החיים שלכם קשים לדעתכם?

יכל להיות הרבה יותר גרוע.

כי כלום לא הולך לי

קיבלתי במב ללא נוגט

לא קשים אבל הם חרא

כן.
לא רוצה לפרט
--
על מה המינוס

קצת , בגלל הבית ספר הארור

לא, כי יש לי קורת גג, משפחה ואוכל על השולחן.

שואל השאלה:
אני אשמח אם דווקא כן תספרי

לא יש לי משפחה

קצת, אבל זה כלום מול חסרי בית/ילדים בפנימייה או כל דבר אחר.

כן. בלתי נסבלים.

קצת
יכל להיות הרבה יותר גרוע

לא קשים פשוט עם קצת מכשולים

שואל השאלה:
למה אתם חושבים שהחיים שלכם קשים?

שואל השאלה:
אני חושבת שגם אנשים עם בית ואוכל ומים יכולים לחיות חיים קשים

לא ממש
מה שלא הורג מחשל

^^כי קרתה לי חוויה שאי אפשר להפוך

לא קשים
הם בסדר
מה שיש ,יש

כי אני גינגי

שואל השאלה:
גינגים זה מהמם נקודהה

שואל השאלה:
ממ אפשר להשוות לדעתי

שואל השאלה:
יש הבדל בין בריאות נפשית לאנשים שכופים עליהם דברים ולדעתי לכל בן אדם קשה לפי הסיבולת האישית שלו

שואל השאלה:
והלוואי שאלו היו הצרות שלי

שואל השאלה:
וואו תודה מחמיא לי
אני לא מפונקת ואני בטוחה שאם היית עובר מה שאני עברתי היית כנראה כבר לא איתנו אז אל תגיד לי שאני מפונקת בלי שאתה יודע עליי כלום

שואל השאלה:
אם הייתי רוצה להתבכיין הייתי כותבת מה עברתי ואם אתה יכול לשים לב שזה באנונימיות אז לא הראתי לאף אחד ואני גם מודעת לקשיים של אחרים וכנראה שאתה לא

מאוד

קצת.
אבל מי אני שאתלונן יש אנשים שרעבים ללחם שגרים ברחוב.
אני שמחה במה שיש לי.
יש לי משפחה יש לי אוכל יש לי בגדים יש לי בית יש לי חברות אני הולכת לבית ספר( הגבה לא מעריכים את זה, אבל יש כאלה שאפילו את זה אין להם).

מסתבר שכן
למה
זה סיפור ארוך מידי

דווקא כן, אבל אני מקווה שזה לא ילך ויחמיר משם

לפעמים מאוד ולפעמים בכלל לא

שואל השאלה:
אני שמחה בשבילך!

שואל השאלה:
^^^^

שואל השאלה:
אתה מבין שאני לא אמרתי שאי אפשר להעריך מה שיש? אני מתכוונת לזה שלא כולם אותו דבר ויש לאנשים סיבולת שונה וצריך לקבל את זה

כן אבל יכול היה להיות הרבה יותר גרוע
בשבילי הם קשים בשביל אחרים יכול להיות שזה יהיה קל

שואל השאלה:
בסיטואציות כאלה הגיל לא משנה באותה מידה יכולתי להיות בת 30 או בת 10

שואל השאלה:
יש הבדל בין תנאי מחיה לבין בריאות נפשית

לא קשיים פשוט רעים עברתי דברים גרועים ועכשיו אני במקום טוב אבל אני חושבת על העבר ורוצה להיות במקום אחר

לא (בלי העין הרע)
אולי לפעמים הם לא קלים
אבל הם לא קשים

ממש לא .

קשים אבל יכלו להיות הרבה יותר קשים

לא קשים אבל גם לא קלים במיוחד

יכול להיות יותר גרוע אבל הם די קשים לפעמים..
בגלל שעברתי בעבר מאז גיל 3 התעללות מילדים והטרדות מיניות ועברתי מכיתה א' גזענות עד כיתה ו' כי הייתי בבית ספר רוסי ואני שזופה..
זה עשה לי טראומה וגם לא היו לי חברים ותמיד רדפו להרביץ לי ולשרוף לי את השיער המתולתל גם ברחוב..
עברתי גם המון טראומות של אבל וזה עשה לי דיכאון, חרדה חברתית ואוסידי שעד היום אני סובלת מהם..
אני מנודה חברתית בלי אפילו ידידים כבר 5 שנים.. ואני בודדה ונהיה לי בעיות זיכרון עקב זה וגם בלימודים אני גרועה ולא מצליחה לדבר בכללי אני מגמגמת..
אבל חשוב לי לכתוב שאני לא מתלוננת ויש לי משפחה טובה וקטנה ובית ואני נשמה טובה וברוך השם אני הולכת בדרך הישר וגורמת לה' להיות גאה.

