב כמו להתחתן עם אשת אצולה. הם גם היו כורעים בפני נשות אצולה כאות לכבוד (וזה היה בלי קשר למין או נישואין, זה היה פשוט מה שנהוג).
עם הזמן זה נהיה סוג של "טקס" קטן כשהאביר היה כורע ברך בפני אשת האצולה ומבקש את ידה, גם גברים אחרים היו עושים את זה לבנות הזוג איתן רצו להתחתן, סוג של משקפים את הסיטואציה של אביר שמבקש את ידה של מישהי ממעמד גבוה. (אביר גם היה נחשב מישהו ממעמד גבוה, אל תטעה. היו חוקים נוקשים מאוד בתקופות ההן שרק אנשים ממשפחות אצולה יכלו להתאמן להיות אבירים ולקבל את התואר)
בכל מקרה זה הפך למסורת.
אין כאן קשר לפמיניזם או שוביניזם או שוויון בנטל.
באותה מידה אני אגיד למה זה עדיין נהוג שאישה תלבש שמלה לבנה בחתונתה, שכן זה מגיע מהמנהג שאישה צריכה להיות בתולה וטהורה כשהיא נמסרת מידי אביה לידי בעלה החדש (אגב המונח- בעלה. מלשון בעלים או מלשון בועל. עוד נקודה).
אבל כבר אין לזה שום משמעות מחפיצה כמו שהיה פעם, כמו שלכריעת הברך אין משמעות כמו שהיה פעם. אין יותר אבירים ואין יותר אצולה.

שואל השאלה:
אז אני שואל -


למה

הוא מתרגל ללרדת לה