החברה הכי טובה שהייתה לי השתנתה לי מול העיניים

היינו חברות עשור, עשור שלם. מהגן.
אני זוכרת את עצמי מגיל 3 כלומר אחרי שנתיים פגשתי אותה ומאז היא תמיד הייתה איתי, באש ובמים.
היא הייתה החברה הכי טובה שלי ואהבתי אותה ולא העזתי לחשוב שאי פעם החברות הזו תגמר.
אחרי כמה שנים של חברות טובה היא התחילה לנסות להשתלט כל הזמן, מנסה לי לגרום ביידים שלה כיאלו כדי שהיא תיהיה השולטת.
היא לקחה אותי כמובן מאליו.
כשהיו לנו ריבים אני נסיתי לא לפגוע בה בכלל והייתי כלכך עדינה אבל היא? היא פשוט תקפה אותי אמרה לי "לא רוצה אותך בחיים שלי" "חבל שהכרתי אותך" "הרסת לי את החיים" "תעופי ממני", דברים שפגעו בי כלכך.
והיא תמיד מנסה למצוא חברות אחרות על פני...

נמאס לי ממנה, אני לא יכולה לראות את זה כבר. היא הופכת לילדה כלכך מגעילה, מתנשאת ולאיזו פרחה כזו.
זו לא הדרך שלמדנו להתנהג..

אני עצובה שחברות טובה שלי פשט חולפת לי מול הפנים.
מחברה הכי טובה לאיובת...

אני פשוט עצובה ומדוכאת, למישהו יש משהו להגיד לי? אולי סתם איזה משפט/פסקה שיוכלו לעודד אותי? אשמח..