איזה משפט אמרו לכם אי פעם שהכי שבר אתכם?

"את סתומה"

הדיאטנית שלי: "אני חושבת שאת מפתחת הפרעת אכילה ואני רוצה לשלוח אותך למרפאה שמתעסקת בנושאים האלה לפני שזה יחמיר".
ואם לומר את האמת לא הייתה לי שום בעיה עד שהיא אמרה לי את זה ורק אז התחילו לעבור לי מחשבות על זה בראש

זו מילה... "איכ"

זה לא היה משפט זה היה המבט המאוכזב והעצבני של המורה שלי לתנך אחריי שהייתי היחידה בכיתה שנכשלה בבגרות. גם ככה הרגשתי רע והיא לא תרמה

המורה לפיזיקה אמרה לי מול כולם: "זה שאתה מעתיק לא מעלה את הרמה שלך, כי אתה במילא גרוע". זרקתי עליה קלמר לפנים

"רציתי לנתק קשר עם כמה אנשים שדיברתי איתם עד עכשיו"

וזה אחרי שהתחלנו להתקרב

תתאבדי אף אחד לא רוצה אותך בחיים

היום כבר לא מתים מהאהבה

לא פלא שאין לך חברים עם ההתנהגות שלך

סתכלי על עצמך,מי יסכל עליך ימשאית
היה פעם ועדיין חרוט