לא

שואל השאלה:
אני פה בשבילך אם את רוצה לדבר! ^

תגדיר קשים.. כאילו אני נניח לא נקלעתי לסיטואציות קורעות לב או לתנאי מחיה קשים במיוחד מכורח הנסיבות, אבל אני מתמודדת עם לא מעט אתגרים במהלך החיים שעם חלק מהם אני בחרתי להתמודד כי זה טוב שיש קשיים בגדול אז כן.. קשה לחיות את החיים שלי כרגע אבל זה לא בדיוק הסיפור קורע הלב שכנראה חיפשת.

כן , מאוד.

למה? אם תשמעי מה אני עברתי בעבר ומה אני עכשיו עוברת....את תהי מופתעת...
אבל בכל מקרה, יכל להיות יותר גרוע .
כל עוד אני והמשפחה שלי בריאים ונושמים אז אני יכולה להתמודד עם הכל .

חצי, אבל היה יכול להיות יותר גרוע

לא, יש לי משפחה, בן זוג, חברים, אוכל ובית אז החיים שלנו לא קשים אלא יש תקופות קשות וזה קורה לכולם

שואל השאלה:
רוצה לספר לי איך את?^

שואל השאלה:
^^^

לא, חיים רגילים

כן בגלל שאבא ודוד בכלא וגם 2 קרובי משפחה שלי מתו אז הם קשים מאוד

לכולם קשה בחיים אבל תמיד יש יותר גרוע

לא ,אני שמחה בחיים שיש לי.
ברור שיש קשיים כמו לכל אדם אבל מתמודדים .
חוץ מזה אני מודה על החיים שלי

כן ולא
היום אני במקום מאוד טוב מכל הבחינות
אבל כן היו תקופות שגדלתי לבית שאין בו כסף כמעט ולאוכל ההורים שלי בקושי היו אוכלים רק כדי שאני ואחותי נוכל לאכול
גרנו בבית שעמד להתפרק אבא שלי היה ללא עבודה תקופה ארוכה לא שילמנו שכר דירה ואם לא הבעלת בית שלנו שלא גבתה מאיתנו שנה שכר דירה עליה השלום היינו ברחוב אבל ברוך ה' אנחנו במקום טוב מאוד היום נכון יש את הבעיות שלנו אבל החיים שלי לא קשים

אני חושבת שבכולל החיים שלי ממש קלים. וכן יש לי צרות וקשה לי לפעמים והיו לי רגעים ממש ממש נמוכים, כאילו ממש, אבל לכולם יש כאלו זה חלק מהחיים ואני בספק שיותר קשה לי מאחרים. בהשוואה - החיים שלי דיי ממוצעים מבחינת קושי כנראה, כלומר מבחינת כמה קשיים מופיעים מולי וכמה קשה אני לוקחת אותם, אבל אם משווים אותם למה שהם יכלו להיות הם פיס אוף קייק. המצב יכל להיות גרוע בהרבה ואני אסירת תודה על כך שאני מגדירה את החיים שלי כחיים טובים.
בכללי אני חושבת שהקושי נמדד באיך הבן אדם לוקח את זה יש לי חברה שעברה המון אובדן והיא מצליחה להיות הרבה יותר מאושרת בחיים מאשר אנשים אחרים שאני מכירה שלא עברו כלכך הרבה אבל מרגישים חדר, על הנייר החיים של החברה קשים יותר, אבל במציאות קשה יותר לאנשים האחרים שהזכרתי.
חוץ מזה להיות בן אדם זה קשה בכללי, לכולם, זה פשוט שווה את זה :) הרבה יותר טוב מרע, תלוי בנקודת מבט כמובן וזו נקודת המבט שלי :)

הכל יחסי..
יש כאלה שהרבה יותר קשה להם ויש כאלה שפחות.
אבל יותר קשה לי ממה שזה נראה בגלל משהו רפואי, המצב בכללי, מצב רוח רע..

