אני מחפשת הרבה זוגיות, עד שמישהו חמוד התחיל איתי, דיי יבשתי איתו מתוך פחדים אישים שלי, שניסיתי להסביר לו הוא חסם אותי.

בפירוש היית צריכה לפתוח את זה מולו, ואם הוא לא הבין את זה בעייה שלו

מה ששלך שלך , אם זה היה הבחור הנכון הוא היה נשאר או חוזר אבל כנראה שזה לא זה . את לא צריכה להרגיש ככה או לכעוס על עצמך .
יכולה להגיד לך על עצמי שבגיל 16 הרגשתי הכי מזעזעת בעולם , חשבתי שאני הכי קשה שיש ואני לא נותנת לאף אחד להתקרב ותמיד עושה טעויות .. בגלל בנים שפגשתי נכון לאותה תקופה . אני הזוגיות כבר חמש שנים ויודעת כמה טעיתי בתחושות שלי אז

האמת..אנחנו גברים לא אוהבים יותר מדי משחקים ודרמות אנחנו מעדיפעם את הגישה בגובה העיניים ופתיחות

זה טוב שפתחת את זה הרי באיזשהו שלב הוא היה אמור לדעת מזה ואם מראש הוא לא הבין כניראה שהוא לא הבן אדם המתאים לך.
ואל תהיי קשה עם עצמך שזה ככה, זה יישמע קלישאתי אבל איך את מצפה שאחרים יבינו אותך ויקבלו אותך בזמן שאת לא עושה את זה עם עצמך?
זאת הבעיה שלך וזה בסדר כי כול אחד והבעיות שלו והסיפור שלו ולא סתם את ככה כניראה משהו פגע בך אז זה עוד יותר לא אשמתך, ברור שהכי קל לבוא ולהאשים את עצמך בזה ולהרגיש קטן ודפוק ולא כמו כולם אבל כולם שונים ואם את כזאת את צריכה להשלים עם הבעיה שיש לך ולאט לאט להתגבר עליה והכי חשוב שזה יהיה עם האנשים הנכונים יהיו שם בשבלך ואם הם לא מבינים כניראה שהם לא האנשים שמתאימים לך.
אגב מה שאני אומרת לך אני אומרת לעצמי, אני בדיוק מנסה להתגבר על משהו דומה ואני בדיוק כמוך אבל זה באמת תהליך ולאט לאט מתגברים על בעיות וצומחים מהקשיים.