מישהו שהיה מאושפז במחלקת בריאות הנפש יכול לספר סיפורים ואיך היה לו שם?

1. על ניסיון אובדני
2. פרטי מידיי, לא אגיב בפומבי, סורי
3. הייתי 4 אישפוזים. הראשון 8 ימים, השני שבועיים, השלישי 3 חודשים והרביעי חודש
4. קמים, אוכלים, פעילויות/בית ספר חוזרים ואוכלים, זמן חופשי, פעילויות ואז לישון
5. אין ממש מה לספר לפעמים זה מצחיק להיות שפ לפעמים עצוב, לרוב עצוב

אין לי מילים לתאר את מה שעבר עליי שם
גיהנום עלי האדמות, אבל באמת

אובדנות
ocd ,דיכאון לא ספציפי, פוסט טראומה והפרעת אישיות גבולית
אני שם כבר בערך חודשיים וחצי (אני עדיין שם)
אני אספר על מה שיש ספציפית איפה שאני לא יודעת מה יש במקומות אחרים אבל אצלינו יש בית ספר לרוב משמונה ורבע עד שלוש ורבע ואחרי זה חוזריםות למחלקה שבה אפשר ליהיות במחשב (לזמן מסויים בהתאם לרמות), אפשר ליהיות בחדר מולטימדיה (מרמה 2) , יש קבוצות (סוג של קבוצות לימוד/שיחה) בכל מיניי נושאים כמו קבוצת רופאים שהיא עם הרופאים של המחלקה שאיתם אפשר ליבחור בכל פעם על מה לדבר, קבוצות רמות (שבה אומרים כל מיניי הודעות וגם מחלקים דפי רמות (דפים שבהם רשום על מה הרמה שלך,זכויות וחובות והערות)), קבוצת חינוך מיני ומידיי פעם יש קבוצת מניעת אלימות,בריאות השן ועוד..
ליפעמים באה מישהי של טיפוח הפנים/הציפורניים
בא מורה לציור ומי שרוצה יכול/ה לצייר איתו
פעם גם היה בא מישהו עם כלבים והיינו מאלפים אותם ונהנים איתם אבל מאז שהקורונה היתחזקה זה הופסק
יש טלוויזיות בחדר המחשבים ובלובי
ויש חצר שבה אפשר לשחק כדורסל
למי שמרמה 2 אפשר לישמוע מוזיקה באמ פי
בעיקר מדבריםות זה/ו עם זה/ו
אממ אני ו-2 מהחברות שלי משם ראינו במולטימדיה סליחה על השאלה מחלות נפש וענינו על השאלות גם אנחנו חח

אה ואפשר גם לשחק בכל מיניי מישחקים (טאקי רמי וזה..)