כן, החיים שלי קשים.
אני סובלת מכאבי מחזור היום הראשון שלי תמיד ממש כואב רוב הפעמים אני בוכה מזה ממש. כאילו במשך שעות.
ההורים שלי במצב שהוא לא טוב כלכלית ואני רואה שהם דיי עצובים, קשה לי לראות אותם ככה.
עד לפני שנה שנתיים היו יורדים עליי בגלל איך שנראתי. היה עליי סוג של חרם. והיו לי שני חברות אחת אמיתית בקושי ואחת לא.
אני לא אוהבת את האישיות שלי ואני מנסה להשתנות וזה לא עובד לי.
סבתא שלי שהביאה לי הרבה טוב לחיים שלי ומאוד אהבתי אותה הלכה לעולמה כשהייתי בת 7 בערך.
כן אלה החיים המסובכים שלי.

כן. לצערי החיים שלי מאוד קשים.

כן
החיים שלי חרא מאז שאני זוכרת את עצמי אני מתה לעוף מכאן ולהתגייס אבל יש עוד 3 שנים עד הגיוס שלי אז יאי

תמיד תחשוב שיכול להיות יותר גרוע אח יקר!!

לא
יש לי אוכל,מקום לישון,משפחה
מודה כל יום על הכל!
אבל כן,קשה....

לפעמים

אני חושבת שגם לאנשים מהעולם המערבי וגם אנשים ממדינות עולם שלישי יש קושי, פשוט מאוד שונה, ואנחנו בדיוק הפכים
למדינות עולם שלישי יש חיים קשים מבחינת הישרדות פיזית יומיומית, רמת היגיינה נמוכה, עוני, לא לכולם יש קורת גג ואיפה לחיות
לעומת זאת, לאנשים מהעולם המערבי יש את כל הדברים האלה אבל אין את השמחת חיים שיש לאנשים ממדינת עולם שלישי, נהיינו תרבות של צריכה המונית ושל רדיפה אחרי לייקים וכו
אז אני חושבת שלתרבות המערבית ולמדינות עולם שלישי יש המון ללמוד זה מזה

החיים שלי כמו של כולם אבל בעייני החיים עצמם פשוט משעממים לא קורה שום דבר מעניין

לא ,החיים שלי ממש לא קשים לדעתי
אבל ! לפי טיק טוק אני כבר הייתי אמורה להיתאבד

אולי קצת כי יש לי ראש מאוד כחול

כן. כי אני בנאדם מסובך, קשה לי על זה
אני מרגישה שיש לי בעיות בנפש שאף פעם לא יפתרו
בנוסף אני חוששת שאני פרנואידית
זה מעיק לי על החיים
יש לי בעיות עם אנשים שאין לי דרך לצאת מהן
יש לי צלקות נפשיות שבחיים לא יתרפאו
אני לא משווה את החיים שלי לאף אחד אחר כי זה מיותר.
הכאב של ילדים בסוריה הוא לא הכאב שלי
וזה בסדר
כל אחד והקושי שלו

קושי יכול להתבטא בהמון דרכים, יכולים להיות קשיים פיזים, משפחתיים, חברתיים, נפשיים, קיומיים ועוד.
אין טעם בלהשוות חיים כאלו לחיים אחרים וקשיים כאלו לאחרים, כי כל אחד חווה דברים בצורה שונה, והקושי שלנו נמדד הרבה פעמים ביחס לעצמנו ולאיך אנחנו רואים את הדברים וחווים אותם.
כרגע אני בתקופה יותר קשה, מבחינה מנטלית בעיקר, שנגרמת מכמה דברים שאני לא אפרט כרגע.

כן אבל אני יודעת שיש לאחרים חיים יותר קשים

כרגע קצת בגלל בגרוית וזום אי אפשר ללמוד

אבל בכללי הם מאוד טובים יש לי חברים מאוד טובים וכל זה

אני יודעת שיש כאלה עם חיים פחות טובים משלי
ויש לי קורת גג בעוד להרבה אנשים אין
כשמודדים על הדברים הקטנים האלה ומבינים שכלום לא מובן מאליו הכל מתגמד.
אבל אני כן חושבת שאלה חיים שאדם אחר לא היה יכול לשרוד

החיים שלי מאוד מאתגרים. לא יודעת אם לקרוא להם קשים. אני עוברת מלא שיט, לא אכנס ללמה.

כן. מאכזב אותי לשמוע כל פעם תלונות מסטיפס על אנשים שטוענים שיש להם את החיים הכי קשים אבל בעצם לי יש את החיים הכי קשים. אני אפילו לא רוצה לפרט...

