הסטיגמה על הבני זקונים שהם מפונקים לא נכון

או מועדפים. יש לי 2 אחים גדולים ואימא תמיד מפנה אליהם את התשומת לב(בני 16,17) ואני 14. תמיד מכינה להם את האוכל שהם אוהבים כשהיא שומעת אל המילה "רעב" , מנקה להם כל הזמן תחדר מבלי להתלונן ועליי תמיד מתלוננת כשאני משאירה בחוץ את הציוד כושר, כשאני רעבה היא אומרת לי תזמיני אוכל ולא מכינה לי(בסוף מכינה לעצמי) , היא נותנת להם לצאת עד שעות מאוחרות ולי היא מחכה ליד הדלת ב10 בלילה. קוראת להם נסיכים שלי ויפים שלי ולי אולי פעם אחת קראה בכינוי. הם מדברים אליה לא יפה לא מזיז לה, אבל כשאני מתחצפת אליה היא מרימה עליי את הקול ואומרת לי לא מדברים ככה. אני באמת לא מבינה. אני בת יחידה, את אמורה להגן עליי לשמור אותי קרובה אלייך ולפזר עליי חום ואהבה , שלא תבינו, אני אוהבת את האחים שלי מאוד אבל זה כבר יצא משלטון מאז הסגר.. אני רואה איך שהיא מתנהגת אליהם אני מתחרפנת ואני מנסה כל פעם להעלות את הנושא אבל היא תמיד משנה את הנושא. אבא שלי חולה עליי ותמיד מוציא אותי ומפנק אותי.. אבל כרגע בסגר אין לי אפשרות לראות אותו וזה מעציב אותי . יש לכם עצות/לעזור? אני באמת מקווה שתקראו את זה, לא צריך לנעוץ.. אם יהיו לי תשובות בכלל