לא קשים, אני רואה אחרים שנכנסים לדיכאון ובוכין כל כמה ימים.. ואני ב"ה לא מצליחה להבין איך. יש לי משפחה שעובדת גם בתקופה הזאת, יש לי בית קבוע ואנחנו לא עוברים בתים עם שכירות, אמא שלי מסכימה לקנות לי את כל האוכל שאני אוהבת (כגון בולגרית וכו'..), אני לא בריב עם חברות או בני המשפחה, אף אחד מהמשפחה שלי לא חולה קורונה, אני לא צריכה לעבוד כי איך שהוא תמיד ה' מסדר שיהיה לי כסף. כל השכנים שלי מדהימים ואנחנו בקשר טוב.. אני לא מבינה איך אוכל להיות לא שמחה? ממה? אצלי ב"ה מדהים.

למה שמו לי מינוס? ^^^
באמת שיש לי את החיים הכי קשים

^^אנונימית, זה שיש לך חיים קשים לא אומר שאת צריכה לזלזל במה שאנשים פה עוברים. כל אחד והבעיות שלו. "לי יש את החיים הכי קשים" מאיפה לך? את מכירה פה את כולם? זאת תחרות מי סובל יותר?

החיים שלי מסובכים ולא מובנים

לא כל החיים קשים יש תקופות אבל עכשיו קשה לי יש מועקה כזאת והחיים שלך קשים שואל/ת השאלה?

לא יודעת אם קשים ... אני נוהגת להפריד את החיים שלי לקטגטריות מה שעוזר לי לא לערבב בין מה שהולך למה שלא הולך
תכלס הכי הרבה קשיים עם המשפחה שלי אנחנו לא מסתדרים בשום צורה אף אחד שם לא מרגיש שייכות לשני וזה גהינום
חוץ מזה אחלה חיים

לא יודעת אם החיים שלי קשים כי יש לי בית, מזון, חברים ומשפחה אבל יש לי את התקופות הקשות שלי

יותר מדי בגלל הדיכאון שלי

אני גר רק עם בנות וכולן היום במחזור

ניצחתי

אני חושבת שלכל מי שיש מכשיר אלקטרוני לכתוב ממנו באתר הזה אין חיים קשים. זה עניין של להעריך מה שכן יש לך בחיים

יש לי חיים לא קשים ממש, אבל מסובכים ומלאי דרמות מכל צד...

כן אבל לא צריך לתמסכן כי יש לי המון
המון דברים שאין להרבה אנשים...
צריך לעריך הקטנים אם מסתכלים על הרע לא מתקדמים

כן הם קשים אבל תמיד יכול להיות יותר גרוע אז זה מעודד אותי

לא קשור לזלזול ולא קשור לתחרות ^^^^^^^^^^^
אתמול מישהי שהחיים שלה לא היו כל כך קשים הגיעה למקום ראשון בתחרות אבל כשאני כתבתי כמה פעמים את הבעיות שלי בקושי עזרו לי, בקושי היו תגובות ובקושי היו נעיצות וחוץ מזה, שהרבה פה חושבים שיש להם את החיים הכי קשים אבל לי יש בעצם את החיים הכי קשים

כן
פיצולי אישיות
דיכאון
קלסופוביה
הפוביה של החרקים
בעיות שליטה בעצבים
בעיות קשב וריכוז
חרדות
והמחשב שלי מת אתמול
עצוב לי

ברור שהחיים שלי לא עד כדי כך גרועים וקשים ואולי אתם תגידו שהחיים שלי טובים ושאין לי את הזכות להתלונן כי מן הסתם יש כאלו שעברו דברים גרועים יותר משלי אבל אם תקראו למטה מה עברתי אתם תבינו שלכל אחד החיים קשים אבל בדרך אחרת... עברתי דברים שאני בטוחה שחלקכם עברתם ותוכלו להזדהות איתי אולי תגידו שזה כלום וזה שטויות ואין לי בעיה עם זה... בסופו של דבר כל אחד עובר דברים קשים בחייו וחלק יבינו את זה וחלק לא...
אז זה חלק ממה שעברתי:
#חרם בגלל שנשארתי עם חברה שלי שעברה את החרם
#אבא שלי עזב את הבית פעמיים(הוא עכשיו בבית ברוך השם)
#בכיתה ד' ההורים שלי התחילו לריב כל יום
#בכיתה ד' לקחתי רטלין ואילו ההשפעות שהיו לי:
חוסר רעב
דיכאון בלי סיבה
עייפה אבל לא עייפה
ועוד.. בקיצור זומבית
#נפצעתי קשה ביום כיפור לפני שנתיים איבדתי את ההכרה לכמה שניות קיבלתי פצע חצי פנים וזעזוע מוח
#אמא שלי בטוח רצתה שאני אהיה יותר נשית כי היא תמיד העירה לי על זה באיזשהי דרך
#ההורים שלי עבדו רוב החיים שלי כל הזמן ברמה כזאת שהייתי רואה את אבא שלי מאוחר בערב ומוקדם בבוקר ואת אמא שלי בסופי שבןע אז סבתא שלי גידלה אותי
ויש עוד... ואת רוב הדברים פה עברתי לבד התמודדתי איתם בלי עזרה של אף אחד

לדעתי החיים שלי קשים כי
אני גדלה עם אבא אלכוהוליסט ומכה
אין לי הרבה כסף בבית
אני בחדר עם 3 אחים לא כולל אני
אחים שלי כל הזמן מרביצים לי
אין לי הרבה חברים
אני ממש מכוערת ואני מיתמודדת עם דיכאון ושינאה עצמית
כל החיים שלי אחים שלי ואבא שלי ירדו על המישקל שלי מה שהוביל אותי להפרעות אכילה (שדרך אגב אף אחד לא יודע עליהם )
אחים שלי כל יום אומרים לי כמה אני מכוערת וכמה שאני צריכה ליתאבד ושאם אני יתאבד הם יהיו ממש שמחים
אני צריכה ללכת לפסיכולוגית אבל אין לנו כסף לממן לי פסיכולוגית אז... וגם ההורים שלי לא רוצים שאני ילך לפסיכולוגית כי הם לא רוצים שאני יספר למישהו על מה שעובר עלי בבית
אני עברתי הטרדות מיניות
ויש לי עוד זה רק קמצוץ ממה שאני עוברת ועברתי אז כן אני חושבת שהחיים שלי לא הכי טובים
ודרך אגב למי שאמר שאמר ששואלת השאלה היא רק בת 14 אז מה היא כבר הספיקה לעבור בחיים אז אני גם בת 14 ואני חושבת שעברתי לא מעט אז גיל זה לא קשור לניסיון חיים של בן אדם
וגם הייתה פה טענה שאנחנו לא יכולים להגיד שהחיים שלנו רעים כשיש אנשים שרע להם יותר אז זה גם לא קשור כי כל אחד עובר דברים אחרים אז כל אחד יכול להיתמודד עם דברים אחרת ולכל אחד יש את רמת הסבל שהוא יכול לעבור וכל אחד מקבל דברים אחרת
ואני לא באה להתלונן או משהו וכמובן שאני גם מעריכה את הדברים הטובים שיש לי בחיים:)

אני חושב שהם די קשים ומורכבים, בין היתר בגלל סיפור החיים היחסית שונה שלי.
אבל ב"ה שזה זה, ולא משו אחר.

ההגדרה תשתנה מאדם לאדם
אחד שעבר יותר ממה שאני עברתי, יגיד שהחיים שלי תותים ואחד אחר שעבר פחות יגיד שהחיים שלי קשים יותר ממה שאני אחשוב
בסופו של דבר צריך לומר תודה על כך שאנחנו עדיין חיים, מעריכה את מה שיש לי וטוב לי כך

אממ, עברתי חמש פעמים בית ספר, אבא שלי בן שישים אני בת 12 יש לי שנים אחים קטנים עם הפרעות קשב, יכול להיות שנעבור דירה, אין לי חברים כמעט התאבדתי פעמיים, ואני כל היום דואגת לאבא שלי שמעשן ולאחים שלי שלא מפסיקים לצעוק ולאמא שלי שעל סף התמוטטות עצבים. אז תחליטי את מה את חושבת על החיים שלי

כן, הרבה יותר קשים מהרוב פה, אני חיה בלי הורים וללא בן משפחה אחד, אין תמיכה נפשית וכלכלית.

כן
אין לי כוח אפילו להתחיל לפרט
לא הייתי אמורה להיות כאן היום, אני כאן בנס
וחוץ מזה אני עוברת *המון* דברים
אבל אני לא אתחיל לפרט על הסיפור חיים שלי כאן

קצת, אבא שלי נפטר ואפשר להגיד שאני ואח שלי יריבים בקושי דיברנו כבר משהו כמו 4 שנים למרות שאנחנו גרים ביחד ואני גר רק איתו ועם אמא שלי, כל מה שהוא עושה זה לנסות לעצבן אותי, הלימודים מאוד עמוסים

כן
אמא שלי צועקת על אחי הקטן כל יום ואומרת לא בפרצוף שהוא מטומטם והיא רק ככה קרובה להרביץ לו ההורים שלי גרושים בשנה האחרונה הכה בי המחשבה שוואלה יש לי אבא חרא ואני דיי בטוחה שאני צריכה פסיכולוג

בתכלס לא, אבל זה הכול יחסי, אם אשווה את עצמי לילדים שסובלים מרעב באפריקה, אז החיים שלי הם חיי מותרות, אבל אם אשווה את עצמי לאיזה ילד עשיר מהתחת שגר בארצות הברית, אז החיים שלי הם חרא. זה הכול יחסי, לי, לדעתי יש חיים קצת קשים. אבל זה תלוי למי אני משווה.

ביחס לשואה מהמם אבל יכל להיות קל יותר

כן כי הדיכאון חח

ממש לא
אתם זכיתם לפחות רובכם לזה שיש לכם הורים בית אוכל מים בגדים ללבוש טלפון שזה היום חשוב מאוד והכי הכי חשוב את עצמכם שזה חתיכת דבר היום להיות עם אפשרות לשמוע לראות לטעום לנשום ולא הרבה מעריכים או חושבים על זה בכלל אבל כמות הפרסומות והאנשים שמתים כל יום או מתראיינים בגלל מצבם הקשה בטלוויזיה לא נגמר וככה אני אומרת לעצמי כל פעם שאני מרגישה שהחיים שלי חרא בגלל איזה ריב עם ההורים והחברות....

זה מאוד תלוי.
לי לפעמים יש הרבה רגעי שבירה אבל אני חושבת שצריך להסתכל על הדברים הטובים בחיים שיש לך ולעבור את זה עם האנשים שאתה אוהב

לא
כאילו כן יש קשיים לפעמים אבל בסך הכל אני בן אדם שמח, וכיף לי להתעורר בבוקר.

אני אומרת תודה שזה לא יותר גרוע אבל כן הייתי רוצה שהם יהיו פחות מסובכים ומתישים

כן , פשוט כן .
עד שאני מצליחה במשהו תמיד יש אנשים שמנסים אשכרה לרמוס אותי ולהוריד אותי , ליטרלי חבורת ילדות שחיות בסרט שהן משהו במגמה שלי גרמו לי להגיע לתחנת משטרה לפני שבוע , כי אשכרה לא באתי להן טוב בעיניים .

כן
אבל אני יודעת שיש אנשים שקשה להם יותר אז אני לא מתלוננת וצועקת את זה כל הזמן

כן,
אני לא מבין לאיזה מין אני נמשך.
אני כל היום חושב רק על זה כבר מלא זמן.

חד משמעית כול החיים קשים. של כול אדם

אנונימי ^^^
אני מבינה אותך
אני חצי שנה חשבתי שאני בי, ועכשיו כבר חודשיים אני חושבת שאני לסבית וכבר יצאתי מהארון כלסבית, ועכשיו אני מתחילה לחשוב שאני בי עוד פעם.
בלבול מיני זה חרא
מוזמן לדבר איתי על זה בפרטי

בפרופורציות, לא. ביחס לכל מה שקורה בעולם ועוני ורעב ושיט כזה אז לא.
ביחס לנוער ישראלי ממוצע ממעמד כלכלי בינוני מינוס אז הייתי אומרת שיכול להיות הרבה יותר גרוע ויש לי את הבעיות שלי והקשיים שלי אבל אני יכולה לקחת הכל בפרופורציות

לא.

ממש לא להיפך.
כרגע לפחות

חח ממש לא , זכיתי בחיים טובים ברוך השם.

כל עוד יש לי משפחה ואוכל על השולחן בשבילי הכל מעולה כל השאר בונוס

^ מקנא בך בהסתקלות שלך אח יקר

לא, אני פשוט מרחמת על עצמי כל היום

היסטוריה סתם כי אין לי שם^^^ כשאתה עם דיכאון אתה לא מסוגל לחשוב על הטוב

כן .... אבל יש כאלה שיותר

ניסיתי להרוג את עצמי מעל 100 פעמים אומנם המצב הכלכלי טוב מאוד אבל מי שהיה בדיכאון יודע על מה אני מגבר